דו"ח שפורסם החודש על-ידי האגודה לעבודה הוגנת (Fair Labor Association) חושף שתופעת עבודת הילדים בתעשיית ההנעלה בעיר אגרה שבהודו עדיין מתרחשת בהיקפים גדולים. מחסור בבתי ספר ממשלתיים, לצד עבודה במתקני ייצור קטנים ולא מפוקחים, עוני ומשכורות זעומות למבוגרים בעלי משפחות הן בין הסיבות לכך שהתופעה עדיין מתקיימת בהיקפים גדולים.

תעשיית ההנעלה משמעותית מאד לכלכלת אגרה, ושנייה רק לתעשיית התיירות של העיר, בה נמצא בין היתר הטאג' מאהל. כרבע מאוכלוסיית העיר, המונה קצת פחות משני מיליון תושבים, מעורבת בהכנת נעליים ומיוצרים בה כ-200 מיליון זוגות נעליים בשנה. הנעליים המיוצרות באגרה מיועדות הן לייצוא והן לשוק המקומי בהודו.

כ-152 מיליון ילדים נמצאים בהיקף כלשהו של עבודת ילדים בעולם ודרוש שיתוף פעולה גלובלי על מנת למגר את התופעה

הדו"ח, שהעבודה עליו התבצעה בשנתיים האחרונות, נערך על-ידי האגודה לעבודה הוגנת בשיתוף הקואליציה להפסקת עבודת ילדים (SCL) וגורמים נוספים והתבצע באמצעות עבודות תחקיר, ראיונות עם עובדים ומשפחות בתעשייה וביקורים במפעלי ומתקני ייצור. את ממצאי הדו"ח ומסקנותיו הציגו הארגונים בכנס של יומיים שהפגיש בעלי עניין מהתחומים כולל נציגי החברות המייצאות מהעיר, בעלי מפעלים, ארגונים חברתיים ונציגי הממשלה המקומית והמרכזית בתקווה ליצור שיתוף פעולה במאבק בתופעה.

"מיגור עבודת הילדים באגרה דורשת מעורבות ושיתוף פעולה של מספר רב של בעלי עניין", אמרה שרון וקסמן, נשיאות האגודה לעבודה הוגנת. "אין רמה אחת של שרשרת האספקה או משתתף אחד בתעשייה שלבד יצליח למחוק את עבודת הילדים", מרחיבה וקסמן. "התעשייה מורכבות מאד והמחקר שלנו מראה שהקונים (המותגים) והספקים (המפעלים) חייבים לעבוד ביחד ובשיתוף עם הקהילה המקומית והממשלה המקומית".

הטאג' מאהל. עצוב לדעת שמסביב ליופי הזה מתקיים ניצול מכוער של עבודת ילדים (צילום: Shutterstock)

לפי הדו"ח, הבעיה המרכזית הגורמת לעבודת הילדים היא מחסור בבתי ספר. בקרב הקהילות בהן ביקרו, אין בכלל בתי ספר ממשלתיים לילדים מעל גיל 12 ובתי הספר היסודיים מועטים ואינם מציודים כראוי. לפי הסקר שבוצע בקרב המשפחות בשכונות בהן נמצאים עובדי תעשיית ההנעלה רק 55% מהילדים בגילאי 5-14 לומדים בבית ספר. בנוסף מצא הסקר כי כמחצית מהילדים העובדים לא נרשמו לבית ספר מעולם.

רוב הילדים נכנסים לעבוד בתחום ההנעלה בגילאי 8-14. עוד טוענים בדו"ח כי עבודת ילדים אסורה בהודו ובעוד שהדו"ח מציין כי היא מפוקחת מאד ומוקפדת במפעלי הייצור המסודרים, ובייחוד באלה שעובדים בעבור מותגים המיוצאים אל מחוץ להודו, ומעסיקים אך ורק עובדים מעל גיל 18 ואף דורשים אישור גיל מהעובדים. לעומתם, מקומות עבודה קטנים וסדנאות ביתיות המעסיקות פחות מחמישה עובדים אינם נמצאים תחת פיקוח, ושם נמצאת רוב העסקת הילדים. רוב המפעלים סירבו לחשוף את החברות הרוכשות את מוצריהם בטענה לסודות מסחריים.

בהכנת הדו"ח ביקרו המחברים בעשרה מפעלי ייצור המעסיקים בין 100-1,000 עובדים ומייצרים לחברות בינלאומיות ולא מצאו בהם סימנים לעבודת ילדים, אך כן גילו כי רבים מהמפעלים משתמשים בקבלני משנה ומיקור חוץ לחלק מהעבודות שלהם, בין היתר בסדנאות ביתיות ומקומות ייצור לא מוסדרים, זאת למרות שהחברות שרוכשות מהן את המוצרים אוסרות על כך. עוד נחשף בדו"ח כי אופי הייצור העונתי גורם למפעלים להעסיק עובדים רבים לתקופות זמן קצרות, ללא רישום מסודר וללא תנאים סוציאליים. אחדים מבעלי המפעלים טענו שעבודת הילדים בסדנאות הביתיים הלא מוסדרות חשובה לרכישת ניסיון והכשרה בתחום.

מהדו"ח ניתן להבין כי החברות הבינלאומיות נזהרות מאד ומקפידות שהמפעלים המספקים להן את הסחורה לא ינהגו בפרקטיקות של עבודת ילדים אסורה בשטחי המפעל ובכך ששמן לא ייקשר לתופעות אלה הידועות כמעוררות מחלקות ציבורית וביקורת בינלאומית. מצד הצרכנים. מאידך, חברות אלה לא פועלות מספיק למנוע את העסקת הילדים דרך קבלני משנה ומיקור חוץ שמבצעים המפעלים ולא פועלות ליצירת שקיפות בשרשרת האספקה וכן לא פועלות מספיק לצמצום התופעות הדוחקות את הילדים לעבודה בגיל מוקדם כגון שכר מועט מדי לעובדים שלהן, העדפת חוזים אישיים על-פני קיבוציים וכו'.

הפתרון המרכזי המוצע בדו"ח הוא הקמת 'אזור ללא עבודות ילדים', המבוסס על יצירת שיתוף פעולה אזורי של כלל הגורמים הקשורים בתחום בהם הקהילה, המפעלים, הממשלה ומערכת החינוך במיקוד גיאוגרפי של אזורים קטנים ויצירת פתרון כולל להעסקת ילדים באזור בכלל התחומים במקום להתמקד בתעשייה ספציפית. בכך מקווים מחברי הדו"ח לתת פתרון גיאוגרפי כולל לאזור מוגדר. יצירת אזורים ללא עבודת ילדים התרחשה באזורים שונים של הודו בשנים האחרונות גם באזורים כפריים וגם באזורים עירוניים וכתוצאה מכך נרשמו בהם למעלה ממיליון ילדים לבתי הספר במקום לעבוד.

עבודת ילדים בעיר העתיקה, ירושלים (צילום ארכיון: שרה שומן / פלאש 90).

לפי המחברים, הדבר המרכזי שיתרום למיגור תופעת עבודת הילדים הוא עלייה בהרשמת ילדים לבתי ספר והגברת הנוכחות הרציפה בהם. על מנת לעשות זאת מציעים את שיפור בתי הספר והתשתיות שבאחריות הממשלה, מיפוי כלל הילדים שמחוץ למערכת החינוך והעלאת מודעות ההורים ליתרונות של שליחת ילדיהם לבית הספר ודרישה לחינוך טוב יותר. בנוסף מציעים בדו"ח לשפר את ההכשרה המקצועית ולהקנות חינוך והכשרה להורים ולשאר חברי הקהילה בנושאי זכויות ילדים בעבודה וזכותם לחינוך. פתרונות נוספים הם העלאת השכר לכלל העובדים, רישום מסודר ומקיף של כלל העובדים בתעשיית ההנעלה ושיפור התקשורת והאמון בין החברות הרוכשות את המוצרים לבין המפעלים המייצרים אותם והגברת השקיפות בשרשרת הייצור.

לפי האגודה לעבודה הוגנת ישנם כ-152 מיליון ילדים הנמצאים בהיקף כלשהו של עבודת ילדים בעולם ודרוש שיתוף פעולה גלובלי ורב לאומי של ממשלות ותאגידים לאורך כלל תהליכי הייצור ושרשרת האספקה על מנת למגר את התופעה.