דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ב בכסלו תשפ"ה 13.12.24
20.1°תל אביב
  • 14.6°ירושלים
  • 20.1°תל אביב
  • 19.0°חיפה
  • 20.6°אשדוד
  • 19.2°באר שבע
  • 22.6°אילת
  • 20.2°טבריה
  • 13.3°צפת
  • 20.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

בתי החולים הציבוריים יחזרו לפעילות מלאה בעקבות הבנות עם האוצר

לפי ההבנות, מבחני התמיכה להעברת 960 מיליון שקלים יפורסמו עד סוף ספטמבר, וייעשה מאמץ להעברת מקדמה נוספת | במשך 12 יום פעלו שבעת בתי החולים במתכונת חירום, עקב גרעונות שנוצרו בתקופת הקורונה

הפגנת בתי החולים הציבוריים (צילום: דפנה איזברוך)
הפגנת בתי החולים הציבוריים (צילום: דפנה איזברוך)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

השבתת בתי החולים הציבוריים הסתיימה לאחר 12 ימים: הושגו הבנות בין מנהלי בתי החולים הציבורים למנכ״ל משרד האוצר רם בלינקוב, ומנכ״ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, על מנת להבטיח לבתי החולים הציבוריים 960 מיליון שקלים עד סוף השנה.

לפי ההבנות, משרד האוצר יפרסם את כלל מבחני התמיכה לבתי החולים הציבוריים עד סוף החודש, ועד אז ייעשה מאמץ להעביר מקדמה נוספת.  בנוסף סוכם שצוות משותף של האוצר הבריאות ובתי החולים יגיעו עד לתחילת חודש נובמבר להסכמה על תקציב 2022.

החזרה לפעילות מלאה בבתי החולים תהיה הדרגתית. בשערי צדק אמרו ל'דבר' שבבית החולים עוסקים בתיאום מחדש של אלפי תורים וניתוחים שבוטלו במהלך השביתה.

ההשבתה שהסתיימה נוגעת לשבעה בתי חולים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת. בתי חולים אלו מופעלים על ידי גופים ציבוריים ואינם בבעלות הממשלה או קופות החולים. במשך שנים הם מתמודדים עם גרעונות עקב תקצוב בחסר של כלל הפעילות הרפואית בבתי החולים, אך בתי החולים הממשלתיים מקבלים סובסידיות להשלמת הגרעונות שהם צוברים, בעוד לבתי החולים הציבוריים אין גב כלכלי.

המשבר החריף בתקופת הקורונה, עקב התגייסות בתי החולים לטיפול בחולי הקורונה ואובדן הכנסות עקב ירידה בפעילות רפואית אלקטיבית ובגיוס תרומות. בעקבות זאת נאבקו בתי החולים הציבוריים על קבלת תמיכה ממשלתית שתסייע להם להתמודד עם הגרעונות. רק לאחר השבתת חירום בת מספר ימים בינואר, בעיצומו של גל הקורונה השלישי סוכם שהם יקבלו 960 מיליון שקלים כסיוע על פעילותם בתקופת הקורונה, 630 מיליון על חצי השנה הראשונה ו-55 מיליון על כל חודש נוסף. עוד סוכם שתוקם ועדה לבחינת אופן התקצוב שלהם בהמשך.

ההסכמות מינואר מומשו באופן חלקי בלבד, עקב אופן העברת הכסף – מבחני תמיכה, הליך שדורש עמידה בקריטריונים. נכון לחודש אוגוסט הועברו רק כ-300 מיליון שקלים מתוך כ-740 מיליון שנועדו לעבור עד אוגוסט. בתי החולים הזהירו מקושי לשלם לספקים על ציוד רפואי ולהעביר משכורות לעובדים, ופתחו בהשבתת חירום ברביעי שעבר במסגרתה בוטלו אלפי תורים וניתוחים. כעבור יומיים הודיע האוצר על העברת מקדמה בסך 100 מיליון שקלים נוספים.

בבתי החולים דרשו העברה מלאה של כל הסכום שסוכם והמשיכו בהשבתה לאורך כל השבוע שעבר. רק לאחר 12 ימים של שביתה, שמונה חודשים לאחר הסיכום הראשון על העברת התקציבים, הגיעו בתי החולים ומשרדי האוצר והבריאות להבנות לגבי העברת כלל הכסף שסוכם.

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, בירך על ההסכמות: "שמח על סיום ההשבתה בבתי החולים העצמאיים וחזרה לפעילות מלאה. אני מכיר ומבין את הצרכים והגענו להסכמות."

הורוביץ הוסיף ש"בפעם הראשונה מאז קום המדינה הצלחתי להכניס לתקציב המדינה תקצוב ישיר לבתי החולים האלה. ועם ההסכמות וסיום השביתה, עשינו עוד צעד לחיזוק מערכת הבריאות שלנו".

בכך מתייחס הורוביץ לשינוי מנגנון תקצוב בתי החולים שמוצע בחוק ההסדרים, שיכלול תקצוב חודשי לבתי החולים. עם זאת, הצעת החוק ממשיכה את החקיקה הקיימת לחיוב בתי החולים להעניק הנחה על שירותי הבריאות לקופות החולים, מצב שלדברי מנהלי בתי החולים מחזיק אותם בגרעון מובנה, ואף מגדיל את ההנחה מ-18.5% ל-20%. בנוסף החוק מאפשר להטיל סנקציות חריפות על בתי חולים בגרעון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!