מהפכת הטיפים צפויה להיכנס לתוקפה בעוד שבועיים, ב-1 בינואר, זאת בהתאם לפסיקתו של נשיא בית הדין הארצי היוצא לעבודה, יגאל פליטמן, ממרץ השנה. על פי הפסיקה שעתידה לשנות את אופי ההעסקה בענף המסעדנות, כל כספי הטיפים המשולמים על ידי הלקוחות, יחשבו לשכר המשולם על ידי המעסיק ומזכה במלוא הזכויות הסוציאליות.

פסק הדין אמנם מסדיר שורה ארוכה של נושאים שהיו עד היום שנויים במחולקת, מעורפלים ונתונים לפרשנויות שונות אף על ידי בתי הדין האזוריים השונים לעבודה. עם זאת, הוא מותיר גם מספר שאלות פתוחות שייתכן שיוכרעו בעתיד בחקיקה או בפסיקה, וכן שאלות על הנורמות החדשות הצפויות להתהוות בענף.

מומלץ למלצרים ולעובדים נוספים בענף המסעדנות לערוך רישום של שעות העבודה וגובה ההכנסה מטיפים ומשכר, הן לפני כניסת הפסיקה לתוקף והן לאחריה – זאת על מנת להשוות את הכנסותיכם ולהיוועץ באיגוד המקצועי במידה וזכויותיכם קופחו. כמו כן, מומלץ להיוועץ ולהיזהר מפני חתימה על הסכמי עבודה חדשים העשויים לפגוע בזכויותיכם, כפי שיוסבר בהמשך.

במה שונה הפסיקה החדשה מהמצב הקיים?

בתי המשפט קוראים מזה שנים ארוכות למחוקקים לפעול להסדרת ענף המלצרות בכלל ותחום הטיפים בפרט. בינתיים, שתי הפסיקות שהיו עד היום בנושא הן פסק דין ענבל מלכה מ-2006 שקבע כי טיפים יוכלו לשמש כשכר רק במידה והועברו דרך קופת המעסיק; ובג"צ אסתר כהן מ-2013 שקבע כי על אף שייתכן ומלצר יקבל את הטיפ מצד הלקוח באופן ישיר ולא מצד המעסיק – אין מקום לקבוע כי מדובר בהכנסה ממשלח יד המחייבת בדיווח לרשויות המס מצד המלצר.

בעקבות פסיקות אלו רבו צורות ההעסקה ה'מקוריות' בענף, במסגרתן שילמו מעסיקים רבים את מלוא שכרם של מלצריהם באמצעות כספי הטיפ, כשחלקם מועברים דרך הקופה עם תלוש שכר – וחלקם ניתנים במזומן – דבר שפגע בזכויותיהם הסוציאליות.

החלטת בית הדין ממרץ האחרון ביקשה לעשות בכך סדר, ולהגן על זכויותיהם הסוציאליות של העובדים, וקבעה כי הטיפים במלואם, ובלא קשר לאופן בו ניתנו, מהווים הכנסה של בית העסק המשמשת לתשלום שכר לשרשרת השירות בלבד, וכי חלה עליהם החובה לתשלום זכויות סוציאליות והפרשות חובה.

אילו זכויות סוציאליות יושפעו מפסק הדין?

כל הכנסות העובדים, ובכללן הטיפים, ידרשו להופיע כחוק בתלושי השכר אותם העובדים מקבלים. בהתאם יידרש המעסיק להפריש 'הפרשות חובה' לביטוח לאומי וכן הפרשה בשיעור 6% לקרן פנסיה על חשבון העובד, ו-6.5% על חשבון המעסיק. לפיכך במידה ויפוטר העובד יהא זכאי לתשלום דמי אבטלה מהביטוח הלאומי בהתאם להכנסתו הממוצעת הכוללת את הטיפים, וכן במידה וחלילה יפגע בתאונת עבודה יחושבו הטיפים בחישוב גובה הגמלה לה הוא זכאי.

גם לצורך חישוב תשלום פיצויי פיטורים, ימי מחלה, ימי חופשה, ימי הבראה, וכן בגין ימי מילואים, היריון וטיפולי פוריות יחושב השכר כשהוא כולל את סכומי הטיפים.

האם בנוסף להכנסה מהטיפ מחויב המעסיק לשלם גם שכר מינימום?

על פי פסיקתו של בית הדין, הטיפים הם חלק אינהרנטי מהשכר הכולל של העובד, ובמידה והטיפים אינם מגיעים לגובה שכר המינימום (ובכלל זה גם זכאות לתוספות שכר בגין שעות נוספות ועבודה בשבת ובחג כקבוע בחוק) יחויב המעסיק להשלים את היתרה. – עם זאת הוא אינו חייב לשלם שכר מינימום בנפרד מהתשלום הניתן מהטיפים. זאת, בניגוד למשל להצעת החוק שהגיש בעבר ח"כ דב חנין בנושא.

האם יוטלו על הטיפים מסים?

סוגיית המסים היא אחת הסוגיות הפתוחות המרכזיות. מובן מאיליו כי יגבה מס הכנסה מעובדים ששכרם יעלה על מדרגת המס הראשונה, אולם בשל אופיו של הענף, ישנה סבירות גבוה כי מדובר במיעוט מבין עובדיו. כמו כן יגבה מס בריאות כחוק.

החשש המרכזי הוא מפני מיסוי כספי הטיפים במע"מ בסך 17%. "בהתאם לפרשנות המקצועית של הרשות יש מקום לחייב את הטיפים במע"מ" מסרה לדבר ראשון רשות המסים, אך ציינה כי "הרשות עדין בוחנת את הסוגיה וטרם התקבלה החלטה אופרטיבית בעניין".

עם זאת, יש לציין כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה כלל איננו מתייחס לסוגיית המיסוי, שהיא מחוץ לתחום סמכותו, אלא לתחום דיני העבודה וביטוח לאומי בלבד. ייתכן כי לשם כך תידרש רשות המסים לקיים הליך משפטי נוסף או לחלופין להסדיר את הנושא בחקיקה כפי שקראו בתי הדין למחוקק לעשות מספר פעמים. עם זאת, לאור המכה הקשה שספגו מסעדנים רבים בשל ההחלה הרטרואקטיבית של היטל העובדים הזרים, מאותתים חלקם כי בכוונתם יהיה לנכות מכספי הטיפים שיועברו בקופה את כספי המע"מ.

גם במידה ותחול חובת תשלום מע"מ על כספי הטיפ, היא תחול ככל הנראה על המעסיקים והמלצרים עצמם לא יידרשו להנפיק קבלות. כבר ב-2013 קבע בג"צ כי "התייחסות לעבודתו של מלצר כאל עבודה של 'עצמאי'… אינה הולמת את המציאות", ופסיקת בית הדין הארצי לעבודה איננה הופכת קביעה זו.

אלו שימושים מותר למעסיק לעשות בכספי הטיפ?

בית הדין הבהיר כי השימוש היחיד המותר בכספים הניתנים כטיפ על ידי הלקוחות, הם תשלום שכר לעובדי שרשרת השירות ששירתו אותם (מלצרים, ברמנים, עובדי מטבח וכו'). על המעסיק חלה חובה כבר מתוקף פסקי דין קודמים, להציג בפני העובדים חוזה עבודה המפרט את תנאי העסקתם, ובכלל זאת את אופן החלוקה של כספי הטיפ לעובדים הזכאים לכך. על המעסיק חל איסור לעשות בכספי הטיפים כל שימוש אחר, זאת בניגוד לנהוג כיום מצד מעסיקים רבים המשלשלים חלקים מכספי הטיפ הניתנים לעובדיהם לכיסם.

על פי הפסיקה הכלל הוא כי למעסיק אסור לשלם את עלות הזכויות הסוציאליות מתוך כספי הטיפים. עם זאת, קבעה הפסיקה לכלל זה גם הסתייגות על פיה במקרים חריגים, רשאי המעסיק לעשות שימוש בכספי הטיפים גם לתשלום זכויות אלו – וזאת בהסכמת העובד בלבד. סעיף 'התניה חורגת' זה מחייב עובדים להיות ערניים במידה ומבקשים להחתים אותם על חוזי העסקה חדשים בעקבות הפסיקה, ולהתייעץ עם האיגוד המקצועי באשר לכך.

מה יהיה על טיפים במזומן?

פסק הדין מבהיר כי כספי הטיפ יחשבו לשכר עבודה בין אם יועברו בקופה ובין אם לאו, בין אם ירשמו בספרי המסעדה ובין אם לאו. היות והוא מטיל על המעסיק את האחריות לשלם בגינם הפרשות וזכויות סוציאליות, סביר שידרשו מרבית המעסיקים להעביר את כלל הטיפים דרך הקופה באופן מסודר, או לפחות לבצע רישום של כל כספי הטיפ הניתנים לעובדים, אם הדבר לא נעשה ממילא עד כה.

האם פסק הדין משפיע גם על עובדי קייטרינג וענפים אחרים?

בית הדין הבהיר במפורש כי הוא חל על תשלום טיפים בענף המסעדנות בלבד (מסעדות, בתי קפה, ברים ופאבים). בענף הקייטרינג, אולמות וגני האירועים ישנו הסכם קיבוצי וצו הרחבה הקובעים כי הטיפ איננו מהווה חלק משכר העבודה. לפיכך, בניגוד לנהוג בענף המסעדנות, על המעסיק לשלם בענפים אלו על חשבונו לפחות את שכר המינימום בנוסף לכספים שמקבל העובד מהטיפ, והוא אינו מחויב בתשלום תנאים סוציאליים על כספי הטיפ.

עם מי ניתן להתייעץ באשר לזכויות עובדים בענף המלצרות?

הסתדרות הנוער העובד והלומד, המייצגת עובדים צעירים בכלל ועובדים בענפי המסעדנות והמזון המהיר בפרט מזמינה עובדים וגם מעסיקים לפנות ולהסתייע בה לצורך חידוד משמעויות הפסיקה והבטחת זכויות העובדים, בטלפון *1121, בפייסבוק, או בווטסאפ: 054-9931121