דו"ח הביצוע של משרדי הממשלה חושף: רוב יעדי משרד התקשורת לא התקדמו כלל בשנה האחרונה. מהדו"ח שפורסם הבוקר (רביעי) עולה כי לא מדובר רק בקשיים בצמרת המשרד על רקע החשדות נגד המנכ"ל המושעה שלמה פילבר בלבד, אלא בשינוי ארגוני שלא מסתיים, בתת-איוש משרות, ובתחלופת שרים רבה. ברמה הכלכלית, בזק היא בין המרוויחות מחוסר התפקוד, אך גם היא נפגעת בטווח הארוך. הנפגע העיקרי – הציבור הרחב.
במשרד התקשורת יכולים להתגאות במספר היעדים המועט שכן הצליחו לקדם: צמיחה במספר לקוחות השוק הסיטונאי בתשתית האינטרנט, פריסת הדור ה4 הסלולרי, ירידה בנתח של HOT ו-YES לעומת סלקום ופרטנר בשידורים הרב-ערוציים, ושיפור קל בניטור דברי דואר. עם זאת, הישגים אלו הם בעיקר תוצאות של החלטות שהתקבלו בשנים קודמות, וגם בהן משתקף פיגור אחר המקובל בעולם.
אי ביצוע של 28 יעדים מתוך 36
עד לפני מספר שנים לא היה כל דיווח לציבור על ביצוע משרדי הממשלה. על פי נוהל חדש יחסית כל המשרדים בכל שנה מול יעדים ברורים. הצורך לדווח על התקדמות בהחלטות לא אומר שבמציאות יש התקדמות, ולכן חלק ניכר מיעדי משרד התקשורת הוסברו כך: "בתכנית העבודה לשנים 2017-8 לא הוגדר ערך מתוכנן לשנת 2017, ולכן לא נדרש מהמשרד לדווח ערך בפועל" או עקב שינויים לא מתוכננים בשדרה הניהולית של המשרד, משפט הרומז להיעדרו של המנכ"ל, אשר מושעה מתפקידו כבר מעל חצי שנה, אך לא נעשה דבר כדי למנות מנכ"ל חדש. השינוי הארגוני במשרד מסומן ככזה שהושלם בשנת 2017, אך בתגובה לפניה קודמת של "דבר ראשון" למשרד התקשורת נמסר כי השינוי לא הושלם ויש עדיין משרות בכירות שדורשות איוש.
בסך הכל ישנם 27 יעדים בהם נרשם בדו"ח על אי התקדמות בצורות שונות, ואי התקדמות גם ביעד של "משך הזמן הממוצע לקבלת אישור סוג לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים" – נושא שטופל בחוק ההסדרים ביוזמת משרד האוצר. בין הנושאים הקשים לביצוע ניתן למנות את יוזמת "ברית המועצות" – לאיחוד בין מועצת הכבלים והלווין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הנושא מתעכב, גם בשל חוסר הסכמה עם משרד האוצר, הלוחץ לצמצם באופן דרסטי את מספר העובדים בגוף החדש שיוקם, ולא זכה להסכמת משרד התקשורת לכך. עם זאת, השר איוב קרא, וכן גורמים הפועלים בסביבתו, מעוניינים במהלך זה ולא בשל החיסכון הכספי לקופת המדינה, אלא דווקא משום אמונתם בדה-רגולציה – הפחתת החובות על הגופים המפוקחים, שעשוי לחסוך להם כסף רב.
בתחום הדואר, הוצב יעד של 300 סניפים שבהם משך ההמתנה הממוצע הוא 10 דקות או פחות. המספר ב-2017 היה 200 סניפים, כמו ב-2016. הדואר כן הצליח לשפר את איכות הניטור של דברי הדואר שנשלחים והם נותרו ב-4 נקודות לאורך השילוח, לעומת 2 ב-2016, כאשר היעד היה אמור להיות 6.
השרים האחרונים במשרד התקשורת בנימין נתניהו, צחי הנגבי וכעת איוב קרא התמקדו בפועלם בתחום אחד – שידורי הטלוויזיה. למשרד התקשורת יש סמכות ואחריות במגוון תחומים ובייחוד בתחום תשתיות התקשורת של המדינה, שהן מופרטות לחלוטין, למעט רשתות הקשר במערכת הביטחון. בטווח הקצר, הכושר הביצועי הנמוך של משרד התקשורת משרת את חברת בזק, השולטת במרבית המקטעים בשוק, אך בטווח הארוך מדובר גם באיום עליה, משום שמשרד התקשורת "קושר את ידיה" במגוון סוגיות – ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, האיסור להציע לציבור את רשת הסיבים המהירים, וההעדפה שמקבלות המתחרות של בזק בוויכוחים על מי יבצע את ההתקנות בתוך התעלות של בזק עצמה. המפסיד הגדול ביותר ממצבו של משרד התקשורת הוא הציבור הרחב, אשר סובל מדירוג מדרדר של ישראל גם בשירות הסלולר, גם באינטרנט הקווי וכל זאת תוך המשך תשלום של מחירים מופקעים, בעיקר לשירות הוותיק ביותר – הטלפון הנייח של בזק.
הסיבים המהירים שלא תגלשו בהם
התקיעות סביב רפורמת השוק הסיטונאי, שאמורה לייצר תחרות דרך החכרת רשתות של בזק והוט, הפכה אותו לגורם מעכב השקעה בתשתיות. העיקרון המוביל מדיניות זו הוא "הבטחת תחרות". למרות מאמצים אלו, חברת בזק עדיין גורפת מעל 90% מהרווח בענף, אבל את רשת הסיבים המהירה שהספיקה להניח בזכות הרווח העצום שהמשרד אפשר לה לגבות, אין לה רשות להציע לציבור. מדוע ? כי אין הסכמה על הסדרת שוק סיטונאי לרשת זו, שהחלה להיפרס כבר ב-2013 ומתבזבזת לחלוטין. אין שום התקדמות במספר משקי הבית שמחוברים לסיבים בשנה שעברה והוא נותר כמו ב-2016 0.1%.
לפי הדו"ח, המשרד הודיע שיתעכב עם קידום דור 4 בסלולר, והשדרוג ל LTE-A בשל חוסר הסכמה בעולם על התקינה לדור ה-5. הקשר בין הנושאים לא ברור, אך המשרד הודיע שוועדת התדרים לדור ה-5 תטפל בנושא בעתיד. בשנים האחרונות התיר משרד התקשורת לכלל חברות התקשורת לצמצם את מספר האנטנות בישראל ברשתות הסלולר. מכיוון שאין מידע שמתפרסם לציבור עם הבחנה בין סוגי החברות, הרשתות המשותפות וסוגי האנטנות לפי דורות סלולריים, ניתן רק להסתפק בנתונים הגולמיים והעקביים שמספק המשרד להגנת הסביבה בנושא. מבחינה בריאותית אין עד היום הוכחות ברורות להשפעה מובהקת של קרינה סלולרית, אך לשם הזהירות המונעת, ישנה עדיפות להפחתת החשיפה לקרינה באמצעות ריבוי של אנטנות סלולר בפריסה גבוהה ובעוצמה נמוכה. לפי הדו"ח, למשרד כלל לא היו יעדים בתכנית העבודה בתחום מספרי האנטנות, סוגיהן ועמידות הרשתות. התוצאות העגומות של מצב זה מתבטאות גם בחירום בעוטף עזה, אך גם בשגרה.
המשרד מציג התקדמות בנתח השוק של ספקי קטנים של שידורי טלוויזיה כמו סלקום ופרטנר. למעשה, מדובר בשוק בעל הסדרה רכה במיוחד – כל החברות מעבירות שירותי VOD ללא שהוציאו רישיון לכך, שלא להזכיר כלל חברות כמו נטפליקס ואמזון, הפועלות בישראל בתחום זה, גם כן ללא רישיון. בתחום הערוצים היעודיים, הוביל השר איוב קרא מהלך של הפחתת חובות שאשור לאחרונה והתיר לערוץ 20, למשל, להפיק שידורי חדשות. בתחום ה-VOD מתקיים שיתוק למעשה, והפרות החוק מתרחשות ללא אכיפה מצד המשרד.
