"צרוף מדאיג של חוסר יכולת לשפוט אינטרסי ביטחון עמוקים ואת סדר העדיפויות שהם מכתיבים, לצד העדר הפנמה של פוטנציאל השת״פ עם ארה״ב וכן התנהלות אופרטיבית לא מוקפדת, הובילו לחשיפה מטרידה ביותר של ישראל מול אתגר בטחוני מרכזי. מפאת רגישותם של הדברים לא אוכל לפרט יותר מכך. ובכל זאת אחזור ואומר: ׳ככה לא בונים חומה. ככה לא מבצרים ביטחון לאומי." אמר אהוד ברק, בכנס תנועת 'דרכנו' בראשון לציון, ביום רביעי האחרון.

דברים אלו של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, עוררו סערה בימים האחרונים, בעיקר בשל חידתיותם והעירפול שליווה אותם. חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) הגיש בקשה לכינוס דחוף של ועדת המשנה לענייני מודיעין בוועדת חוץ וביטחון ולזמן אליה את ברק בעקבות התבטאויותיו, "הדיון על איומים אסטרטגיים לא צריך להיות מעל במות עם מיקרופונים, הוא צריך להתנהל סביב שולחן הדיונים של הועדות המסווגות בכנסת", אמר בר-לב.

אהוד ברק – בכנס הרצליה 2016 צילום: יח"צ

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) השיב, "אדם מן הישוב, קל וחומר ראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר, הסבורים שיש בידיהם מידע על פגיעה אסטרטגית בביטחון המדינה, טוב יעשו אם יעבירו מידע זה אלי כיו״ר ועדת החוץ והביטחון ולא בסגנון חידות חמיצר לציבור".

דיכטר תקף בחריפות את ברק, "כל התבטאות של מומחים אמיתיים או מומחים בעיני עצמם כי הם כראש ממשלה היו עושים זאת טוב יותר, מצביעים במקרה הטוב על אובססיה שילטונית, ובמקרה הרע על דיפרסיה. הבקשות ייבחנו לכשיתבהר באם המדובר ברעמים וברקים בלבד או שבעקבותיהם יש גם גשם".

אהוד ברק: "מפאת רגישותם של הדברים לא אוכל לפרט יותר מכך. ובכל זאת אחזור ואומר: ׳ככה לא בונים חומה. ככה לא מבצרים ביטחון לאומי."

הסכם הסיוע והסכם הגרעין האירני

ברק, ששימש כשר ביטחון תחת ראש הממשלה נתניהו בשנים 2009 – 2011, האשים את שותפו לשעבר בגרירת רגליים בחתימת הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי ואיבוד מנוף הלחץ הישראלי שנבנה ערב חתימת הסכם הגרעין האיראני. "כאשר ייחתם בקרוב הסכם הסיוע הצבאי האמריקאי לעשור הבא יסתבר לכל, היקף הנזק מהימורו המופקר של נתניהו בניהול היחסים עם הבית הלבן. במקום לקבל 4.5 מיליארד לשנה כפי שהיה צפוי ומעשי לפני שנה, מיד לאחר חתימת ההסכם בוינה – תקבל ישראל 3.8 מליארד."

לדבריו אלו הגיב דיכטר "המשא ומתן עם ארה״ב על הסיוע הביטחוני אינו קזינו של הימורים על המספר הזוכה, אלא מהלך שנמשך שנים, ובדגש על החודשים האחרונים בהובלה של ראש הממשלה נתניהו, כדי לגבש את חבילת הסיוע האופטימלית עד לשנת 2028."

לטענת ברק ישראל הייתה יכולה ליהנות מהגדלה משמעותית יותר של הסיוע הביטחוני האמריקאי. על פי מקורות שונים, נשיא ארה"ב ברק אובמה הציע לנתניהו, לפני הנאום המפורסם בקונגרס, ערב הבחירות בישראל לכנסת ה-20, הסכם סיוע משופר הקרוב ל-5 מליארד דולר בשנה, אם ישראל תסיר את התנגדותה להסכם הגרעין המתהווה.

"כאשר ייחתם בקרוב הסכם הסיוע הצבאי האמריקאי לעשור הבא יסתבר לכל, היקף הנזק מהימורו המופקר של נתניהו בניהול היחסים עם הבית הלבן. במקום לקבל 4.5 מיליארד לשנה כפי שהיה צפוי ומעשי לפני שנה, מיד לאחר חתימת ההסכם בוינה – תקבל ישראל 3.8 מליארד".

בנאומו התייחס ברק למחירים אותם תאלץ ישראל לשלם בעבור הסכם הסיוע, כמו התחייבות ישראלית לא לדרוש תוספות תקציב מהקונגרס. ישראל נוהגת לבקש תוספות תקציב לפרוייקטים שיש בהם גם עניין אמריקאי כמו תוכנית ההגנה מפני טילים שתוקצבה, ע"י הקונגרס, בשנת 2017, ב-150 מליון דולר. בחודש יוני פורסם כי הבית הלבן התנגד לתוספת של 455 מליון דולר נוספים עבור תוכנית רכש, ופיתוח תוכנית ההגנה הישראלית מפני טילים.

מחיר ישראלי נוסף להסכם הסיוע, לדברי ברק, יתבטא בפגיעה קשה בתעשייה הבטחונית הישראלית ועשוי להביא לסגירה של מאות מפעלים ישראלים ופיטוריהם של אלפי עובדים, "ישראל תידרש לוותר בהדרגה על מעל 750 מיליון דולר של המרות לשקלים. לשון אחר, נזק נוסף וישיר של 3 מיליארד ש״ח בשנה לתעשיות הבטחוניות שלנו. הפירוש הוא פרויקטים חיוניים שייעצרו או יבוטלו ואלפי מפוטרים בתעשיות הביטחון." בדבריו אלה, התייחס ברק לכך שהאמריקאים דורשים כי 100% מכספי הסיוע הבטחוני יושקעו בתעשייה האמריקאית. אם אכן אלו פני הדברים, מדובר בשינוי של "הסטטוס קוו" הישראלי-אמריקאי לפיו נהנית ישראל מהטבה, מאז ביטול פרוייקט מטוס 'הלביא' בשנת 1986 ועד הסכם הסיוע הנוכחי, ובשונה מהסכמי סיוע צבאיים בין ארה"ב למדינות אחרות,המאפשרת המרה של 26% מכספי הסיוע מדולרים לשקלים והשקעתם בתעשייה הישראלית.