הסכם הסיוע הבטחוני של ארה"ב לישראל נחתם סופית אתמול (חמישי) בבית הלבן. על פי פרסום של הבית הלבן, יעמוד גובה הסיוע על 38 מיליארד דולר, מתוכם 33 מליארד שיופנו למימון צבאי ועוד 5 מיליארד למערכות הגנה מטילים כמו כיפת ברזל, קלע דוד וחץ 3. ארה"ב וישראל הסכימו לבטל שני סעיפים מהסכם הסיוע הקודם בטענה ש"אין בהם אינטרס משותף": הפנייה של 26.3% מכספי הסיוע לרכש מהתעשייה הצבאית של ישראל, ושימוש בכספי הסיוע לרכישת דלק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה הדגישו בהודעותיהם לתקשורת כי היקף הסיוע בהסכם הוא הגדול ביותר שארה"ב העניקה אי פעם לישראל, והביעו את המחויבות העמוקה של ארה"ב וממשל אובמה לביטחון ישראל. במקביל אליהם התקבל ההסכם בישראל בביקורת מכיוונים שונים, ובראשם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, המבקרים הציגו שלוש טענות מרכזיות: (1) התנהלותו של נתניהו במאבקו נגד חתימת הסכם הגרעין עם אירן, ובמיוחד לאחר חתימת ההסכם, הקטינה את גובה הסיוע שישראל היתה יכולה לקבל; (2) ביטול התמיכה של ארה"ב בתעשיות הביטחוניות בישראל יפגע בעוצמה של ישראל; (3) ההתנהלות בדרך להסכם תזיק ליחסי ישראל-ארה"ב בטווח הארוך יותר.

ברק: "נאום נתניהו בקונגרס הוריד את גובה הסיוע"

"הנזק שנגרם ליחסים עם הבית הלבן בשל התנהלותו חסרת האחריות של נתניהו נגלה כעת מעל כל ספק", כתב ברק במאמר שפירסם ב"וושינגטון פוסט", הוא הוסיף כי "ישראל תקבל 3.8 מיליארד דולר בשנה – תרומה חשובה לביטחון שלנו, אבל הרבה פחות ממה שיכולנו להשיג לפני שראש הממשלה בחר להתערב באופן בוטה בפוליטיקה האמריקנית." לפני כחודש הזהיר ברק, בכנס תנועת "דרכנו" לקראת החתימה על ההסכם המתגבש, "כאשר ייחתם בקרוב הסכם הסיוע הצבאי האמריקאי לעשור הבא יסתבר לכל היקף הנזק מהימורו המופקר של נתניהו בניהול היחסים עם הבית הלבן". ברק מתייחס להצעתו של אובמה לנתניהו ערב חתימת הסכם הגרעין, אשר על פי הנטען כללה סיוע מוגדל (כ-4.5 מיליארד דולר בשנה) תמורת הסרת התנגדויותיה של ישראל להסכם המתגבש. נתניהו סירב להצעה, ובצעד חריג ביותר מבחינה דיפלומטית נאם נגד ההסכם בקונגרס האמריקאי, שלא בתיאום עם הבית הלבן. לאחר חתימת הסכם הגרעין עם אירן, ובעיקר ככל שעבר זמן מאז חתימתו – זמן בו התברר שאירן מקיימת את חלקה בהסכם והחששות טרם החתימה התבדו מעט – הצעת הממשל התכווצה.

פרופ' עוזי ארד: "הרעה ביכולת להשתמש בכספים לצורכי התעשייה הביטחונית שלנו"

ביקורת נוספת על ההסכם החדש נסובה על ביטולו של סעיף היסטורי בהסכמי הסיוע שאיפשר לישראל להשקיע 26% מכספי הסיוע בתעשייה ורכש ישראלים. סעיף זה הוכנס בעבר להסכמים בין ישראל לארה"ב כפיצוי על ביטול פיתוח מטוס ה'לביא' ע"י ישראל, והוא ייחודי להסכם עם ישראל לעומת הסכמי סיוע של ארה"ב למדינות אחרות. ההסכם החדש קובע שהאחוז היחסי בהשקעה בתעשייה הישראלית ילך ויפחת, עד שבעוד 6 שנים יעלם כליל.

משמעות הסעיף היא פגיעה בתעשיות הצבאיות, וע"פ הערכות התאחדות התעשיינים יביא הדבר לסגירה של מאות קווי יצור ומפעלים ולפיטורי מאות ואלפי עובדים. פרופ' עוזי ארד, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של בנימין נתניהו, תקף את נתניהו בראיון ל-ynet, ואמר כי "כאשר ניגשו אנשינו לשולחן התברר שלא רק שאין שדרוגים איכותיים ומהותיים במוצר, ולא רק שאין שדרוג במישור המדיני, אלא יש הרעה מהותית בשימוש במרכיב הכספי. יש הרעה ביכולת שלנו להשתמש בכספים לצורכי התעשייה הביטחונית שלנו. זאת מכה בלתי צפויה, שכל מה שהצליחו זה לדחות אותה אבל לא למנוע אותה."

להסכם הוצמד מכתב מנתניהו למזכיר המדינה ג'ון קרי, בו ישראל מתחייבת כי לא תבקש תוספות לתקציב החורגות ממסגרת הסכם הסיוע שלא בהסכמה בינה לבין הממשל האמריקאי. כמו כן התחייב נתניהו כי במידה וישראל תקבל תקציב החורג ממסגרת ההסכם, היא תחזיר את הכסף העודף לאמריקנים. "המכתב נכתב כתוצאה מדרישה אמריקאית" אומר אלון פנקס, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק, בשיחה עם "דבר ראשון". לדעתו, דרישת התיאום עם הממשל והגבלת ההשקעה בתעשייה הישראלית אינם קשורים להתנהלות נתניהו, אלא באו כמענה של התעשייה האמריקאית המקומית.

"חלק מהמוטיבציה למכתב היא התעשיות הבטחוניות האמריקאיות, היא לאו דווקא מוטיבציה פוליטית. הם רוצים השקעת כספים באמריקה ולא בישראל" מוסיף פנקס, "המכתב הזה לא מונע מראש ממשלה ישראלי עתידי או נשיא אמריקאי עתידי לעקוף אותו דרך הגדרה של צרכים מיוחדים, לאו דווקא שעת חירום. לא צריך שיפלו פה טילים בשביל להגיד, 'צריך עוד 500 מליון דולר בשביל פיתוח מהיר של מערכת כזו או אחרת.'

אלון פנקס: "ישראל היתה מעבר לשיקולים המפלגתיים בארה"ב – ובזה נתניהו פגע"

פנקס מעלה מימד בעייתי נוסף, שאינו קשור ישירות להסכם עצמו אלא בעיקר לדרך ההגעה אליו. לדעתו, תוצאות ההסכם נגרמו בשל התערבותו הבוטה של נתניהו בפוליטיקה הפנימית האמריקאית. ההתערבות הזו הובילה לכך שישראל הפכה לנושא לוויכוח בין הדמוקרטים והרפובליקנים. "מדינת ישראל הייתה אולי הנושא היחיד שלא היה נתון לוויכוחים ומחלוקות מפלגתיים – ובזה נתניהו פגע בהתנהלותו".

הוא מוסיף כי "הסיפור הוא לא הוויכוח בין המפלגות, אלא מה המפלגות מייצגות. המפלגה הדמוקרטית היא המפלגה של הרבה יותר צעירים, של ציבורים מגוונים יותר, והיא המפלגה 'הטבעית' של היהודים. 70% מהיהודים מצביעים לה, אולי יותר. נתניהו פגע ב'מפלגת-בית' בתמורה לשותפויות מוזרות נגד אובמה שבנה עם רפובליקאים." עוד אומר פנקס כי בקרב צעירים התומכים במפלגה הדמוקרטית ובאובמה יש התוהים כיצד ישראל, כמדינה מבוססת ועשירה, גם נהנית מסיוע כספי וגם משמיצה את הנשיא. "האם זה בר תיקון? כן", אומר פנקס, "אבל הנזק הוא נזק".