ביוזמת האוצר נערך משרד התקשורת לרפורמה שתקל על ייבוא אישי של מוצרים אלחוטיים. הבעיה – רוב המוצרים המאושרים כבר היו פטורים מאישור של משרד התקשורת מזה זמן רב. בעיה נוספת – החלטת הממשלה בנושא פירטה את סוגי המוצרים, אך בין ההחלטה לביצוע שלה נעלם הפטור למוצרים בסיסיים כגון אוזניות אלחוטיות, נתבים ומאריכי טווח WIFI. משרד התקשורת: "לא ניתן לתת אישור גורף לכל דגמי המוצרים הללו".

משרד התקשורת מתקשה מאוד לתת שירות לציבור. דף הפייסבוק שלו עשיר בתלונות מאזרחים שלא מצליחים לקבל מענה מעובדי המשרד ביחס למוצריהם התקועים במכס. המשרד דיווח בעצמו על היעדר התקדמות ב75% מהיעדים שהציב לעצמו. באוצר תבעו רפורמה שתקל גם על פקידי המשרד וגם על הציבור בכך שיורחבו הפטורים מייבוא אישי של מוצרי אלחוט וכן הסתמכות על הצהרות יבואנים במקום בדיקות מקיפות, תוך החמרת הענישה על מי שייתפס מייבא מוצר שאינו עומד בתקנים.

השלב הראשון הוא מתן פטור דווקא לרכישות הפרטיות של אזרחים ברשת – אמזון, איביי או אתרים סיניים שונים. מדובר ביוזמה ברוכה, בה הרשויות מתאימות את עצמן למציאות בה מוצרים אלחוטיים בייבוא אישי הן תופעה נפוצה מאוד שיוצרת "פקק" גדול במכס ובמשרד התקשורת.

לשם כך, הועברה החלטת ממשלה מפורטת בנושא, וגם בלשכת המסחר פרסמו מצגת ובה נתונים שקיבלו ממשרד התקשורת, זהים להחלטת הממשלה. מבדיקת 'דבר ראשון' עולה כי בטיוטת הצו עליה חתום שר התקשורת איוב קרא ('הליכוד') יש שלושה מוצרים שהועלמו מהרשימה: אזניות אלחוטיות, נתבים ומאריכי טווח WIFI. מהנדס תקשורת ויזם ששוחח עם 'דבר ראשון' הסביר את האבסורד בתחום: "זה נכון שיש מוצרים לא סטנדרטיים, אבל בגלל כמה נהגים שנוהגים שלא על פי הכללים לא סוגרים את כל הכביש, נכון? העיקרון הבסיסי של משרד התקשורת הגיוני, אבל הביצוע יוצר סרבול גדול מאוד, ומוצר שמעוכב במכס יכול להיתקע שם שבועות ארוכים. גם אם נמצא שהוא תקין צריך לשלם המון תשלומים על הבדיקות ואגרות האחסון. מעבר לזה, יש הצפה של מכשירים אלחוטיים היום. הרבה מוצרים פשוט עוברים בלי בדיקה, ואלה שמעוכבים זה סיוט".

לגבי רשימת הפטורים אמר: "אלו בעיקר מוצרים אלחוטיים איכותיים, שנמכרים על ידי חברות מוכרות וקשה להאמין שמישהו שם בהם רכיבי שידור בעוצמה גבוהה או בתדרים לא מאושרים. יכול מאוד להיות שיש נתבים שדווקא משדרים חזק וצריך לוודא שהתדרים שלהם לא מפריעים לתחנות רדיו או לתדרים שבשימוש של מערכת הביטחון". לדבריו, יזמים מוצאים דרכים עוקפות כדי לרכוש רכיבים שלא יעוכבו במכס. "לפעמים הכי פשוט זה להתכחש לחבילה. היא תחזור לשולח, ואני כבר למדתי איך להנחות ספקים מסין לשלוח בפעם השניה כך שבכלל לא יראו שמדובר במכשיר אלחוטי. אני אומר קבוע שלא ישלחו לי אנטנות. יש כאן משחקי חתול ועכבר, ואף אחד לא יכול לעמוד בשטף הזה".

לדבריו, הבעיה האמיתית קיימת דווקא אצל קבוצה מאוד קטנה של חובבי רדיו או מפעילי טיסנים – המעוניינים דווקא במשדרים בעלי עוצמה, ואלו עשויים לגרום להפרעות משמעותיות, בעוד מרבית המוצרים מצויידים במשדרים כה חלשים, כך שהחשש מהם הוא מוגזם".

רפורמה דלה

מרבית המוצרים שעתידים לקבל פטור כעת, היו פטורים גם בעבר, ולכן התור במשרד התקשורת לא צפוי להתקצר, והשירות לא ישתפר. חלק מהפטורים ניתנו עוד בשנת 2008 בתקופת השר אריאל אטיאס (ש"ס). אחרים קיבלו פטור בשנה שעברה בסמכות הדרג המקצועי במשרד. מצלמות אבטחה, נתבים, רחפנים וכל מקלט ומשדר אלחוטי שלא קיבלו פטור יישארו לעמוד בתור אחד אחד. שלב משמעותי יותר ברפורמה, בו תולים ציפיות במשרד האוצר, הוא ההקלות על ייבוא מסחרי שאמורות להתממש בהמשך השנה. בשלב זה, אמור משרד התקשורת להסתמך על הצהרות יבואנים ולצמצם מאוד את חסם הסחר של בדיקות מוצרי אלחוט, כאשר כמעט בכל המקרים אין אף יצרן מקומי של מוצרים אלקטרוניים מקבילים שעלול להיפגע מכך. אם שלב זה יעלה יפה, היבואנים עשויים לחסוך מאות מיליוני שקלים ואולי גם להוריד מחירים לציבור.

ממשרד התקשורת נמסר: "כל המוצרים שניתן לפטור באופן גורף קיבלו פטור. ישנם מוצרים שבהם לא ניתן לתת פטור גורף, כאשר ישנם דגמים האסורים לשימוש בישראל. בעתיד, נשקול להרחיב את הרשימה". בעבר נחשפו מאעכרים שפעלו לזרז טיפול בבקשות אישור ממשרד התקשורת, תוך עבירה על החוק. היזם עמו שוחחנו אומר כי באופן כזה או אחר שיטה זו מתקיימת גם היום: "יש לי שותפים שמתגאים בזה שיש להם קשרים. הם הצליחו לשחרר בשבוע סחורה מהמכס שאף אחד אחר לא מצליח לשחרר כל כך מהר. תבין, בסטארט-אפ המשאב הכי יקר זה זמן. כל מוצר שאני רוצה לייצא ולמכור בכל העולם, מחייב אותי קודם כל לייבא לארץ רכיבים אלחוטיים קטנטנים".

גם אם יש צידוק מסויים לבדיקת מוצרי אלחוט בייבוא, מבחן חשוב נוסף למשרד התקשורת ולשר איוב קרא, הוא ביכולת לשפר את מתן השירות לציבור, ללא קשר להיקף הפטור. חלק מרכזי בשירות נעשה עדיין בעזרת הפקס – מכשיר שהומצא עוד במאה ה-19, והחל לדעוך בשנות ה-90 במאה ה-20. הפעלת המערכת הממוחשבת החדשה של המכס "שער עולמי" אמורה להקל על כך בעתיד, אם במשרד ישכילו ליצור חיבור ראוי למערכת, שיהפוך כמה שיותר פעולות של בדיקת מסמכים לאוטומטיות.

ממשרד האוצר נמסרה בתגובה: "הנושא בטיפול, ובכוונתנו לוודא שהחלטת הממשלה מיושמת באופן מלא".