חרף הודעתו של שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו להתנגד להצעת התקציב שיובא לאישור הממשלה, הוא הצביע עם יתר השרים בעד. לדברי השר, הפערים עם משרד האוצר היו גדולים מאוד, והצעת האוצר לא נתנה מענה לצרכים הבסיסיים ביותר של המערכת בשנים הקרובות, ובראשם הזדקנות האוכלוסייה בישראל. הפערים בין דרישות משרד הבריאות להצעת התקציב הנוכחית הוערכו בכמיליארד ש"ח.

על אף זאת, בהודעה שפרסם הבוקר משרד הבריאות נראה כי רוב טענותיו של שר הבריאות כלפי התקציב – קיבלו מענה. בהודעה נכתב כי הוסכם על תוספת לסל התרופות בסך של 500 מיליון שקלים לשנים 2017-2019 אשר יהיו מיועדים לשירותים וטכנולוגיות חדשות בסל הבריאות, אשר מימונה יגיע באופן מלא מתקציב המדינה ולא יוטלו היטלים על השב"ן והביטוחים המשלימים.

כמו כן נכתב כי סך התוספת לבסיס תקציב קופות החולים בשנים 2017-2018 תעמוד על 2.2 מיליארד שקלים, ובשש השנים השנים הקרובות יתווספו 2,100 מיטות אשפוז למערכת הבריאות, ו 150 תקני מתמחים יתוספו על מנת להקל את עומס העבודה המוטל עליהם.
התמיכה בבתי החולים הציבוריים תגדל ב-60 מיליון שקלים וכן יוקצו כ-900 מיליון שקלים לתכנית הלאומית לקיצור תורים כפי שנקבע בין המשרדים, בחלוקה בין קופות בחולים לבתי החולים.

המחויבות לציבור החולים

בימים האחרונים טרום אישור התקציב, אמר ליצמן כי מחויבותו לציבור החולים "מחייבת אותו לפעול לפי צו מצפונו", והוא לא יתן ידו לתקציב שאינו נותן מענה לצרכים הדחופים של המערכת. לדבריו, העומסים בחדרי המיון והמחלקות ועומס התורים לניתוחים ולרופאים מומחים חייבים לקבל מענה. בנוסף הודיע שר הבריאות כי בכוונתו להתנגד להצעת האוצר לקבוע היטל (מס) על תכניות הביטוחים המשלימים בקופות החולים (שב"ן) והביטוחים הפרטיים. המענה לסל הציבורי, אמר השר, צריך לבוא ממימון ציבורי. יש לציין כשהכריז ליצמן יחד עם שר האוצר משה כחלון על הגדלת סל הבריאות ב-250 מיליון ש"ח, הם אמרו שחלק מהמימון לתוספת יגיע מהיטל על בעלי הביטוחים המשלימים בקופות החולים. מכאן שלא ברור האם ליצמן נסוג ממה שכבר סיכם עם האוצר, או שהמחלוקת נסובה על גובה ההיטל.

נושאים קריטים נוספים שלדברי השר ליצמן אינם מקבלים מענה בהצעת התקציב של האוצר הם התמודדות עם המשבר בתקציב קופות החולים באמצעות שיפור מקדמי התקצוב של הקופות (מדד יוקר הבריאות והמקדם הדמוגרפי), הצורך לתת מענה לבתי החולים הציבוריים כדי למנוע את קריסתם, הצורך לתת מענה למשבר החריף בפסיכיאטריה, תוספת תקני מתמחים וקידום בריאות הציבור.

בכיר במשרד הבריאות ציין כי בשנת 2022 תגדל אוכלוסיית האזרחים שגילם מעל 75 בכ-30 אלף בני אדם. כדי לשמור על מספר המיטות לאלף איש, נדרשת גדילה של 300-350 מיטות בשנה, ולטענתו האוצר מתנגד לכך. הבכיר הוסיף כי עמדת המשרד אינה קשורה לשביתת הרופאים שהתקיימה היום, אותה הגדיר השר ליצמן כמיותרת. כך גם העובדה שהרפורמה בסיעוד נמצאת מחוץ לתקציב הנוכחי אינה קשורה להתנגדות משרד הבריאות לתקציב, ולדעת הבכיר נדרש שיתוף פעולה בין המשרדים כדי ליישם אותה. זאת על אף איומו של ליצמן במשבר קואליציוני עקב טענתו לחוסר שיתוף פעולה של משרד האוצר ביישום הרפורמה בסיעוד.