בפתח ישיבת סיעת כולנו אתמול (שני) בכנסת התייחס השר משה כחלון להסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, "ההצעה הינה חיובית והוגנת. מערכת הביטחון יכולה בהחלט להסתדר עם ההצעה הנוכחית ואין שום סיבה שנבצע מהלכים שיתפרשו כהתערבות בענייניה הפנימיים של ארצות הברית.

"אמרתי לראש הממשלה ולשר הביטחון ואני אומר להם גם היום – לאמץ את ההצעה ולשים סוף לסאגה הזאת. עוד בממשל הנוכחי. ארצות הברית היא השותפה האסטרטגית הכי חשובה שלנו, חברת אמת וכך צריך להתייחס אליה. אישור תכנית הסיוע האמריקאית, יחד עם התקציב הרב שנתי שאישרנו לראשונה מזה שנים, יתנו לצה"ל יתרון אסטרטגי משמעותי ויאפשרו לו להיות ערוך לכל תרחיש."

ישיבת סיעת כולנו, היום – 20.6.2016. צילום: דוברות מפלגת כולנו.

בתוך כך שר הביטחון אביגדור ליברמן הגיע אתמול (שני) לארצות הברית לביקור עבודה. ליברמן נפגש עם מזכיר ההגנה האמריקני, אשטון קרטר, וקיים פגישות עם הוועדה לשירותים מזויינים של הסנאט. ליברמן צפוי לבקר בדאלאס ולהשתתף בטקס הגלילה של מטוס ה-F-35  אשר יוצר ע"י חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית ונרכש על-ידי חיל האויר הישראלי, וכן לבקר במפעל של "אלביט מערכות" שנמצא בטקסס. בהמשך הביקור ייפגש ליברמן עם חברי משלחת הרכש של משרד הביטחון. מטבע הדברים, נושא הסכם הסיוע הביטחוני יעמוד ברקע הביקור.

הסכם הסיוע נחתם אחת לעשר שנים לתקופה של עשר שנים, וההסכם הנוכחי יפוג במהלך 2018. המגעים כעת עוסקים בהסכם הסיוע החדש שיחול מ-2019. היקף הסיוע בהסכם החדש צפוי לנוע, ככל הנראה, בין 3.7 ל-3.4 מליארד דולר לשנה ויחליף את ההסכם הנוכחי העומד על סיוע בהיקף של 3.1 מליארד דולר בשנה. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בכירים רפובליקנים ואף בכירים במערכת הביטחון הישראלית מעוניינים להגיע להסכמה במהרה. הערכות שונות אומרות כי נתניהו מחכה שהממשל האמריקאי יתחלף וישראל, אולי, תזכה בתנאי הסכם משופרים.

דברי כחלון אמש עשויים להטריד את התאחדות התעשיינים, המביעה חשש מההסכם ההולך ומתגבש. התעשיינים חוששים מהדרישה האמריקאית לכך ש-100% מהסיוע יושקע בכלכלת ארצות הברית, וזאת בשונה מההסכם הנוכחי בו יש סעיף המאפשר למדינת ישראל להשקיע אחוז יחסי מהסיוע בתעשייה הביטחונית הישראלית.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש בתחילת מאי: "הסכמה של ממשלת ישראל לתוכנית של הממשל האמריקני, משמעותה פגיעה אנושה בתעשייה הביטחונית הישראלית, לצד אובדן של אלפי מקומות עבודה".

הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל שונה בכמה פרמטרים מהסיוע למדינות אחרות. לפי ניתוח של רשת הטלוויזיה CNN את ההשקעה הצבאית של ארצות הברית בעולם, מנובמבר אשתקד, ישראל נהנית מסיוע גדול משמעותית משאר המדינות המסתייעות בארה"ב. מצרים מסתפקת בסיוע של 1.3 מליארד דולר בשנה, ירדן ועיראק מקבלות 300 מליון דולר כל אחת ופקיסטן עם 280 מליון דולר. אלמנט ייחודי נוסף הוא העובדה כי אחוז יחסי מהסכם הסיוע, 26% עפ"י התאחדות התעשיינים, מומר לשקלים ומושקע בתעשיות הביטחוניות בארץ ברכש ובפיתוח אמצעים. כלכלת ארצות הברית גם נהנית מגודל ההשקעה בתעשייה הישראלית, כיוון שפיתוחים רבים משותפים לשתי המדינות, ומקדמים טכנולוגית גם את הצבא והתעשייה האמריקאית. היבט זה של ההסכם משפיע על דעת הקהל האמריקאית. בעוד הסיוע הצבאי האמריקאי בעולם זוכה לביקורת ודעת קהל שלילית בארצות הברית, הסכם הסיוע לישראל נהנה מתמיכה ואהדת האמריקאים.

בשלביו הראשונים של המשא ומתן בין ישראל לארצות הברית על הסכם הסיוע החדש, הציע הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו להגדיל את הסיוע כך שיעמוד על סך שבין 4.3 ל-4.7 מליארד דולר בשנה. ההצעה באה בעקבות הסכם המעצמות עם איראן על תכנית הגרעין שלה, ואמורה הייתה לסייע בהפגת חלק מהחששות בעקבות ההסכם. אך הזמן שעבר מאז חתימת ההסכם, וגם ההתקדמות משביעת הרצון מיישומו של ההסכם עם האיראנים, על פי ההערכות, מורידה את הנכונות של האמריקאים להגדיל משמעותית את היקף הסיוע הביטחוני.

אהוד ברק – בכנס הרצליה 2016 צילום: יח"צ

בנאומו בכנס הרצליה, בחמישי האחרון, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, הגדיר את התנהלות ממשלת ישראל על רקע חתימת ההסכם עם איראן והסכם הסיוע הביטחוני לישראל ככישלון, "הממשלה מדווחת על הצלחות מרהיבות, אך למעשה נכשלה כישלון חרוץ בהתנהלות מול ארצות הברית לאחר חתימת ההסכם עם איראן. ההסכם היה ונותר הסכם רע, שהתנגדנו לו בצדק. למיטב שיפוטי נקבל בעשור הבא בין 7 ל-10 מיליארד דולר פחות ממה שיכולנו להשיג לפני כמעט שנה – רובם על חשבון ההשקעות בפיתוחים ישראליים ובתעשייה שלנו".

אם יאושר ההסכם במתווה האמריקאי, ההשקעה בתעשיות הביטחוניות הישראליות תפחת בין 560-800 מליון דולר בשנה. בכירים בתעשייה הביטחונית מדברים על כך ששינוי זה יגביל את חופש ההשקעה של מדינת ישראל בפיתוח וייצור אמצעים ההולמים את הצרכים הביטחונים המיוחדים שלה, וכי הוא מאיים על תעשיות רבות הנשענות על הזמנות רכש מקווי הייצור שלהן וכי התלות שלישראל ברכישת אמצעים מתעשיות ביטחוניות זרות, תגדל. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר בתחילת חודש מאי, "הסכמה של ממשלת ישראל לתוכנית של הממשל האמריקני, משמעותה פגיעה אנושה בתעשייה הביטחונית הישראלית, לצד אובדן של אלפי מקומות עבודה".

יירוט מוצלח של מערכת קלע דוד (שרביט קסמים לשעבר). צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

הודעת הבית הלבן בשבוע שעבר, על התנגדותו לתוספת של 455 מליון דולר לסעיף הרכש והפיתוח של מערכות ההגנה מפני טילים בתקציב 2017, לא מוסיפה וודאות. על התנגדות זו אלון פנקס, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק, אומר, "יש עוד אפשרות ספקולטיבית שלממשל נמאס מהסחבת על החתימה על חבילת הסיוע החדשה וזו הדרך שלו ללחוץ על ישראל."

השאלה, לאיזה מין הסכם ממשלת ישראל חותרת, והאם ממשלת ישראל תעמוד לימין התעשיות הביטחוניות בארץ ותתעקש שלא יהיה שינוי בהסכם, נותרת עד כה ללא מענה.

מהתאחדות התעשיינים לא נמסרה תגובה לדבריו של כחלון.