כל מי שניסה להזמין לארץ ציוד רדיו מכל סוג שהוא כמו מכוניות עם שלט, טלפונים סלולריים, רחפנים, מזרימי מדיה ועוד, גילה בוודאי שהוא זקוק לאישור לכך ממשרד התקשורת. דבר נוסף שהתגלה למי שהתנסה בכך הוא קושי להשיג את אותם אישורים. בחוק ההסדרים, שיובא לאישור בצמוד לתקציב המדינה, מוצע פתרון להפחתת הצורך באישורים, והשאלה שנשאלת היא עד כמה השינוי עשוי להקל על הציבור?
הפניות המובאות כאן מדף הפייסבוק של משרד התקשורת הן דוגמא צנועה לכמות התלונות הרבה בנושא יבוא ציוד אלחוטי. אף שהמשרד מציע מספר דרכי מענה, רבים האזרחים שלא מקבלים תשובה ונאלצים לחכות זמן רב עד שיוכלו לקבל לידיהם את המוצרים שרכשו, כאשר תשלום דמי אחסון הופך את הקניה ליקרה במיוחד וחלקם אף נוטשים את המוצרים במכס בשל כך. גם יבואנים מסחריים נתקלים בקשיים לא מעטים בבואם להוציא רשיונות יבוא לציוד אלחוטי.
כעת, בחוק ההסדרים מוצע להקים צוות אשר יקבע רשימת מוצרים הפטורים מאישור ייבוא מהמשרד. מדובר בהחלטה לא פשוטה בכלל, כאשר הצוות יכלול נציגים מחמישה משרדים שונים: משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, משרד הביטחון, אגף התקציבים באוצר ומשרד התקשורת. החלק החשוב בהצעה הוא הקביעה כי "הרשימה תגובש במטרה לכלול בה, ככל הניתן, את מרבית סוגי מוצרי התקשורת".
על פי ההצעה, לצוות יהיו 90 ימים לגבש את רשימת המוצריפ הפטורים מאישור, שר התקשורת יבחן את ההצעה, ויתקן את פקודת הטלגרף תוך 45 ימים ולאחר מכן שר הכלכלה יוציא צו יבוא חופשי, תוך 21 יום לאחר תיקון פקודת הטלגרף.
משרד התקשורת אמור לפרסם את רשימת הדגמים הפטורים מהוצאת אישור, ולעדכן אותה מדי רבעון. עוד מוצע לאפשר לא רק למכון התקנים לבדוק מוצרי תקשורת אלא לכל מעבדה מוסמכת אחרת בעבור מוצרים שאינם ברשימה.
בדברי ההסבר נכתב כי "בשנים 2017-2016" הנפיק משרד התקשורת כ-15,000 אישורי התאמה למוצרי תקשורת אלחוטיים". אלו כללו כרטיסי רשת, טאבלטים, נתב ים, רמקול אלחוטי, מכונית עם שלט, מדפסת, סטרימר, אינטרקום ורבים אחרים. רובם מכילים משדרים בעוצמה נמוכה, אשר הסיכוי שיפריעו לשידורים קריטיים או מסחריים היא קטנה עד אפסית. במשרד האוצר צופים שהפחתת הנטל על ייבוא המוצרים תחסוך ליבואנים מאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר שווי כלל המוצרים האלחוטיים הנמכרים בישראל מוערך ב-10 מיליארד שקלים.
איפה הקאץ'?
ההחלטה לא משנה למעשה את התשתית הקובעת שכל מוצר אלחוטי דורש אישור, אלא מרחיבה עד מאוד את רשימת הפטורים. במצב זה, גם אם כל המהלכים המתוכננים יתרחשו במקצב הרצוי, מוצרים חדשים שלא הוכרו, או מוצרים ותיקים שמסיבות לא ברורות לא נכללו ברשימת המוצרים הפטורים ימשיכו להיות מעוכבים, ועלולים אף להפתיע את היבואנים והאזרחים, אשר עשויים לחשוב שהבעיה עומדת בפני פתרון שורשי. בעוד יבואנים מחזיקים בדרך כלל מספר סופי של דגמים, צרכנים הקונים ציוד בחנות בחו"ל כמו אמזון או אלי-אקספרס, עשויים לרכוש כל אחד מאלפי הדגמים המוצעים, וקשה לדעת לאיזה מענה יזכו. ולמרות הקשיים, ייתכן כי מדובר בבשורה לציבור, אשר תקדם את ישראל לרגולציה המותאמת לסגנון החיים העכשווי, הכולל ריבוי של מוצרים אלחוטיים.