תקציב סל הבריאות יוגדל ב-250 מיליון ש"ח בשנה לחמש השנים הקרובות ויעמוד על 550 מיליון ש"ח בשנה – כך הודיעו אתמול (שני) שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון. בנוסף הציגו השרים תכנית לפיה מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים יעבדו אך ורק במערכת הציבורית ולא יועסקו ברפואה הפרטית. בהודעה שפירסמו השרים נאמר כי המהלכים נועדו לחיזוק הרפואה הציבורית.

הגדלת תקציב הסל תסייע לאלפי חולים שאינם מסוגלים לשלם בעצמם עבור תרופות וטיפולים הנדרשים להתמודדות עם מחלתם, ולעיתים אף להצלת חייהם. כספי סל הבריאות משמשים למימון תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות עבור כלל הציבור במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מידי שנה קובעת ועדה של מומחים ואנשי ציבור מה ייכלל בסל באותה שנה, בכפוף למסגרת התקציב שקובעים משרדי האוצר והבריאות.  למעשה, התוספת שהוכרזה היום לתקציב סל הבריאות מחזירה סכומים שקוצצו ממנו בעבר – בשנת 2010 קוצץ תקציב הסל מ-450 מיליון ש"ח בשנה ל-300 מיליון ש"ח.

המקורות לתוספת: 85% מהאזרחים

בנוסף, מהצהרת השניים עולה שחלק נכבד מהגדלת תקציב הסל יגיע מכיסם של מרבית אזרחי ישראל. זאת, מאחר ואת הגדלת סל הבריאות מתכוונים השרים לממן בין השאר על ידי הוספת מס על ביטוחי הבריאות המשלימים בקופות החולים (או בשמם הרשמי שב"ן – שירותי בריאות נוספים), שנרכשים על ידי 85.5% מאזרחי המדינה. שאר התוספת יגיע מהגדלת התקציב הממשלתי, שעמד בשנים האחרונות על 300 מיליון ש"ח. לדברי השרים, היטל זה יאפשר לאזן בין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית ולאפשר רפואה ברמה גבוהה ל-100% מהציבור, כולל אוכלוסיות חלשות יחסית שאין להן ביטוחים פרטיים בכלל.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

על אף שתוספת התקציב מהווה כמעט הכפלה של התקציב הקיים, גם היא תשאיר תרופות חיוניות רבות מחוץ לסל הבריאות. על פי מסמך שנחשף באתר ynet לפני כחודש, עלותן של 55 תרופות וטכנולוגיות רפואיות שהוגדרו ע"י הוועדה כ"חיוניות ביותר" ולא נכנסו לבסוף לסל בשנה הנוכחית עמדה על כ-800 מיליון ש"ח. עלות כלל הבקשות שהוגשו לאישור הוועדה בשנת 2016 היא 2.5 מיליארד ש"ח – כמעט פי חמישה מהסכום החדש. נתוני ה-OECD שפורסמו לאחרונה מראים כי הוצאות המדינה על בריאות נמוכות ביחס למדינות המפותחות: אחוז ההוצאה הלאומית על בריאות מתוך התוצר בישראל עומד על 7.5%, לעומת ממוצע של 9% במדינות ה-OECD, ואזרחי ישראל מממנים מכיסם 39% מההוצאה על בריאות בישראל (לעומת ממוצע של 27% ב-OECD).

השר ליצמן אמר כי "סיכמנו היום על מהלך היסטורי, בו אחרי שנים רבות תקציב סל התרופות והטכנולוגיות כמעט ומוכפל. כידוע ניהלתי מאבק להכנסת תרופות מצילות חיים לשב"נים. עם זאת, הגענו להבנה מבורכת על תוספת משמעותית שתוקצה לסל – שמשמעותה תוספת לכלל האזרחים ואשר תוביל לסל שוויוני יותר". שר האוצר, משה כחלון אמר על הגדלת התוספת לסל התרופות, "בשנים האחרונות הלכה והתחזקה הרפואה הפרטית בישראל על חשבון המערכת הציבורית. בשנה האחרונה בשיתוף פעולה עם ידידי שר הבריאות ליצמן, ביצענו מספר מהלכים שיפסיקו את המגמה הזאת שיחזירו למערכת הציבורית את הכבוד הראוי לה. שתי הרפורמות האלו יתנו זריקת מרץ למערכת הרפואה הציבורית ויסייעו ביצירת מערכת שוויונית עבור מעמד הביניים והשכבות החלשות".

בנוסף, בהתבטאויותיו של ליצמן בחודשים האחרונים בנושא הביטוחים הסיעודיים, הוא אמר שבכוונתו לייסד ביטוח סיעודי ממלכתי שימומן מהגדלת מס הבריאות. במידה והמהלך יתממש, רוב הציבור בישראל ישלם יותר פעמיים – מס הבריאות יגדל, וגם עלות הביטוח המשלים תעלה בגלל המס.

רפואה ציבורית במשרה מלאה?

הרפורמה השנייה עליה הכריזו היום כחלון וליצמן נוגעת למנהלי המחלקות בבתי החולים הציבוריים. השרים סיכמו על קיום עבודת מטה משותפת, של מנכ"ל משרד הבריאות, הממונה על התקציבים והממונה על השכר בשיתוף עם נציבות שירות המדינה ותוך משא ומתן עם ההסתדרות הרפואית (הר"י), שבסופה מנהלי מחלקות חדשים יכהנו במתכונת של קדנציות מוגבלות בזמן ובתקופת הכהונה כאמור יעסקו כ"פול-טיימרים" אשר עוסקים רק במערכת הציבורית ולא עוסקים בכלל ברפואה פרטית, עם "תוספת שכר ראויה". ליצמן הדגיש את חשיבות ההידברות בין הגורמים השונים ביישום הרפורמה, ואמר כי "ההבדל בין הצלחה לכישלון, טמונה בפרטים הקטנים, וזאת תוך קבלת תמונה כוללת של המהלך והשפעתו על ציבור החולים".

בתוך כך הוציא ליאוניד אידלמן יו"ר הר"י מכתב חריף לשר הבריאות ושר האוצר והזהיר שהרפורמה תפגע בתנאי העבודה של הרופאים ומנוגדת למה שהוסכם בהסכמים הקיבוציים. בנוסף טוענים בהסתדרות הרפואית כי הם גילו על הרפורמה דרך כלי התקשורת ושהמהלך לא היה מתואם איתם. אידלמן כתב לשר ליצמן כי "אנו רואים כוונה זו בחומרה רבה. מדובר בעליהום שמשרד האוצר, בהסכמת משרד הבריאות, מוביל מזה למעלה משנה נגד ציבור הרופאים והרופאות במדינה… נבהיר כי תנאי העבודה של הרופאים השכירים, ובהם גם מנהלי מחלקות, קבועים בהסכמים הקיבוציים עם הר"י. התערבות הממשלה באמצעות חקיקה חפוזה ופוגענית נגד הסכמים קיבוציים שעליהם היא חתומה – משמעם הפרה חמורה של אותם הסכמים ופגיעה בעקרונות היסוד של יחסי העבודה במדינת ישראל. הר"י תנקוט כל אמצעי העומד לרשותה כדי למנוע זאת".