חברי ועדת הכספים הביעו אתמול (רביעי) את התנגדותם לגבייה רטרואקטיבית של היטלים על העסקת מבקשי מקלט. מנגד, ברשות המיסים מבקשים למנוע מצב של גבייה מפלה – כשמעסיקים שכבר צייתו לחוק ושילמו את ההיטל יופלו לעומת אלו שעברו על החוק וייהנו מפטור. הוועדה הורתה לרשות המיסים להודיע, בתוך שבוע, אם תיענה לדרישתה לפטור ואיימה לפתור את המחלוקת בחקיקה.
מאז נקבע ההיטל על העסקת מבקשי מקלט ב-2003, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, לא אכפה רשות המיסים את גבייתו באופן הדוק. כך נוצר המצב האבסורדי, בו חברי הכנסת שחוקקו את ההיטל על העסקת מבקשי מקלט, דרשו אתמול מהרשות להימנע מגבייתו. עמדת הוועדה עומדת גם בניגוד לפסיקת בית המשפט, שקבע כי ההיטל הקבוע בחוק צריך להיות משולם, ועל רשות המיסים לפעול לגבייתו. הרשות, שהחלה בגבייה רטרואקטיבית על התקופה שבין 2011 ל-2016, מוצאת את עצמה מול חזית אחידה של המעסיקים ושל חברי הכנסת.
את הדיון אתמול יזמו חברי הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו), מירב בן ארי (כולנו) ומיקי זוהר (הליכוד), שקראו לרשות המיסים למצוא פיתרון, במסגרתו לא יידרשו בעלי העסקים לשלם את ההיטל רטרואקטיבית. החשש של חברי הכנסת הוא שגבייה כזאת, העשויה להגיע לסכומי כסף גבוהים, תביא לקריסתם של עסקים במספר ענפים בהם נפוצה העסקת מבקשי המקלט.
יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע "אי נחת על חוסר תום הלב של רשות המיסים לאחר תקופה ארוכה של כמה שנים של חוסר בהירות כשאלפי עסקים לא שילמו את ההיטל וכפי הנראה גם לא הוצאו שומות בעניין לכולם".
לטענתו, "אם אנשי רשות המיסים היו רואים את התמונה הכוללת, הם היו נוהגים אחרת. צריך לגבות כסף, אבל באופן נורמלי ורגיל. עתה, לאחר שנים שלא נגבה ההיטל מאלפי עסקים, לא יתכן להפיל עליהם את זה בבת אחת, אם בכלל זה נכון לדרוש את זה רטרואקטיבית. אם כבר מחליטים על ההיטל, תגבו מכאן ולהבא".
ח"כ בן ארי אמרה כי "המצב הקטסטרופלי שעומד לחול על עסקים קטנים, בעיקר ברים ומסעדות, יפגע במאות אלפי עובדים ובמשק כולו. באופן כללי ענף המסעדות במצב בעייתי ומעמיסים עליהם המון חקיקה, ואלו שכן מחזיקים מעמד ולא נסגרו נקלעו עכשיו לסכנה ממשית בעקבות ההחלה רטרואקטיבית של ההיטל על העסקת מבקשי מקלט". חברת הכנסת הזכירה את הצעד, שעליו החליטה רשות המיסים, במסגרתו בוטלו 50% מהריבית על השומות הרטרואקטיביות, אך טענה כי "זה לא מספיק. כל הריבית צריכה להתבטל ויש לשקול לבטל לחלוטין את הגבייה הרטרואקטיבית, אחרי שנים שלא גבו".
בין הענפים בהם מועסקים מבקשי מקלט, שוהים בלתי חוקיים ומסתננים רבים, ניתן למנות את ענפי המלונאות, המסעדנות והסיעוד. נציגים ענפים אלו הגיעו גם הם לדיון, בניסיון לשדל את חברי הכנסת לפעול לעצירת הגבייה הרטרואקטיבית.
דודי ברימר, מאיגוד בתי האבות, טען בדיון כי "בלית ברירה מועסקים למעלה מ-3,000 חסרי מעמד, והאומדן עומד על למעלה מ- 300 מליון שקלים שומה, כסף שבמקום שיופנה לאיכות הטיפול יוחזר לקופת המדינה". מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, תיאר את המצב בענף ואמר כי "לא הצליחו לפנות את המסתננים אז באים ודופקים את המעסיקים ועכשיו רוצים שנשלם רטרואקטיבית. אנחנו לא יכולים לשלם את זה, ענף המסעדות זה ענף ש- 80% מהן נסגרות ב-8-6 השנים הראשונות. מדברים פה על למעלה מ-200 מיליון שקלים בשומות רטרואקטיביות, והמסעדות לא יכולות לעמוד בנטל הזה".
מול החזית האחידה הזו ניצבו אנשי רשות המיסים, שטענו כי מדובר במיסים הקבועים בחוק, שבעלי העסקים הפרו לאורך זמן, והמצב בו יש מי ששילם את ההיטל ויש מי שלא, מייצר מצב בעייתי שיביא לאפליה דווקא של מי שציית לחוק.
המשנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון, הסבירה כי "מהרגע שהחוק הזה קיים, שבנו והודענו לבתי העסק שהם צריכים לשלם. ואכן, הרבה מאוד מעסיקים שילמו. השומות הראשונות שהוצאנו הן משנת 2006. בשנת 2011 יצאנו בקריאה לכל המעסיקים לשלם את ההיטל עבור המסתננים. לא תמיד ביום הראשון אנחנו מזהים שיש פה תופעה שאנשים לא מקיימים את הוראות החוק, ולכן הגענו לפסיקה אחרי הוצאת השומות מהרגע שהבנו שיש כאן סוגיה".
לדבריה, "היו מצבים של עסקים שמלכתחילה שילמו, והיו עסקים שהגיעו איתנו להסדרים, והיו עסקים שהגיעו איתנו לבתי משפט ופעם אחר פעם השופטים קיבלו את עמדתנו. אנחנו גוף מבצע, ובית המשפט פסק כפי שפסק. אנחנו אמרנו לבית המשפט את עמדתנו ואת הדרך היחידה לפרש את החקיקה, לדרוש את ההיטל הזה – יישום כוונת המחוקק. נענינו לבקשת בית המשפט לתת הקלות ונתנו הקלה גורפת: הוצאנו הנחייה כללית שמי שמשלם ההפרשים, ייהנה מפריסה ל-36 חודשים והקלות נוספות".
בסיכום הדיון אמר ח"כ גפני כי הוא מבקש מרשות המיסים "לחזור לוועדת הכספים בתוך שבוע מהיום עם תשובות האם מוכנים לשקול מחדש את נושא הרטרואקטיביות. ועדת הכספים מבקשת שלא לגבות את הכסף הזה".
גפני קרא לחברי הכנסת שיזמו את הדיון "לקדם הצעת חוק שתמנע גבייה רטרואקטיבית, אם בדיון הבא בנושא נציגי הממשלה לא יבואו עם בשורות. ואז נראה מי יתמוך ומי לא בהצעת החוק".
אנשי רשות המיסים טענו כי "זו תהיה חקיקה מסוכנת" ושאלו "איך נשיב את הכסף למי שכן שילמו?", גפני אמר בתגובה כי "המצב בפועל דורש ללכת לקראת העסקים, שלא יקרסו".
