ברשות המיסים מסתפקים במסר עמום באשר לכוונותיהם לאור פסק דין הטיפים שצפוי להיכנס לתוקפו ב-1 בינואר. על פי פרשנותם המקצועית, הבהירו, יש מקום לחייב את כספי הטיפים במע"מ, "עם זאת, הרשות עדין בוחנת את הסוגיה וטרם התקבלה החלטה אופרטיבית בעניין". ואיך אמורים המסעדנים להיערך בינתיים ליישום הפסיקה ולמחזור השנה הבאה? ביום חמישי יפגשו אנשי ארגון 'מסעדנים חזקים ביחד' עם מנהל רשות המיסים ערן יעקב, וידרשו תשובות ברורות.

"אני עדיין לא מדבר עם העובדים שלי, ואני גם לא יודע איך להיערך החל מעוד שבועיים", אמר ל'דבר ראשון' ניר שוחט, הבעלים של מסעדת סושי מוטו בשדרות ומוסיף כי יהיה קשה להתאים את הפסיקה למציאות בשטח. "אף אחד לא יודע. יש המון סתירות – עורך הדין אומר דבר אחד ורואה החשבון דבר אחר. עדיין לא הצליחו להבין את החוק לאשורו".

"מבחינתי, הייתי מוסיף לתפריט תוספת שירות של 17%. זה יגלם גם את המע"מ והטיפים ומזה אני אשלם למלצרים. די כבר עם הטיפים האלה, מספיק."

"ראש רשות המיסים אומר לי 'תמשיכו כרגיל', 'עולם כמנהגו נוהג'. אני שואל – מה זה עולם כמנהגו נוהג? כדי שתבוא אלי בעוד שנה ותגיד לי 'עכשיו אתה חייב לי באופן רטרואקטיבי 700 אלף שקל'?"' תוהה השף יונתן ברוביץ, הבעלים של מסעדת הבשרים M25 בשוק הכרמל בתל אביב. בורוביץ' כמו רבים מהמסעדנים עימם דיברנו, מתאר את הטראומה שחווה הענף סביב נושא היטל העובדים הזרים שהוטלו עליהם בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מספטמבר 2017. "זה בדיוק מה שקרה: יועצי המס הכי גדולים בארץ אמרו לנו פעם אחרי פעם 'אל תשלמו את זה', ובית המשפט מהשיקולים שלו החליט מה שהחליט, ורשות המיסים הלכה והוציאה שומות מס רטורואקטיבית, 'רדיואקטיביות'! בלי שום פרופורציה בין המחזור של עסקים לשומות שהם קיבלו".

"אני דורש בהירות. אני מוכר קבב – אני יודע כמה עולה לי הגלם, כמה עולה לי לעבד אותו, כמה עולה לי למכור אותו. אם אתה רוצה שאשלם לך עוד שנה קדימה – אני רוצה לתמחר את זה עכשיו. מה זה הדבר הזה של גביה רטרואקטיבית? זה גובל בנוכלות. ושם המאבק שלנו. על המע"מ – לא על הזכויות הסוציאליות. הלוואי שהממשלה הייתה באה ומחוקקת חוק במקום לתת לדברים הללו להתגלגל בבתי המשפט. כי בית משפט זה כמו חמין – אתה שם אותו בשישי בצהרים ואתה לא יודע איך הוא יצא בשבת".

 

מתכון לחמין

התסבוכת המשפטית הנוגעת למיסוי כספי הטיפים, נובעת מפער בין פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לבין פסיקה קודמת של בג"צ. פסק דינו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, פליטמן, קובע כי בכל הקשור לדיני העבודה והביטוח הלאומי "יש לראות בתשר הכנסה השייכת לבית העסק והכנסתם של עובדי שרשרת השירות משכר עבודה מאת המעסיק, מבלי אפשרות להפריד בין השניים". עם זאת, פסק דין שניתן בבג"צ ב-2013 קובע דווקא כי הטיפ הינו "הכנסת עבודה של המלצר שאינה באה מן המעביד", ודוחה את הטענה כי הם מהווים הכנסה של בית העסק.

הגדרתו של בג"צ לטיפים אינה מאפשרת למעשה את מיסויים. בג"צ היה מודע לכך בעת הפסיקה, שנתקבלה בהרכב מורחב וברוב של ארבעה שופטים מול שלושה, וקרא למחוקק להסדיר את מעמד הטיפים באופן כולל באמצעות חקיקה. אולם הכפפה לא הורמה עד היום.

העובדה שבין שתי הפסיקות ישנה סתירה – יוצרת מצב משונה. לבית הדין הארצי לעבודה מנדט לדון ולקבוע הלכות בדיני העבודה והביטוח הלאומי בלבד, ודיני המיסים הם מחוץ לתחומו. לכן יש מי שיגיד שתחום המיסוי נותרת פסיקת בג"צ על כנה – ולמעשה מעמד הטיפים שונה ואף הופכי במערכת דיני העבודה ובמערכת דיני המס.

ככל שלפסיקת בית הדין הארצי לעבודה יש בכל זאת השפעה על סוגיות המיסוי – ייתכן שלעובדה שפסק הדין 'צבע' את כספי הטיפים לצורך תשלום שכר בלבד תהא גם כן משמעות – שכן תשלומי שכר אינם ממוסים במע"מ אלא במס הכנסה.

על כל פנים, על מנת לשנות את היחס שנקבע בבג"צ כלפי הטיפ בתחום דיני המס, יידרש ככל הנראה דיון נוסף בנושא בבג"צ. דיון שכזה עשוי להמשך שנים, וניתן להבין את חששם של המסעדנים מפני פסיקה בעלת משמעויות רטרואקטיביות רחבות. לחילופין כמובן שהכנסת יכולה לחוקק חוק חלופי שיסדיר את הנושא בכל שלב

מלצר עם קבלות

"אנחנו מבינים שפסק הדין מדבר אך ורק על סוגיית הזכויות הסוציאליות ואינו מדבר בשום פנים ואופן על מיסוי. אנחנו אומרים אין מע"מ. אין מיסוי נוסף" אומר תומר מור, ממובילי התארגנות 'מסעדנים חזקים ביחד' ומבעלי מסעדת ג'רמיה בתל אביב. "הבעיה היא לא אצלנו, הבעיה היא שרשות המיסים טוענת שפסק הדין הזה מאפשר להם לגבות מע"מ, מכיוון שכספי הטיפים מוקלדים בקופה, ומה שמוקלד בקופה חייב במע"מ".

"יחד עם לשכת יועצי המס בנינו תכנית שבה ננגיש את נושא העוסק הפטור למלצרים ולנותני השירות כדי לעקוף את מס הכנסה", מציג מור את התוכנית המקורית שהגו כדי להלחם ברוע הגזרה. "זה לא דבר שאנחנו רוצים, אבל אנחנו נותנים אפשרות למלצרים שלא רוצים להפגע בשכרם להפוך להיות עוסקים פטורים".

אלא שבתוכנית יש חור – לא ברור כיצד העובדה שהמלצרים יהפכו עוסקים פטורים תשנה בסוגיה, היות ובית הדין הארצי קבע (ככל ויש בפסיקתו בכלל כדי להשפיע על נושא המיסוי) כי הטיפים הם הכנסה דווקא של העסק, אשר נדרש לשלם אותם אחרי כן לעובדים בצורת שכר. כלומר, במידה ותהיה גביית מע"מ, היא תהיה בקופת העסק.

ייתכן והמטרה היא בכלל להפעיל כלי לחץ נוסף על רשות המיסים עצמה: "זה ייצור עומס אדיר ברשות המיסים אם נביא להם מאה אלף תיקים חדשים לטפל בהם", אמר ברוביץ. "נעמיס את רשות המיסים בערמות של תיקים שהיא לא תצא מהם".

לחרוג זה נורמטיבי

גם אחרי סוגיית המס, נשארות שאלות פתוחות על האופן שבו יתעצב הענף בעקבות הפסיקה. ככלל, קבע השופט פליטמן כי אין לנכות את עלות הזכויות הסוציאליות משווי הטיפים. עם זאת, הכניס לפסק הדין את האפשרות, במסגרת 'התניה חורגת', כן לשלם הוצאות אלו מהטיפים – אך רק בהסכמת העובדים. בעקבות כך המליצו בהסתדרות הנוער העובד והלומד, הארגון המקצועי המייצג ומלווה את עובדי הענף במיצוי זכויותיהם – שלא לחתום על הסכמי עבודה חדשים מבלי להיוועץ עימם קודם לכן (בדף הפייסבוק, בטלפון *1121 או בוואטסאפ: 0549931121).

"נוציא הסכמי עבודה חדשים. אנחנו חותמים עם העובדים שלנו על הסכם עבודה כמו עם כל עובד במשק על פי חוק. ההסכם הזה ישקף את החלטת בית המשפט, אף אחד לא עושה חוק לעצמו" אמר בורוביץ'. לשאלתנו האם לא יווצר בכך מצב שבו 'ההתניה החורגת' הופכת למעשה לנורמה השיב: "בסופו של דבר, אני לא יודע מה זה חורג. כל זמן שעורכי הדין שלי יגידו לי שזה חוקי, אז אין לי בעיה עם זה. ואם העובד חותם על זה מרצונו – אנחנו עם כל הכבוד לא בדיקטטורה והוא יכול גם להחליט שלא לעבוד בשבילי. זה בסדר".

"המלצרים שעובדים אצלי משתכרים מעל 100 שקלים לשעה" הוא מבהיר. "מעט מאוד עבודות יוצרות הכנסה כזו, והאינטרס שלי כמסעדן הוא שירוויחו הכי הרבה שאפשר. הטיפים שלהם קדושים מבחינתי. אף אחד לא נוגע בקופה של הטיפים חוץ מהמלצרים ובגלל זה הם גם מרוצים ולא עוזבים. ככה זה צריך להיות", ומחדד כי הוא איננו רואה את העניין כמאבק שבין העובדים למעסיקיהם.

"אני חושב שיעשה בזה שימוש גם רק במסעדות בהן שכר הטיפ מספיק גבוה. בתור מסעדן בפריפריה, זו לא המציאות שלנו", אומר מנגד שוחט המפעיל מזה תשע שנים את מסעדתו בעיר שדרות. "העובדים פה מקבלים 37 שקלים לשעה בממוצע, אין לי ממש בשר לגזור להם חובות סוציאליים. אני אאבד פה כוח אדם". כך, הוא גם אינו סבור שיעשה הרבה שימוש באפשרות שנותן פסק הדין לממן באמצעות הטיפים את שכר כלל העובדים בשרשרת השירות, ולא רק את שכר המלצרים, מסיבות דומות.

שאלנו את המסעדנים, אילו היו יכולים להסדיר את הענף באופן כולל, מבלי להתחשב בפסקי הדין שניתנו עד כה – מה היה המודל המועדף עליהם?

"שאלה מצויינת" הרהר בכך בורוביץ'. "אני חושב שמה שהיה עד עכשיו עבד לא רע, אפשר היה לקחת את המצב ולהסדיר אותו. איפה תמצא סטודנט שיכול לעשות מאה שקלים בשעה ויכול גם לעבוד וגם ללמוד, ולגור בתל אביב?"

"אין ספק, שאם היינו יכולים מבחינת פערי הרווח שלנו, להעסיק מלצרים ולשלם להם גם שכר מינימום בנפרד וגם שייקחו את הטיפים לעצמם – לא הייתה לנו שום בעיה. אבל זה לא המצב" הוא מתייחס למודל אחר הנהוג כיום בענף אולמות האירועים, ושאותו הציע ח"כ דב חנין כהצעת חוק. העוגה נשארת אותה עוגה. אם מחר אני צריך להעלות את המחירים לאורחים שלי ב-20% אז יהיו לי פחות אורחים. זה ברור, כמה כבר אנשים יהיו מוכנים לשלם על המבורגר? וזה מערום של צרות כי התשומות שלנו הולכות ועולות. בצל לבן היום בשוק עולה 7.5 שקלים לקילו – מחירים שלא נשמעו ואנחנו לא יכולים לגלם אותם לצרכן כי פשוט לא יהיו לנו קונים".

"יש מקומות בעולם, בפריז למשל – אין בכלל טיפים אבל השירות נוראי. אתה צריך חגורת הצלה כדי שמישהו יתן לך כוס מים, כי אין להם תמריץ לתת שירות טוב. זה דברים נורא רגישים איך שאורח יצא מרוצה מהמסעדה. אני לא מוכר בלוקים, והייתי שמח שיסתכלו על הדבר הזה מלמעלה ויסדירו אותו".

שוחט מצר על כך שהרשות להגנת הצרכן אוסרת על הכנסת סעיף 'דמי שירות' לחשבון. "מבחינתי, הייתי מוסיף לתפריט תוספת שירות של 17%. זה יגלם גם את המע"מ והטיפים ומזה אני אשלם למלצרים. די כבר עם הטיפים האלה, מספיק. כשאתה יושב בבית קפה ומלצר מגיש לך, יש לך איזו מחשבה שלא תשאיר טיפ? כולם משאירים טיפ. וולנטרי? אולי, אבל זה גם נורמטיבי – זה מנהג המקום. אז בואו נסדיר אותו, ודי. הייתי לא מזמן בארה"ב ושם על כל תפריט כתוב 'אם אתם למעלה מ-6 אנשים תחוייבו ב-18% דמי שירות'. מתחת לשישה אנשים זה כנראה 'וולנטרי', ובכל מקרה כולם משאירים".