ארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), המאגד 34 מדינות מפותחות מרחבי העולם ובכללן ישראל, מפרסם היום (ראשון) את נתוני הבריאות לשנת 2014. הממצאים העיקריים העולים מהשוואה בין ישראל למדינות ה-OECD הם שעל אף שתוחלת החיים בישראל היא מעל לממוצע בארגון, מערכת הבריאות הציבורית בישראל נחלשת ביחס למערכת הפרטית.

הדוח מגלה כי אחוז ההוצאה הממשלתית על בריאות בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD, ואילו שיעור ההוצאה על בריאות שהאזרחים משלמים מכיסם גבוה מהממוצע. מבחינת שיעורי מיטות אשפוז ביחס לאוכלוסייה ומכשירי MRI, ישראל נמצאת במקומות האחרונים. במשרד הבריאות מיהרו לברך על ממצאי הדוח, והדגישו את תוחלת החיים הארוכה יחסית לממוצע בארגון,והעדיפו, כנראה, שלא להתייחס להוצאה הממשלתית הנמוכה מהממוצע.

נתונים לשנת 2014, מקור: OECD. גרפיקה: דבר ראשון

נתונים לשנת 2014, מקור: OECD. גרפיקה: דבר ראשון

על פי הדוח, שיעור ההוצאה על בריאות בישראל לעומת התוצר עלה ל-7.6%, אך הוא עדיין מהנמוכים במדינות ה-OECD (מקום 25 מתוך 34). ההוצאה הממוצעת על בריאות ביחס לתוצר במדינות הארגון היא 9.0%.  כתוצאה מכך, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות (כלומר החלק מכלל ההוצאה על בריאות שמגיע מכיסם הפרטי של האזרחים) הינו מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 38% לעומת ממוצע של 27% בלבד (מקום 7 ברשימה). בנוסף, שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או בשב"ן של קופות החולים) בישראל עומד על 85.5 אחוז לעומת ממוצע של 36 אחוז במדינות ה-OECD. מדובר בשיעור השני בגודלו מבין מדינות הארגון.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המחסור במיטות אשפוז והצפיפות בבתי החולים בישראל ניכרים בהשוואה למדינות אחרות בארגון. שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל עומד על כ- 2.3 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6, ומציב את ישראל במקום ה-31, הרביעי לפני האחרון. שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי (שעומדת בישראל על 5.1 ימים, בעוד שהממוצע הוא 6.5). בנוסף, שיעור תפוסת מיטות האשפוז הוא השני בגובהו ביותר בארגון – 91.8 אחוז בישראל, לעומת 77 אחוז בממוצע בקרב המדינות המפותחות.

נתון מדאיג נוסף המוצג בדוח ביחס לישראל הוא שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים, שבו ישראל נמצאת במקום נמוך במיוחד: 4 מכשירים למיליון נפש, מקום 32 מתוך 34, כאשר ממוצע ה-OECD עומד על 14.9. בישראל חלה עלייה במדד זה לאחר ששר הבריאות יעקב ליצמן סימן את העניין כיעד, אך עדיין מדובר בנתונים בעייתיים מאוד.

מקום רביעי לפני אחרון במיטות אשפוז. צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90

מקום רביעי לפני אחרון במיטות אשפוז. צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90

למרות היחלשות מערכת הבריאות הציבורית, בישראל עדיין חיים יותר בהשוואה למדינות המפותחות: תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי  בהשוואה לממוצע (80.3 שנים לגבר ישראלי לעומת ממוצע של 77.9 שנים) והיא השביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על פחות משנה (84.1 לעומת 83.3) – מקום 14 בקרב מדינות הארגון.

מהדו"ח עולה גם כי אוכלוסיית ישראל היא צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב-.OECD: שיעור בני הגילאים 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 11.1 אחוזים לעומת ממוצע של 16.6 בארגון. למרות האחוז הנמוך יחסית של בני 65 ומעלה בישראל, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050.

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בתגובה לדו"ח כי "הנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD מראים שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ויש לנו מערכת בריאות איכותית. בין היתר, הנתונים גם מדגישים מקומות שבהם עלינו להשתפר. התכניות שאני מוביל במשרד בתחומי המיון, מכשירי ה-MRI, קיצור התורים ומניעת זיהומים יתרמו להמשך שיפור מערכת הבריאות בישראל והמשך קידומה למול מדינות ה-OECD."

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי "נתוני ה-OECD משקפים מהימנה את מערכת הבריאות בישראל. לצד תוצאי המערכת שהם בצמרת ה-OECD, בנושא תשתיות במערכת האשפוז נדרש שיפור משמעותי. המשרד נוקט בימים אלו בפעולות משמעותיות לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, תוספת מכשירי MRI, קיצור זמני ההמתנה לניתוחים במערכת הציבורית ומגוון רחב של פעולות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ובלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת תקציבים".