שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון נאם אמש (חמישי) בכנס הרצליה' והכריז כי הוא עתיד להתמודד על הנהגת המדינה, "בחודש שעבר התפטרתי מתפקידיי כשר ביטחון וכחבר כנסת. בהודעתי ביום ההתפטרות הבהרתי כי אשוב לחיים הציבוריים. כוונתי היא להתמודד על ההנהגה במדינת ישראל בבחירות הבאות. החודשים האחרונים הוסיפו וחידדו עבורי את פערי התפיסות שנוצרו ביני לבין ראש הממשלה."

לפני כחודש יעלון התפטר מתפקידיו כשר הביטחון וכחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד, על רקע מתחים בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו שהגיעו לשיאם בזמן המשא ומתן שהתקיים להצטרפות סיעת 'ישראל ביתנו' לממשלה והבטחת תיק הביטחון לאביגדור ליברמן.

אהוד ברק: "לקום ממקומות מושבינו, הנוחים והפחות נוחים – ולהפיל את הממשלה, דרך מחאה עממית ודרך פתק הבוחר – לפני שיהיה מאוחר מדי."

ביחס לאיומים האסטרטגים על מדינת ישראל והמוכנות של צה"ל וכוחות הביטחון, אמר יעלון, "כמי שמכיר את תמונת המצב האסטרטגית של מדינת ישראל בעת הזו אל מול מדינות האזור, עד לפרטי פרטים, ואת עוצמתו האדירה של צה"ל כצבא מתקדם ואיכותי מהטובים בעולם; כמי שבקיא בפיתוחי התעשיות הביטחוניות הישראליות ובאמצעי הלחימה המתוחכמים שיש לנו, באופן שאין שני להם; בעקבות כל אלו, אני יכול לומר היום, באופן נחרץ, כי בעת הזו, ובעתיד הנראה לעין, אין איום קיומי על מדינת ישראל." את מדינת ישראל תיאר יעלון, "המדינה החזקה ביותר במרחב, ובפער עצום מכל מדינה או ארגון הנמצאים סביבה."

"מן הראוי שההנהגה במדינת ישראל תחדל מלהפחיד את האזרחים, ותפסיק להעניק להם תחושה שאנו נמצאים על סף שואה שנייה. זהו ניסיון ציני לעוור את עיניהם של אזרחי ישראל ולהסיח את תשומת ליבם." יעלון לא חסך בביקורת, והביע את עמדתו בדבר המניעים של ממשלת ישראל, "הדבר נעשה מתוך תפיסה שגויה ומעוותת, לפיה אם יוחדרו אל השיח הפחדה, תחושות חירום ואיום קיומי, שלמעשה הם מופרכים ואינם קיימים במציאות, הם ישכיחו את בעיות היומיום, את בעיית השחיתות, את הפערים החברתיים, את קשייהם של הסטודנטים והזוגות הצעירים ואת יוקר המחייה, ואתגרים נוספים שניצבים לפתחה של ההנהגה. בלתי נסבל בעיניי שההנהגה בישראל של 2016, עסוקה בליבוי יצרים, שיסוי, הפחדה והפרדה בין יהודים לערבים, בין ימין לשמאל ובין עדות שונות. כל זה כדי לשרוד בשלטון ולהרוויח עוד חודש או עוד שנה."

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק נאם אף הוא בכנס הרצליה. על הקיפאון המדיני ביחס לפלסטינים אמר ברק שלממשלת ישראל יש אג'נדה שעיקריה הם שליטה לתמיד בכל שטחי 67, התנגדות להקמה של מדינה פלסטינית, שהעולם יתרגל למציאות הנוכחית בשטחים ויוסח ע"י אירועים קשים בסוריה ובאירופה, הסכמה לאוטונומיה פלסטינית מוגבלת ובניה בהתנחלויות. אג'נדה זו לדברי ברק תוביל למדינת אפרטהייד או למדינה דו-לאומית "השרויה בהסתברות גבוהה במלחמת אזרחים מתמשכת בין שני חלקיה." על כך אמר ברק כי, "שתי האפשרויות הן סופו של המפעל והחלום הציוני. לא קיימת אפשרות אחרת."

משה בוגי יעלון: "בלתי נסבל בעיניי שההנהגה בישראל של 2016, עסוקה בליבוי יצרים, שיסוי, הפחדה והפרדה בין יהודים לערבים, בין ימין לשמאל ובין עדות שונות. כל זה כדי לשרוד בשלטון ולהרוויח עוד חודש או עוד שנה."

"כרמטכ״ל לשעבר וכמי שעמד שנים ארוכות בראש מערכת הבטחון – אני מבקש לקבוע עובדה חד משמעית. והיא: שאף אחד מהאיומים שהזכרנו, שבאף אחד מהם אין לזלזל ומאף אחד מהם אסור להתעלם – אבל אף אחד מהם איננו היום, או בעתיד הנראה לעין, איום קיומי על ישראל." הסכים ברק עם יעלון.

את יחסי ישראל וארצות הברית, בהתנהלות ממשלת ישראל על רקע חתימת ההסכם עם איראן והסכם הסיוע הביטחוני לישראל, הגדיר ברק ככישלון, "הממשלה מדווחת על הצלחות מרהיבות, אך למעשה נכשלה כישלון חרוץ בהתנהלות מול ארצות הברית לאחר חתימת ההסכם עם איראן. ההסכם היה ונותר הסכם רע, שהתנגדנו לו בצדק. למיטב שיפוטי נקבל בעשור הבא בין 7 ל-10 מיליארד דולר פחות ממה שיכולנו להשיג לפני כמעט שנה – רובם על חשבון ההשקעות בפיתוחים ישראליים ובתעשיה שלנו". ברק מזכיר גם את הפגיעה האפשרית בתעשיות הבטחוניות בעקבות הסכם הסיוע הבטחוני החדש. האמריקאים מבקשים לשנות את תנאי ההסכם המתגבש – ולצד הגדלת סכום הסיוע, מעונינים האמריקאים כי כל הסכום שניתן יוכל לשמש את ישראל לרכישות מארה"ב בלבד. מדובר באובדן של כ-800 מיליון דולר אשר שימשו את ישראל לרכישת ציוד מהתעשיות הבטחוניות בארץ.

בנימין נתניהו: "ביטחון זה עניין רציני. אי אפשר לומר בכנס במינכן לפני ארבעה חודשים שאיראן היא איום קיומי לישראל והיום בכנס בהרצליה לומר שאיראן היא לא איום קיומי לישראל."

ברק חתם את נאומו בקריאה שתקום מנהיגות אחרת, "האוחזת במצפן ולא בשבשבת ובתרמילה מגילת העצמאות ולא ,חלילה, ״תורת המלך״. מכאן, אני קורא לממשלה להתעשת. ולחזור מייד אל הפסים. אם לא תעשה כן – יהיה על כולנו, לקום ממקומות מושבינו, הנוחים והפחות נוחים – ולהפילה, דרך מחאה עממית ודרך פתק הבוחר – לפני שיהיה מאוחר מדי."

המערכת הפוליטית לא איחרה להגיב, ובחריפות, להצהרות הדרמטיות של שני ראשי המטה הכללי לשעבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה בחשבון הפייסבוק שלו, וידאו בתגובה לנאומו של יעלון, בו הוא אמר, "ביטחון זה עניין רציני. אי אפשר לומר בכנס במינכן לפני ארבעה חודשים שאיראן היא איום קיומי לישראל והיום בכנס בהרצליה לומר שאיראן היא לא איום קיומי לישראל. אי אפשר להביע אמון מלא בהנהגה כשאתה בפנים ולומר את ההפך הגמור כשאתה בחוץ ולכן לא צריך לייחס חשיבות לכל הניגוחים הפוליטיים הללו".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), הגיב אף הוא לדבריו של יעלון, "האיום בנשק גרעיני מאיראן לישראל נדחה עם חתימת ההסכם במקרה הטוב לעוד 10-15 שנה. הכוונות של ההנהגה האיראנית הנוכחית להשמיד את ישראל לא השתנו בשנים האחרונות".

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) צידד בדברי יעלון, "דבריו של יעלון מוכיחים כי דרכו של המחנה הציוני צודקת. במשך שנים אנחנו טוענים כי לא נגזר עלינו לחיות במציאות של פחד ואימה שנתניהו מטפח ויוצר. יש דרך לחיים שפויים, עם ביטחון אמיתי, והדרך הזאת עוברת במאבק בטרור יחד עם תהליך מדיני להפרדה מהפלסטינים, ולא ב'שואה השנייה' ".

שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) הגיב לנאום ברק מעל דף הפייסבוק האישי שלו וכתב, ״אהוד ברק מסרב להכיר בדמוקרטיה הישראלית ובבחירת אזרחי ישראל בממשלה לאומית. מדינת ישראל עוד לא החלימה מתקופת שלטונו הקצרה אך הכושלת של ברק והנה הוא מאיים בהחלפת השלטון הדבר דומה לפירומן שהצית אש גדולה ועכשיו מחלק עצות כיצד לכבותה.״