"זה יום שחור עבורנו, אחד הימים הכי קשים של כולנו", אומר פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת אתמול (שני), היום החמישי ברצף בו חדר המיון, מרפאות החוץ וחדרי הניתוח של בית החולים סגורים עקב משבר כלכלי.

בבית החולים גרעון תפעולי של 14 מיליון ש"ח השנה, ומאות העובדים עדיין לא קיבלו את משכורות חודש אוגוסט ודמי ההבראה של חודש ספטמבר. בהנהלה מאשימים את הממשלה במשבר, ובשיחות עם הבכירים עולה התחושה שאם היה מדובר בבית חולים שמשרת אוכלוסייה יהודית, היחס הציבורי והממשלתי למצוקתו היה שונה.

"אני מרגיש סוג של בגידה מהממשלה", אומר פרופ' חכים, "אנחנו, צוות בית החולים, אנשי אהבה ונתינה של 160 שנה, פתאום נתקענו. אנחנו מרגישים כמו דג שיוצא מהמים. אבל בממשלה מתנהלים כאילו הכול בסדר. צריך להאיץ תהליכים, כי חבל על כל דקה שהמיון סגור."

בית החולים האנגלי, שמכונה גם 'הסקוטי', משרת 80 אלף מטופלים בשנה, וסגירתו היא מכה קשה לשירותי הבריאות באזור. הוא מרכז צנתורי הלב של אזור נצרת, ומבצע 1,000 צנתורי לב בשנה. הוא גם בית החולים היחיד באזור שמטפל בשבץ מוחי, עם 2-3 מטופלים בכל שבוע. סגירת חדר המיון בית החולים החולים מאלצת מטופלי אירוע לב או מוח לנסוע לעפולה, לטבריה או לחיפה.

עקב אי תשלום המשכורות החלו עובדי בית החולים בשביתה. פעילות בית החולים צומצמה לטיפול במאושפזים הקיימים, חדר לידה ופגיה, דיאליזה, פוריות ואונקולוגיה בלבד.

פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, בהפגנת מחאה של בתי החולים הציבוריים (צילום ארכיון: יח"צ)

אבל פרופ' חכים מציין שלא רק המטופלים נפגעים מהמשבר הכלכלי בבית החולים, אלא גם העובדים ומשפחותיהם, והספקים הרבים. "יש פה עובדים ממעל 50 כפרים וערים באזור. מאות ספקים שנפגעים. אנחנו המעסיק השני בגודלו בעיר".

 "ההחלטה של העובדים היא החלטה קשה, אבל אני מבין אותה", אומר פרופ' חכים, "אין לנו זכות להעסיק עובדים ולא לשלם להם. העובדים צריכים לקבל עכשיו שי לחג, ובמקום זה הם לא יקבלו משכורות."

לדבריו, הבעיה לא זכתה לקשב הראוי מצד משרדי הממשלה, ונציגי אגף התקציבים לא הגיעו לשיחה שהתקיימה בראשון השבוע. "ישבנו ישיבות ארוכות עם משרד הבריאות והאוצר לטפל בסוגיה. לצערי הרב אגף התקציבים לא הגיעו אתמול, ישבו שם מהחשב הכללי ומשרד הבריאות ואנחנו, אבל בלי אגף התקציבים אין לאן להתקדם. אני מבקש: אם יש מישהו עם שכל ישר במדינה הזאת, אנא הסתכל על העובדים והמטופלים, ותביאו מה שמגיע לנו, לא מעבר. לא באנו לקבץ נדבות. הבסיס הוא שעובד יקבל משכורת, ושמטופל יקבל את הטיפול שמגיע לו ב-2022, לא שירות סוג ב'. יש פערים, וכדי לסגור אותם צריך כסף."

מנהל חדר המיון: "חולים מוחלשים נפגעים מהסגירה"

גם ריצ'רד מאהיו, מנכ"ל בית החולים, התאכזב מאוד מהיחס שקיבל בית החולים מהממשלה. "מאכזב מאוד שחדר המיון נסגר. מאוד האמנו שהעניין ייפתר עד השלב הזה, ואני המום שלא נמצא פיתרון. תכננו לדון על הפרטים הטכניים ולפתח תכנית שיקום לבית החולים במפגש אמש, והתאכזבתי שראש אגף התקציבים במשרד האוצר נעדר מהישיבה. בית החולים הזה מסמל 160 שנות שותפות בין ארץ זו לבין אנשי סקוטלנד".

ריצ'רד מאהיו, מנכ"ל בית החולים האנגלי בנצרת, על רקע המיון הסגור (צילום: דפנה איזברוך)

ד"ר נג'יב נסראללה, מנהל המרכז לרפואה דחופה (חדר המיון) בבית החולים, כואב ופגוע מהסגירה. "זורקים ומייבשים מקום שהוא מקור גאווה לאנושות", הוא אומר, "לוקחים מאיתנו את הדבר הכי חזק שיש לנו, החמלה והאהבה שאנחנו נותנים כל יום למטופלים."

ד"ר נסראללה מציין שחדר המיון משרת בעיקר מטופלים מקומיים מאוכלוסייה מוחלשת. "איזה פקיד באגף האוצר מחליט להתקמצן, וחולים מוחלשים נפגעים. המשמעות של צמצום פערים זה לקחת כסף מאנשים ולהחזיר להם בבריאות. זה עולה כסף, מה לעשות".

14 מיליון ש"ח הובטחו על ידי הממשלה, ונעלמו

בבית החולים צפוי גרעון תפעולי של 14 מיליון ש"ח השנה. לדברי בית החולים, הגרעון הזה נובע מתקרת תמיכה שהוכנסה למודל התקצוב החדש והאחיד לבתי החולים הציבוריים והממשלתיים, שאושר באפריל 2022. משרד הבריאות הודיע לבית החולים בדצמבר 2021 שהוא צפוי לקבל תקציב של 42 מיליון שקלים ב-2022, וכך תכנן בית החולים את תקציבו. לפי צפי זה, בית החולים שילם על העלות משכורת שהיו קפואות למשך ארבע שנים בניגוד להסכמי השכר, ושילם על תוספת תקני הקורונה, שהתקצוב הישיר עליהם הופסק ועבר למחיר יום אשפוז אותו בתי החולים הנצרתיים לא מקבלים.

עם זאת, החוק שעבר באפריל הכניס תקרת תמיכות של 20% מסך ההכנסות נטו מקופות החולים, מה שיצר פער של 14 מיליון שקלים. עם זאת, בתי חולים אחרים בפריפריה כמו זיו בצפת והמרכז הרפואי לגליל בנהריה, שגם הם זכאים לפי מודל התקצוב לתמיכות מעל 20% מסך ההכנסות, כן קיבלו את הפרש התקצוב.

פרופ' חכים מדגיש שהממשלה היא ששינתה את הכללים, בלי להודיע מראש. "אנחנו לא המצאנו את המספר הזה, 42 מיליון שקלים", הוא אומר, ודורש מהממשלה לעמוד בהבטחות ולהשוות את היחס לבית החולים לזה שזוכים לו מקביליו בפריפריה. 

המשבר הנוכחי מגיע אחרי שבית החולים התמודד במהלך הקורונה עם אתגרים שהחריפו את מצבו הכלכלי. כמו כל בתי החולים הציבוריים (אלו שאינם שייכים לממשלה או לקופת חולים כללית, כמו הדסה, שערי צדק ולניאדו), הוא נכנס לגרעון בשל ביטול פעילות שוטפת ב-2021. לאחר מאבק שניהלו בתי החולים וכלל גם השבתה, הבטיחו משרדי הבריאות והאוצר להשלים את הפער התקציבי שנוצר, אך בפועל, בגלל ביטול מבחני תמיכה של מוסדות במצוקה, קיבל בית החולים האנגלי בשנת 2021 כ-15 מיליון שקלים פחות ממה שקיבל ב-2020.

מקור נוסף למשבר הוא שבבית החולים נבנתה ב-2021 מחלקת טיפול נמרץ נשימתי עם 12 מיטות אשפוז בעלות 11.7 מיליון שקלים מכספי תמיכה ייעודיים להתמודדות עם הקורונה, אך עקב היעדר אישור הפעלה המחלקה עומדת ריקה, וההשקעה לא מניבה הכנסות עבור בית החולים.

הממשלה הקצתה 25 מיליון ש"ח לפיתוח, אך הם לא יפתרו את הבעייה התקציבית

באופן מקרי, בראשון האחרון הממשלה דווקא התייחסה לצרכי הבריאות של העיר נצרת, והחליטה להקצות 25 מיליון שקלים לפיתוח שלושת בתי החולים בעיר. פרופ' חכים בירך על ההחלטה, אך הסביר שאין לה קשר למשבר הנוכחי: "זו החלטה שתעזור לפיתוח בית החולים, אך לא תפתור את הבעיה התקציבית. הכסף הוא כסף צבוע לפיתוח, ולא למשכורות".

משרד האוצר: "התמיכה בבית החולים הוכפלה"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר ימשיך לנהל את עבודתו בצורה מסודרת מתוך שיקולים מקצועיים בלבד ותוך שמירה על כספי משלם המיסים. בית החולים זכה לתמיכה כפולה השנה מבשנים הקודמות, 30 מיליון שקלים לעומת 14 מיליון בשנים קודמות, נתון שאין לו אח ורע במערכת הבריאות."