מעמד הטיפים הניתנים לנותני שירות בענף המסעדנות השתנה, ומעתה אלו יהוו שכר עבודה לכל דבר ועניין. כך קבע נשיא בית הדין לעבודה השופט יגאל פליטמן, בפסק דינו האחרון לפני פרישתו. פסק הדין קובע כי יש לראות בטיפים הניתנים לנותני שירות בענף המסעדנות הכנסה של המסעדה, המשמשת לתשלום שכר לעובדי שרשרת השירות בלבד, וכי יש לראות בהכנסותיהם של עובדים אלו מהטיפ שכר עבודה לכל דבר ועניין, בין אם ניתנו למלצר ישירות או עברו דרך קופת המסעדה – ובלא תלות ברישומם בספרי המסעדה.

השופט פליטמן קבע כי היות ועל פי המצג כלפי הלקוחות והנוהג המקובל – כספי הטיפ מיועדים לתשלום שכר עובדי השירות בלבד, ועל אף שהמעסיק מחויב להפריש גם בגינם הפרשות חובה וזכויות סוציאליות, הוא אינו רשאי לנכות אותם מכספי הטיפ, אלא אם עובדיו יסכימו לכך.

כמו כן נקבע כי אי תשלום דמי ביטוח לאומי בגין כספי הטיפים לא ייחשב כאי תשלום מצד העובד, משום שלא הוא החייב בתשלומם למוסד. לפיכך לא יהיה מקום גם לשלילת גמלתו או הפחתת שיעורה, שתקבע על פי מלוא שכרו, ובכלל זאת זכאותו לטיפים. "אם לא שולמו דמי ביטוח בגין התשר, יהיה מקום לשקול אם המוסד רשאי לחזור אל המעסיק בתביעת שיפוי ובאילו תנאים" הבהיר פליטמן.

מדובר בסוגיה המשפיעה על כ-200,000 עובדי ענף המסעדנות ולאלפי מסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ.

"אנו ערים לכך שפסיקתנו משנה את ההלכה הקיימת לרבות זו שנפסקה שלא על ידי בית דין זה" אמר פליטמן "אלא, שחוסר מעש המחוקק במשך כחמש שנים לשינוי הדין הבעייתי הקיים, והמציאות שחייבה אותנו לייתן מענה ראוי לתביעות התשר הרבות, חייבונו, להסדיר סוגיה זו מכוח סמכותנו הכללית במקרים המתאימים ביצירת משפט מקובל".

"ההסדר החדש דורש היערכות מצד גורמים רבים" הבהיר, "לרבות כמובן המעסיקים בענף המסעדנות. ומאחר שההסדר חל גם על תשלום דמי הביטוח הלאומי, שלגביהם נערכת התחשבנות שנתית בכל שנת מס, ועל מנת ליתן למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, היה ויראה לנכון לעשות כן; אנו מורים לאור כל זאת, כי ההסדר החדש ייכנס לתוקפו באחד בינואר 2019, למעט ביחס לשני ההליכים שלפנינו, שלגביהם הוא יחול מידית, בהתאם להלכות הנוהגות בשאלת תחולתו ותחילתו של שינוי הלכה". את עמדת הנוער העובד והלומד בתיק הגישו באמצעות עו"ד אסנת לונגמן ממשרד עורכות דין ארנה לין ושות'.

קראת פסק הדין של השופט פליטמן לגבי טיפים בתחום המלצרות (צילום: ניצן צבי כהן).

פסק דין זה ניתן במסגרת דיון מאוחד, בהרכב שופטים מורכב הכולל חמישה שופטים ושני נציגי ציבור, בשני הליכים שונים –  האחד של מלצר שתבע את הביטוח הלאומי בדרישה שיכיר בהכנסותיו מתשרים שקיבל במהלך עבודתו לצורך חישוב דמי האבטלה המגיעים לו – זאת על אף שהמעסיק לא שילם בגינם דמי ביטוח לאומי. השני נוגע לפסק דין שקיבל את מרבית טענותיו של מלצר שמשכורתו התבססה על תשרים בלבד – ודרש ממעסיקו שישלם לו גם שכר עבודה בנפרד, כספים וזכויות נוספות בשל קיומם של יחסי עובד ומעסיק ביניהם. פליטמן דחה את הערעור כנגד הביטוח הלאומי בטענה כי הערעור הופנה בעיקר כנגד ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, בהם לא מצא לנכון להתערב. בנוגע לתיק השני, הבהיר השופט כי קביעתו כי תשלום הטיפ מהווה כשלעצמו שכר עבודה – הופכת את החלטת בית הדין האזורי. לפיכך קבע פליטמן כי המלצר ישלם הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח והתיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת
שיערוך חישובים הנוגעים לנושא השעות הנוספות בהתאם לפסק הדין הנוכחי.

"זו פסיקה מאוזנת וראויה" אמר לדבר ראשון רו"ח תיקו פרנקו, המתמחה בענף המסעדנות ומייעץ למסעדות רבות. "המחלוקת שהיתה מנת חלקם של המעסיקים והמלצרים – האם הטיפ נחשב לשכר עבודה – פוסקת. אין יותר תביעה גם לטיפים וגם לשכר מינימום. מצד שני – המעסיק עד היום שילם ביטוח לאומי וזכויות סוציאליות משכר המינימום בלבד, וגם העובד שילם את חלקו רק משכר המינימום. האיזון כאן יהיה שבעתיד המלצר יקבל את כל מה שהוא זכאי מביטוח לאומי על סמך שכרו בפועל, כפי שיקבע במו"מ עם המעסיק. יפסקו כל ההתחכמויות עם הרישומים. כמו כן מע"מ נכנס כעת כשחקן נוסף – שינכה 17% מערך הטיפים". פרנקו מעריך כי הדבר צפוי להוביל לאט לאט לשינוי שיטת הטיפים ולחזרה למודל 'דמי השירות' בחשבון. לטענתו יתכן ובמסעדות היוקרה תהיה ירידה מסוימת בהכנסת המלצרים, ולפיכך "לא נראה יותר סטודנטים היפסטרים לרפואה עובדים במלצרות". עם זאת חשוב לזכור כי אי הבהירות שהיתה קיימת עד היום באשר למעמדם של הטיפים היווה כר פורה להפרת זכויות חוזרת ונשנית מצד מעסיקים רבים, בענף המתאפיין בעיקר בעובדים צעירים ופגיעים. הסדרת התחום תקל על העובדים במיצוי זכויותיהם.

אורי מתוקי, ראש האגף לאיגוד המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד ברך על הפסיקה ואמר: "אנו שמחים שבית הדין הארצי קיבל את הצעתנו ברובה כשהטיפ ייחשב כשכר ועליו ישולמו כלל הזכויות הסוציאליות. מדובר בצעד חשוב בדרך לתיקון הענף הפרוץ כשעד היום שילמו את המחיר המלצרים, הטבחים, הברמנים וכלל עובדי הענף. בית הדין הארצי לעבודה מתערב במקום בו לצערנו  הכנסת  לא חוקקה חוק, מה שהפך את ענף המסעדות לענף פרוץ ולכניסה של קודים בעייתיים מאוד שנהוגים רק בענף זה. היום מלצר לא יודע כמה יקבל בסוף החודש, עובד שעות רבות ללא תשלום ולא מופרשים לו התנאים המגיעים לכל עובד על פי חוק. במצב הקיים, בו הפך הטיפ כך או כך לחלק מהשכר הגיע הזמן להסדיר זאת כך שיוכלו העובדים לקבל את  מלוא תנאיהם. בית הדין קבע מפורשות שהטיפ הוא שכר עבודה והמעסיק צריך להוסיף על כך את הזכויות הסוציאליות. כמובן שאנו נלמד את הפסיקה על כל חלקיה. אנו מזמינים את המלצרים, הטבחים וכלל עובדי הענף, לפנות אלינו לבירור כל הזכויות לאחר הפסיקה החדשה."

בתחילת הקראת פסק הדין, הציג השופט פליטמן את ההיסטוריה של התהוות מוסד הטיפים אשר החלה במתכונת דומה לזו הנהוגה כיום באנגליה של המאה ה-16.בתקופה זו לדבריו, הציבו בבתי קפה ומסעדות גביעי נחושת עליהם נחרט To insure promptitude – ובקיצור טיפ.