הדיון וההצבעה על חוק ההסדרה בקריאה ראשונה שאמור היה להתקיים היום (שני) נדחה בשנית ויעלה ככל הנראה ביום רביעי הקרוב. סיבת הדחייה קשורה להתנגדות יו"ר סיעת כולנו, ח"כ משה כחלון, לתמוך בנוסח החוק הפוגע במעמד בית המשפט העליון והתנגדותו של ח"כ בני בגין (הליכוד) לתמוך בחוק בטיעון כי הוא מתיר גזל. בשל ההתנגדויות בקואליציה לא מצליחים להשיג את הרוב הדרוש להעביר את החוק. ההחלטה על דחיית ההצבעה התקבלה בישיבת ראשי סיעות הקואליציה.
לפי הפתרון המסתמן, יקודם חוק ההסדרה ללא סעיף עמונה השנוי במחלוקת והנוגד את החלטת בג"ץ. משמעות הדבר היא כי הפקעת שטחים פרטיים בישובים שנבנו בסיוע המדינה תותר, אך עמונה ספציפית, עליה התקבלה כבר החלטה בבג"ץ, תפונה בכל זאת. במקביל תאשר הממשלה פתרון לעמונה לפי מתווה נכסי נפקדים. לפי המתווה, אם ישנה עילה של 'צורך ציבורי דחוף' ניתן לבצע הפקעה של מספר חלקות סמוכות לעמונה, אשר עליהן אין תביעת בעלות וליישב את תושבי עמונה עליהן. יש לציין שתוקפו של מתווה זה הינו זמני.
מוקדם יותר ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בפתח ישיבת הממשלה למשבר עמונה וחשף טפח מהדיונים הקדחתנים להביא לידי פתרון, "אנחנו עובדים שעות נוספות כדי למצוא פתרון אחראי לסוגיית עמונה ולמקרים דומים בעתיד." בהתייחסו להתבצרות העמדות המנוגדות בקואליציה בנוגע לחוק ההסדרה, אמר נתניהו, "אנחנו פועלים כדי להגיע לפתרון מושכל, ואני מצפה שכולם, גם שרים וגם חברי הכנסת, יכבדו אותו. אנחנו צריכים לנהוג כאן באחריות, בשכל, למען מטרה משותפת: להגן על ההתיישבות, ולהגן על בית המשפט – אנחנו עובדים בשני המישורים."
בוועד המאבק של עמונה פרסמו בתגובה לדיווחים על הסכמת הבית היהודי למתווה, הכולל וויתור על עמונה, "הציבור אינו טיפש: לא ניתן להכנע לתכתיבי השמאל הקיצוני, להחריב ישוב פורח, לגרש מאתיים ילדים מביתם, ועוד לקרוא לזה 'חבילת הטבות להתישבות'. מנהיגות אמיתית נבחנת ברגע האמת. עבור מאות אלפי נאמני ארץ ישראל עמונה היא המבחן וסמל המאבק." עוד הוסיפו, "מי שיוותר על עמונה סופו שיוותר גם על עפרה, נתיב האבות ועתיד ההתיישבות כולה. מי שנבהל מאיומי סרק פוליטיים לא יוכל לעמוד גם במבחנים האמיתיים."
בנוסף מזהירים נציגי עמונה כי "החרבת עמונה לא תעבור בשקט. כל האחראים לכך לא ינקו. אנחנו נהיה כאן באלפינו להגן על בתינו ולמחות על אזלת היד של הפוליטיקאים."
דברי ועד המאבק באים גם על רקע פרסום מכתב, החתום ע"י 120 רבנים בהם, מנהיג הימין הקיצוני הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל רב העיר רמת גן, הרב שמואל אליהו רב העיר צפת, הרב דוד סתיו רב הישוב שהם ויו"ר ארגון רבני צה"ר, מלפני שבוע הקורא לציבור לעלות ולשהות בעמונה לחיזוק התושבים עד שיחוקק חוק ההסדרה והישוב עמונה ינצל. עוד נכתב ובצורה העשויה להשתמע לשתי פנים כי במידה ויהיה פינוי בעמונה על הציבור להביע "התנגדות נמרצת" אך מוסיפים באמצעות "התנגדות פסיבית וללא אלימות."
בתוך כך מונח על שולחן היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתווה נוסף ליציאה זמנית ממשבר עמונה. המתווה המוצע ע"י עו"ד יוסי פוקס, יו"ר פורום משפטי למען ארץ-ישראל, אומר כי יש להעביר בכנסת חקיקה "לעיכוב ביצוע צווים כולל פסקי דין חלוטים, לתקופה ממושכת, בכפוף לדמי שימוש ראויים בתקופת הדחייה." לדברי פוקס מדובר בחקיקה שאינה עוקפת בג"ץ כיוון שהיא לא הופכת את פסיקתו אך יחד עם זאת מאפשרת למשוך את הזמן עד לביצוע הפסיקה. לדברי פוקס כבר ביום רביעי לפני שבוע, הונחה ההצעה על שולחן הקבינט ומנדלבליט התנגד להצעה בתוקף. אתמול פנה פוקס שנית למנדלבליט בבקשה שישקול שוב את ההצעה לחקיקה ואף צירף חוות דעתו של עו"ד רם כספי להצעת החקיקה האומרת, כי קיים הבדל מהותי ותהומי בין הצעת חוק המסדירה ומעגנת את זכויותיהם של המתיישבים בצורה לא חוקית על קרקע פרטית, תוך הפיכת פסיקה חלוטה של בית המשפט לבין הצעת החוק המוצעת שמטרתה להסדיר את לוחות הזמנים ואת התנאים לביצוע פסיקת הדין של בית המשפט. מחוות דעתו של כספי ניתן להבין כי חששו של מנדלבליט מההצעה היא כי זו דרך נוספת לעקב ולהפוך דה פקטו את פסיקתו של בג"ץ ובכך לחתור תחת סמכותו.
חוק ההסדרה, המקודם על-ידי מפלגת הבית היהודי, נועד להכשיר את מעמדם המשפטי של אלפי בתים בהתנחלויות, הבנויים בצורה לא חוקית, על קרקעות פרטיות של פלסטינים. החוק מובא להצבעת הכנסת בניגוד לעמדת היועצים המשפטיים של הממשלה ושל הכנסת, אשר טוענים כי הוא אינו יכול לעמוד במבחן חוקתי בסיסי. כנגד החוק מונים המתנגדים שלושה טיעונים מרכזים: הראשון הוא הכשרה של גזל קניין פרטי, השני החלת ריבונות ישראלית בשטחים, באמצעות חקיקה בכנסת ובניגוד לחוק הבינלאומי והשלישי הוא חקיקה חריגה ביותר המבטלת פסיקה חלוטה של בית המשפט.
