ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר זקף לזכותו בעבר את ההצלחה הכלכלית של המשק הישראלי, אלא שהפעם נראה שהוא עושה את זה בוטה יותר ובעיקר מרחוק יותר – מהודו. בביקורו הרשמי והחגיגי בתת היבשת, מול קהל של אנשי עסקים ישראלים ומקומיים, טען נתניהו כי ההצלחה הישראלית לא נובעת ממערכת החינוך ("אני לא חושב שהיא עד כדי כך טובה") וגם לא מהקדמה הטכנולוגית ("הייתה לנו את הטכנולוגיה הזאת במשך שנים אבל לא הצלחנו להגיע לשום מקום") – אלא מההנהגה הכלכלית שלו עצמו.

נתניהו שב והציג את משנתו הניאו-ליברלית לפיה תחרות והורדת רגולציה ומסים היא המפתח לכלכלה משגשגת, והפציר בראש ממשלת הודו מודי לאמץ את גישתו כדי לאפשר לישראלים לייצר בה ולייצא אליה בקלות רבה יותר. "קיבלתי את ההנהגה על הכלכלה הישראלית ב-2003, בתקופה של קריסה גדולה", נזכר נתניהו בכהונתו כשר האוצר בממשלת שרון. "הייתה לנו קריסה כלכלית. אתם זוכרים את בועת הדוט.קום שהתפוצצה? כולם זוכרים. והיה  לנו גם טרור. ההסבר לקריסה שלנו, לירידה בתמ"ג לנפש, לשיעורי האבטלה הגבוהים מאוד שהיו, לבנק מרכזי שהיה על סף קריסה ואיים לקחת איתו את כל המערכת הבנקאית שלנו – ההסבר המרכזי שניתן לזה היה פיצוץ בועת הנאסד"ק, אבל אני חשבתי שזה אמנם תרם לכך, אבל שזאת לא באמת הייתה הבעיה המרכזית שלנו".

אז מה הייתה הבעיה של הכלכלה הישראלית עד שהגיע נתניהו? "המגזר הציבורי הפך להיות גדול מדי, שמן מדי, והבחור למטה היה קרוב לקריסה, וזה הפך לסיפור 'האיש השמן/האיש הרזה', וכל נהג מונית בישראל עדיין יכול לדבר איתכם על האיש השמן/האיש הרזה. לכן במקרה שלנו, מה שאנחנו היינו צריכים לעשות זה דיאטה לאיש השמן ולהזרים חמצן לבחור שלמטה, שהוא זה שמנהל את המרוץ, המגזר הפרטי. מהו חמצן? חמצן הוא הורדת מסים, מסים פשוטים, מסים קלים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו יחד עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביקרו בגוג'ארט (צילום: אבי אוחיון / לע"מ).

האיגודים אשמים

נתניהו הסביר במהלך נאומו כי מערכת החינוך האמיתית של ישראל נמצאת בצבא, בעיקר ביכולת שלו להעביר צעירים וצעירות מבחנים ולשלב אותם במסלולים טכנולוגיים. "בגיל 21 או 22 הם רוכשים ניסיון עצום ויכולים להתחיל עסקים משלהם", הוא אמר ומיד צינן את התיאוריה של עצמו: "אז זה הסיפור של ישראל, נכון? לא נכון! הייתה לנו את הטכנולוגיה הזו במשך שנים, אבל לא הצלחנו להגיע לשום מקום". בשלב הזה עבר נתניהו לבעיה הגדולה ביותר לשיטתו: "לא הצלחנו להגיע לשום מקום כיוון שאם מישהו ינסה לעשות בישראל משהו, הוא לא הצליח. הוא טבע בבירוקרטיה, בכבלים ובהתערבות של איגודים. כך כל הכישרון הזה הלך למקום אחר כמו קליפורניה. שם הוא פגש הודים שהגיעו גם הם ממצב דומה".

נתניהו, כמו נתניהו, ביקש להתעכב קצת יותר על סוגיית "מעורבות היתר" של הממשלה. "האתגר הגדול ביותר שלנו היום הוא עודף רגולציה", הוא אמר. "כשאנחנו מסירים את הרגולציה הזאת, כשאנחנו מסירים את אותו ג'ונגל של בירוקרטיה, אנחנו מקבלים צמיחה מידית, תחרותיות מידית, אנחנו מאפשרים לאותם גאונים צעירים בישראל, גברים ונשים כאחד, ליצור חברות סטארט אפ משלהם. לא בקליפורניה, אלא בתל אביב, ולהרוויח מהר מאוד. זה היה האתגר שלנו ועשינו זאת".

לדברי נתניהו, "תפקידה של מדיניות כלכלית היא לסייע לחברות ליצור ערך באמצעות חדשנות ויתרון תחרותי. זאת התמצית של כל מה שאנחנו עושים – לסייע לחברות להתחרות, כיוון שאנחנו, פקידי ממשלה, אפילו מנהיגים פוליטיים, אנחנו לא כאלה טובים בלעזור, אנחנו מאוד טובים בלהפריע. אז אנחנו צריכים להתערב כמה שפחות, להניא כמה שפחות ולעודד כמה שיותר תחרותיות וחדשנות".

נתניהו ומודי בקבלת פנים בארמון הנשיאות בדלהי (צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)

שותפות שנוצרה בגן עדן

נתניהו סיפר על ביקורו במתחם חדשנות בשם icreate בו פגש נער בן 14 שהותיר עליו רושם רב: "התרשמתי במיוחד מילד בן 14, כמו בסרט 'נער החידות ממומבאי', ילד מבריק בן 14 שמייצר מל"ט (מטוס ללא טיס) שמגיע לשמיים ומזהה מוקשים. אמרתי לראש הממשלה מודי: קח את הילד הזה, בנה סביבו תעשייה, פשוט תן לו הזדמנות להיות יזם או לחבור ליזמים ותן להם להפעיל את הגאונות שלהם."

ברקע לביקורו של נתניהו בהודו, צריך לומר, עומדת עסקת הענק של רפא"ל הישראלית מול התעשייה הביטחונית של הודו, שיצאה לדרך בקול גדול אך לפני כחודש התברר כי היא בוטלה. על פי חלק מההערכות, דבריו של נתניהו בדבר הצורך להימנע מעודף רגולציה מכוונים למעשה למקבלי ההחלטות בהודו שמלווים את העסקה הזו. "שינינו את פניה של הכלכלה הישראלית לכלכלה ידידותית לעסקים וכשדיברתי עם ראש הממשלה מודי ראיתי שהוא עושה בדיוק את זה", סיפר נתניהו. "הוא (מודי) מוכן למשימה. הוא מבין מה המשמעות של חדשנות, הוא מבין את הצורך לפשט את הבירוקרטיה ולאפשר למנהיגים עסקיים לפעול בסביבה טובה בהרבה. זאת שותפות שנוצרה בגן עדן", סיכם נתניהו את נאומו והוסיף: "בואו נממש אותה עכשיו על פני כדור הארץ. בואו לישראל, השקיעו בישראל, וישראל תבוא גם היא לכאן".