יום שני, 29 בדצמבר 2014. השר גלעד ארדן, שרק שבועות ספורים לפני כן עזב את משרד התקשורת, עולה לבמה לברך בהשקה של 'סלקום TV' – שירות טלוויזיה על גבי האינטרנט של סלקום, ששווק כמתחרה בדואופול של 'יס' ו'הוט'. בקהל יושבים, לצד הנהלת סלקום, גם בכירי משרד התקשורת וצמרת מועצת הכבלים והלוויין – על אף שהשירות החדש לא קיבל רשיון מהמשרד ולא הוגדר מי מפקח עליו. העיתונאי העצמאי אבי וייס ניגש לבכירי משרד התקשורת עם שאלה קטנה – "אתם הרגולטור, כיצד אתם מגיעים לאירוע שבו משיקים שירות ללא רישיון כחוק?". "כולם צחקו לי בפנים", נזכר וייס, "ארדן עשה את ההצגה ונבחר במקום ראשון בפריימריס בליכוד, שהתקיימו מספר ימים אחר כך, ולסלקום TV יש כיום 180 אלף לקוחות של שירות בלתי חוקי."

אבי וייס (צילום באדיבות המצולם | פלאש 90).

וייס מספר לנו את הסיפור הקטן הזה כדי לחזק את טענתו שחומרת הבעיות, הכאוס ואף העבריינות לכאורה בהן נגוע משרד התקשורת גדולות בהרבה מההטבות לבזק שנחקרות כעת בפרשת 'תיק 4,000'. הוא בן 68, ומאחוריו שירות ארוך במשטרת ישראל אותו סיים בדרגת ניצב משנה, לימודי הנדסת תקשורת, ועיסוק ביזמות ובכתיבה בתחום התקשורת וההייטק. בחמש השנים האחרונות הוא עורך את האתר העצמאי telecomnews, המסקר בהרחבה ובביקורתיות את עולם הטלקום בישראל. השירות הארוך במשטרה והיכרות עם טכנולוגיות תקשורת עדכניות מסייעים לו לאתר מדי יום כשלים והפרות חוק שנעלמות מעיניי מרבית העיתונאים המסקרים את התחום, וייתכן שגם מעיניי חוקרי המשטרה. לדבריו, החקירה שהחלה ברעש גדול ובמעצרים דרמטיים עלולה להסתיים ללא ניקוי אורוות מתבקש במשרד התקשורת – שנדרש הרבה לפני שנתניהו עמד בראשו.

"יש עוד משרד ממשלתי שהמנכ"ל שלו הוא עד מדינה?"

וייס הקים את telecomnews בשנת 2013, בעיצומה של הקדנציה של כחלון כשר התקשורת, והחל לחשוף לקוראיו התנהלות ממשלתית שרחוקה מלהיות תקינה: החל מכשלים והפרות חוק קטנות כמו מסמכים שלא חתומים כנדרש, או כאלו שתוארכו לאחור, ועד לשערוריות פליליות חמורות כמו גריסת תלונות של אזרחים על חברות התקשורת, פרשיית זנות, דרישת תשלום בעבור "קיצור תורים" במשרד התקשורת ובעיקר אי מילוי התפקידים של המשרד – הסדרה, תכנון, פיקוח ואכיפה על גופי התקשורת והדואר במדינה. "צצו המון פרשות בתקופת כחלון", מדגיש וייס את התקופה בה המשרד החל להדרדר, "פרשות ממש מכוערות – שכללו מעקב אחרי עובדים, הקלטת עובדים, והכי מלוכלך זה כשבית הדין לעבודה קבע שאחת העובדות מכרה שירותי מין לגברים באגף הספקטרום, בתוך משרד ממשלתי. ככה זה נראה. בישראל יש עולם ראשון של הייטק, ובמקביל משרד ממשלתי שהוא עולם שלישי – מתעסקים בקקה, זנות, שוחד, מעילות". חלק מהמידע שלא נמצא במסמכים רשמיים וגלויים מגיע אליו מעובדי המשרד עצמו, זוטרים ובכירים.

בתחילת השיחה לא היה ברור מדוע וייס כל כך כועס דווקא על משרד התקשורת. כשלים בירוקרטיים ומקצועיים קיימים בכל משרד ממשלתי, אבל לטענתו של וייס לא מדובר בהיעדר אכיפת החוק על חברות התקשורת, אלא בעבירה על החוק מצד המשרד הממשלתי עצמו: "בכירי המשרד הם אלו שמפרים את חוקי התקשורת, והחברות למדו שאין סיבה לציית לחוק", הוא אומר, "יש עוד משרד ממשלתי שהמנכ"ל שלו הוא עד מדינה? הוא הודה שהוא עבריין, ואז נותנים לו הסכם. היה דבר כזה אי פעם בהיסטוריה? אין!". בנוסף, בעוד שקצב ההתפתחות העולמי בתחום הטלקום הוא מהיר במיוחד, וייס מגדיר את התנהלות משרד התקשורת הישראלי כ'עולם שלישי'. "איך קורה שכדי לשחרר רחפן מהמכס אתה עדיין צריך להמתין לתשובה בפקס?", הוא שואל (התשובה העצובה לכך -בהמשך הכתבה).

"אם יחקרו כמו שצריך ימצאו עוד המון הפרות חוק"

וייס לא חוסך ביקורת גם מהתנהלות המשטרה בחקירת תיק 4,000. "המשטרה ניגשה לחקירה מהזווית הלא נכונה, והעניקה לאנשים שאי אפשר לסמוך על המילה שלהם מעמד של 'עד מדינה' עם חסינות מלאה", הוא אומר, "אם יחקרו כמו שצריך ימצאו עוד המון הפרות חוק, קטנות כגדולות. פילבר נתן תדרים לפלאפון ללא תמורה, מתנה של 35 מליון שקל, וקיצר בשלוש שעות את שעות הפעילות של מוקדי שירות לקוחות הסלולר – 150 מליון שקל במתנה בכל שנה לחברות הסלולר. הוט קיבלו מתנות בדמות הקלות שונות. כל הזמן מתגלות עוד ועוד עבירות – אבל לפילבר יש חסינות על הכל. לכן המשטרה טעתה – הוא היה צריך להיות נאשם ולא עד מדינה. היום עדיין נותנים הטבות לבזק ולהוט, והברדק ממשיך כאילו כלום לא קרה." רק לאחרונה חשף וייס כי המנכ"ל בפועל של המשרד, מימון שמילה, כיהן עד נובמבר 2017 כדירקטור בחברת דואר ישראל, ובמקביל נשא בתפקיד של רגולטור כלפיה – מצב אסור על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה.

"כל הזמן מתגלות עוד ועוד עבירות – אבל לפילבר יש חסינות על הכל". מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, שחתם על הסכם עד מדינה בתיק 4,000. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

"עשרים ושבע שנים הייתי במשטרה, אני יודע דבר או שניים על חקירות. רשות ניירות ערך נהגה באופן מקצועי, ותוך חקירה קצרה תפסה מסמכים וראיות חותכות לגבי חלק מהפרות החוק שקרו. כל הצמרת של בזק נחשפה בחקירה של הרשות, אבל כשהמשטרה נכנסה לתמונה זה היה בנושא אחר – העדויות של מנכ"ל וואלה על התערבות בתכני האתר לטובת נתניהו". וייס טוען שהחשד ליחסי שוחד פסולים לכאורה – הקלות לבזק תמורת סיקור אוהד – הוא קשה מאוד להוכחה, וההתמקדות דווקא בו עלולה לגרום לפספוס של עבירות אחרות. הוא מצטרף לעיתונאי אלי ציפורי מגלובס, שהעלה שורה של ספקות לגבי תוקף הראיות בחקירה זו, לפיהן חלק ממה שמוגדר כ'הטבה לבזק' הוא בעצם התנהלות עסקית מקובלת ולא חריגה, ואילו הטענה לסיקור אוהד עלול להיות אכיפה בררנית, שמתעלמת מיחסים דומים של כלי תקשורת אחרים עם פוליטיקאים. הגורם הנעלם בחקירה הוא מה בדיוק המידע שמסרו עדי המדינה ניר חפץ, מקורבו של נתניהו, ושלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת והאם הוא מגובה במסמכים.

חקירת רשות ניירות הערך התמקדה בשתי עסקאות – העסקה בה מכר שאול אלוביץ' את חלקו במניות YES לבזק, על פי החשד במחיר מופקע, ובעסקה בה YES רכשה מקטעי שידור לווייניים מחברת חלל תקשורת, גם היא בבעלות אלוביץ'. עסקה בולטת שלא נחקרה עד כה היא רכישת הממירים של YES מחברת יורוקום של אלוביץ' בבלעדיות, תוך ניצול העובדה שמשרד התקשורת לא ביצע את ההליכים הנדרשים לפתוח את מקטע הממירים לתחרות חופשית, למרות שהרשיון של YES מחייב בחירה חופשית של הלקוחות איזה ממיר לרכוש וממי.

"רפורמת הסלולר של כחלון היא אחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה"

מאז שנות התשעים ראה וייס 16 שרי תקשורת, רובם כיהנו לתקופות קצרות בלבד. הוא מציין לטובה את אריאל אטיאס, שכיהן מ-2006 עד 2009 לצד המנכ"ל מרדכי מרדכי ("היה אכפת להם מהציבור ועבדו שקוף"), ואת רפאל פנחסי מש"ס, שכיהן בתחילת שנות התשעים ("הוא היה פשוט תענוג"). מי שמוכתר אצלו כשר הגרוע ביותר הוא דווקא מי שהציבור זוכר לו לטובה את הרפורמה שהוזילה את מחירי הסלולר – משה כחלון. "ביום שמינו אותו לשר התקשורת, העסק התחיל להדרדר. שר גרוע, שדואג לאינטרסים של חברה מסוימת, חירב את השוק, ופגע באזרחים. אסור להתבלבל – הרסו את תשתיות הסלולר. היינו מקום שני בעולם, היום אנחנו מקום 56. היינו מקום ראשון בתשתיות קוויות, היום אנחנו מקום 36. מי אשם בזה? אלו אותם אנשים. זה קרה על חשבוננו".

שר התקשורת לשעבר, משה כחלון (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

– הרבה אנשים חושבים הפוך, שכחלון קידם את מהפכת הסלולר לטובת הציבור.

"זה לא חשוב מה אנשים חושבים. אני כותב את מה שאני יודע, ואני תמיד עובד עם מסמכים".

– אז למה זה נחשב הצלחה ?

"זו אחת ההונאות הכי גדולות בהיסטוריה. מי שעשה את מהפכת הסלולר זה אטיאס, לא כחלון. לכחלון לא היה שום קשר לזה, זה קרה לו בפוקס. הוא רצה לקדם את הוט מובייל, ופתאום הגיעו גולן טלקום. את המכרז תכנן בכלל אטיאס. כחלון הכניס תנאים שהרסו את השוק – למשל, שאתה מקבל החזר על דמי המכרז לפי כמות הלקוחות שיש לך. זה נותן מוטיבציה לרמות ולא לבנות רשת, וזה מה שקרה עם גולן טלקום, שפירקו את מה שהם כן בנו. זה התחיל עם כחלון, אבל הוא לא לבד. הוא הביא סריה של אנשים שנמצאים במשרד התקשורת, וממשיכים את הדרך שהוא התחיל בה. הפרות החוק הפכו משיטה שהתחיל בה כחלון למטרה מסויימת – לדאוג להוט, לשיטה שבה כל פקיד דואג לחברות שלו. פילבר, שהיה סוכן של בזק, לא היה יוצא דופן, כי כל אחד בצמרת המשרד הוא סוכן של משהו. השיא היה בהשקה של סלקום TV בלי רשיון, בגיבוי בכירי המשרד. ברגע שנפרץ החוק, הכל הולך." (השר כחלון סירב להגיב לטענות. גם פלאפון, סלקום ופרטנר לא הגיבו לטענות).

משרד ממשלתי כמגרסה לפניות הציבור

חוליה חלשה נוספת במשרד עליה מצביע וייס היא מינוי בכירים לא מקצועיים. "עדן בר-טל, שמונה על ידי כחלון למנכ"ל המשרד, היה המנכ"ל הראשון שלא היה מתאים בכלל, ללא שום קשר לתחום הזה, חוץ מזה שהכיר את ראשי הליכוד. הוא היה עורך דין לענייני צוואות וייבוא מסין. מימון שמילה, שהיה המשנה למנכ"ל ומכהן כמנכ"ל בפועל מתחילת החקירה נגד פילבר, עסק בשירותו הצבאי בתדרים, לא בפיקוח ואכיפה."

שר התקשורת איוב קרא במסיבת עיתונאים (שלישי מימין), 17 אוקטובר 2017. מימין: יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו עבד שפיק, מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה. משמאל: יו"ר מועצת הכבלים והלוויין , ד"ר יפעת בן חי-שגב (צילום: ארז רביב)

וייס סיקר באתרו עשרות מחדלים של המנכ"ל בפועל שמילה, מרביתם לא זכו להתייחסות בכלי התקשורת האחרים או ברשויות אכיפת החוק. שניים מהם נוגעים לכך שבמקום לטפל בפניות של אזרחים שהגיעו למשרד, שמילה הורה לגרוס אותן. "שמילה טחן במגרסה 6,000 תלונות של אזרחים נגד חברות התקשורת. הוא אמר לי את זה אישית, וזה גם מופיע בדו"ח של מבקר המשרד. על הגריסה השנייה כבר כתבו הרבה. למעשה, הם לא הפסיקו לגרוס עד היום. אגף הרישוי התמוטט לפני חצי שנה, והוא בא עם הרעיון הגאוני – בוא נגרוס את הבקשות לאישורי יבוא, הרוב לרחפנים. הוא הציע לגרוס את כולן ולהתחיל מאפס. מזל שחשפתי את זה והתכנית הזו טורפדה. יש הבדל בין גריסת תלונות, שבה כל אחד נפגע מסיבות שונות, לבין גריסת בקשות, שמשמעותה להחזיר את הרחפן ליבואן וזה פתח לתביעות ענק נגד משרד התקשורת. פילבר ושמילה ראו בזה רעיון חיובי."

ההגבלה על ייבוא רחפנים היתה כר פורה לפעילות לכאורה של שוחד לפקידי המשרד. "אתה קונה באמזון, ומתברר לך שאתה צריך לקבל אישור בפקס ממשרד התקשורת, שאי אפשר לקבל אם לא תשלם שוחד במזומן. חברה בשם TELEPRIME הציעה באתר שלה שירות לקידום אישורים, והבטיחה ש'ברוב המקרים אנו דואגים לאישור תוך 24 שעות'. לא חקרו את זה. ככה מתנהג עולם שלישי. כמהנדס תקשורת, אני אומר לך שעצם הצורך לבקש אישור ממשרד התקשורת כדי לייבא רחפן הוא סיפורי סבתא."

כשמשרד התקשורת מפר בעצמו את החוק, אומר וייס, זה מחלחל למטה. "כל החברות למדו שאפשר לעשות צחוק מהחוק, ואז הכל התמוטט. דוגמה מאוד כואבת זה אגף החירום. איתן שטיינר, שהיה סא"ל בצבא, עמד בראש האגף, כתב נהלים, תיקן תקנות, הכניס שינויים ברשיונות של כל החברות, קבע רמה של היערכות לחירום, ושום דבר לא קרה. אם ההמלצות היו מיושמות, זה היה מציל אותנו מול מה שהיה עם המצרים בסיני. הרשת של פלאפון נפלה כמה פעמים, גם של החברות האחרות. אין שום היערכות לחירום, אין רשת Offload בישראל", בהתייחסו לשיטה שממירה את התקשורת הסלולרית הרגילה בתקשורת המבוססת על אנטנות קטנות באיזורים ספציפיים.

ממשטרת ישראל לעולם ההיי-טק

את החיבה לתקשורת מחשבים פיתח וייס בגיל הנעורים. "היה מחשב אחד בארץ, במכון ויצמן. הפרופסור שהיה ממונה עליו הדריך אותי בעבודת הגמר שעשיתי, והתאהבתי בזה." את השירות הצבאי התחיל בקורס טיס, ועקב פגם בראייה עבר לחיל השריון ושירת כטנקיסט במלחמת ההתשה.  עם שחרורו החל בלימודי תעשייה וניהול בטכניון, ובמקביל עבד במשטרה במשרת סטודנט. במלחמת יום כיפור גויס למילואים ולקראת סוף המלחמה נפל בשבי המצרי. "נפלתי בריא וחזרתי באלונקה, פצוע. מאוחר יותר כתבתי על זה ספר. עברתי שינוי, הפכתי מסטודנט פרוע לפטריוט. החלטתי שאני מתגייס למשטרה." הוא התחיל כשוטר סיור והתקדם לתפקיד קצין מבצעים בחיפה, קצין מבצעים מחוזי, מפקד משטרת עכו ולאחר מכן מילא תפקידי הדרכה. במקביל למד לתואר שני בטכניון, גם הוא בתעשייה בניהול, אותו סיים בהצטיינות.

בשנים האחרונות של שירותו במשטרה הרגיש וייס שהוא נוגע בתקרת זכוכית, ובמקום לנסות ולהתקדם בארגון חזר אל התחום שאהב בנעוריו – תקשורת מחשבים. "אני מחשבתי כל מה שזז מסביבי. אלו היו הימים הראשונים של האינטרנט בישראל. הייתי לקוח נסיוני של ISDN של בזק בכרמיאל, ושר התקשורת דאז, רפאל פנחסי, היה מבקר כל שבוע. במקביל התחלתי ללכת לאירועים של הייטק ותקשורת. פגשתי שם את נעמי, העורכת של העיתון "טכנולוגיות" ושאלה אותי אם אני יודע לכתוב. הייתי צריך אישור מהמפכ"ל יעקב טרנר כדי לכתוב בהתנדבות בעיתון. היה לי שם בדוי – מיסטר ISDN".

לקראת פרישתו מהמשטרה למד וייס הנדסת תקשורת. פרויקט הסיום שלו עסק בהאצת הגלישה ברשת, והיווה את הבסיס להקמת חברת SPEEDWIZE על ידי המרצה שלו. וייס לא רצה להצטרף, אלא לכתוב, ומצא את מקומו במגזין 'אנשים ומחשבים'. "בסוף שנות ה-90 לא היו מדורי הייטק בעיתונות הכללית וגם בעיתונות הכלכלית. אבל היה היי-טק, והרבה התכנס סביב 'אנשים ומחשבים' –המגזינים שהם הוציאו, ובעיקר הכנסים המקצועיים שהם ארגנו." במקביל הקים וייס 2 חברות סטארט אפ וקרן הון סיכון, ועסק בייעוץ לחברות תקשורת שונות, ביניהן בזק.

עובד רק בשביל הקוראים

באמצע העשור הקודם פחת העניין של 'אנשים ומחשבים' בתחום הטלקום, ווייס נאלץ לחפש אכסניה אחרת. "הם פירקו את היחידה שלי חודשיים לפני שאפל הוציאו את האייפון לשוק. חשבו שלא יהיה בזה עתיד. במקביל, גדי פרץ הקים את את TheCom, האתר הצליח והוא ניסה למכור אותו. הוא החליט שהוא לא יכול להיות יותר עצמאי, ועבר לכתב בגלובס. אחרי כמה חודשים הם גילו שיש לו אתר שהוא ממשיך לכתוב בו וגלובס הורו לו לסגור את האתר. בפוקס, בדיוק באותו זמן, אני התפניתי מ'אנשים ומחשבים' והוא הציע לי לנהל את TheCom.

"פניתי לחבר שלי, חיים חביב, שהיה סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת שיצא לפנסיה. הוא הסכים ומצא קונה, אבל זה לא היה עסק רווחי. אני וחיים ניהלנו את האתר מ-2006 עד קיץ 2012, הוא היה הצלחה לא נורמלית מבחינת קוראים. התחלנו לייצר הכנסות וקצת מפרסומות ותוכן שיווקי, אבל זה לא כיסה את העלויות. היו בו חשיפות על ההייטק והתקפות נוקבות על משרד התקשורת. אנשים אוהבים סנסציות. בסוף 'אנשים ומחשבים' קנו את האתר, והתחילו לצנזר ידיעות. חיים התפטר ראשון, ואני ביקשתי לעזוב בשקט ועליתי עם החלופה – telecomnews. חיים המשיך איתי כעוזר בזמנו החופשי, לא כבעל תפקיד מוגדר. אשתי הצטרפה כמנהלת המערכת, ויש עוד 16 כתבים – כולם בהתנדבות."

– אז מה המודל העסקי של האתר?

"אין לנו מודל עסקי. אני נותן היום ייעוץ לחברות ענק בינלאומיות שמשלמות מצוין, בתור פנסיונר ונכה צה"ל אני מסודר ואי אפשר לקנות אותי היום. יש לי עצמאות. תכננתי להחזיק את telecomnews שלוש שנים, אבל ב-2016 ראיתי שהעסק נהיה חם – כל הפרשות במשרד התקשורת, עם המנכ"ל בראשן. חלק מהמידע באתר מגיע מאנשים מתנקמים, זה מניע מאוד חזק שצריך לסנן אותו, וחלק זה קשרים שיצרתי עם השנים. לא מעניין אותי מה חושבים עלי במשרד התקשורת. אני באותו סטייל משנות ה-90, עובד רק בשביל הקוראים. בכל לילה אשתי מוציאה את הסטטיסטיקה של הקליקים – וזה קובע – הידיעות הפופולריות נשארות למעלה ואלו שיש להן מעט קוראים עוברות לארכיון ולפי זה אנחנו מעריכים איזה נושאים מעניינים את הקהל."

– מה לדעתך אנשים מוצאים באתר הזה שאין בתקשורת המרכזית?

"בעולם, עיתונאים בתחום הטלקום הם מהנדסים ויזמים, הם חלק מעולם ההיי-טק ולא באים דווקא מרקע עיתונאי. הם אנשי מקצוע לכל דבר ועניין. בישראל, כמעט בכל כלי התקשורת, זה לא המצב. העיתונאים מעתיקים הודעות לתקשורת בלי להבין את הרקע הטכנולוגי כמו שצריך, וקל לעבוד עליהם".

– אחרי מעל עשור של כאוס והתנהלות בעייתית במשרד התקשורת, מה כן יוכל לשנות את המצב?

"בפרשה הנוכחית יכול להיות שאיש במשרד התקשורת לא יואשם וזה ייגמר בפלופ אחד גדול. זה מאוד מעציב אותי. יש אנשים טובים במשרד, וגם מחוצה לו. לצערי הרב, עד שלא ינקו את כל הצמרת, ויתנו לאותם אנשים טובים לפעול לפי החוק ולפי האינטרסים של הציבור, המצב לא ישתנה".

המשטרה: "טענותיו של וייס מעידות על היעדר בקיאות בנושא"

במשרד התקשורת בחרו שלא להגיב לטענות שהועלו בכתבה.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אין כל קשר בין האופן בו נוהלו חקירות לפני עשרות שנים כאשר מר וייס היה במשטרה, לבין האופן המקצועי והסדור בו מתנהלות חקירות כיום. הידע של מר וייס מתמצה בקריאה בתקשורת ואינו נסמך על חומרי החקירה, וטענותיו מעידות על היעדר בקיאות בנושא.

"למעלה מן הצורך נציין כי חקירה זו, בדומה לשאר החקירות, מתבצעת על ידי מיטב החוקרים באופן סדור ומקצועי לעילא ולעילא. משטרת ישראל תמשיך להקפיד לשמור על טוהר החקירה, ועל כן לא נתייחס לשום נושא הנמצא במרכזה של חקירה מתנהלת."