רפורמת "למידה משמעותית" של משרד החינוך, שיצאה לדרך לפני כשלוש שנים בהובלת השר דאז שי פירון, שאפה לצמצם את ממד השינון במערכת החינוך ולייצר מרחבי לימוד ששמים את הלמידה עצמה במרכז ומאפשרים למורים להתמקד בהעשרת תכני הלמידה והחוויה הלימודית. אחת הדרכים העיקריות להגשמת מטרות אלו הייתה צמצום מספר הבחינות, ובפרט בחינות הבגרות. אולם נתוני סקר שערכה מועצת התלמידים והנוער הארצית בקרב תלמידי י"א, והוצגו בדיון שערכה אתמול (רביעי) ועדת החינוך על יישום הרפורמה, מגלים תמונה הפוכה.
43% מתלמידי התיכון שהשתתפו בסקר העידו על עומס גדול בשינון החומר הנלמד במקצועות רבי המלל, בדגש על מקצוע ההיסטוריה, ו-76% דיווחו על צפיפות רבה של בחנים ומבחנים. לדברי התלמידים, הסיבות העיקריות לעומס הן לוח מבחנים לא מסודר, חוסר התחשבות של המורים בתלמידים ואי עמידה בהנחיות חוזר מנכ"ל בנושא.
52% מהתלמידים ענו שהם מרגישים שאין קשר בין החומר הנלמד לחיי היום יום וביקשו התייחסות לנושאים כמו התנהלות כלכלית, מיניות ואקטואליה. במקביל, 29% מהתלמידים ציינו שיש לבטל את ההגבלה שיצרה התכנית על כמות המקצועות המוגברים שתלמידים יכולים להיבחן בהם.
מנגד, טענה דסי בארי, מהאגף הפדגוגי במשרד החינוך שאמון על יישום הרפורמה בבתי הספר, כי המשרד צמצמם את ההיבחנות לשמונה ימי בחינה בכיתות י"א ו-י"ב, וכי חלה ירידה משמעותית במספר הפניות על עומס ואי סדרים בלוח המבחנים.
ממצא משמעותי נוסף, נוגע לעבודות ההערכה השונות, נועדו להעשיר את אופני הערכה ולהוות חלופה לציוני המבחנים. שליש מהתלמידים העידו שאין מודעות מספקת – הן מצד התלמידים והן מצד המורים – לחשיבותן של אותן עבודות.
"תהליכי הלמידה וההיבחנות ארכאיים ולא מתאימים לזמננו" אמר ח"כ מנואל טרכטנברג ( המחנה הציוני), "באקדמיה פגשתי לעתים סטודנטים שהחוויה הלימודית שלהם בתיכון הייתה כל כך לא נעימה שהיא נחרטה אצלם כחוויה שלילית ולא נעימה, בטח שלא כיפית. וזה עלול גם להשפיע על הבחירות העתידיות שלהם, איך הם רואים את מסלול חייהם, ובכלל התפיסה האם ללמוד במהלך חייהם כערך ולא רק לשם רכישת המקצוע".
מאיה פרידלנדר , תלמידת י"א מרעננה סיפרה לחברי הוועדה על מידת העומס שחווים התלמידים בעקבות הרפורמה. "מאוד קשה להתמקד וללמוד למבחן אחד ספציפי, כי יש הרבה מבחנים, בחנים ובגרויות" סיפרה, ב"כיתה י' המערכת הייתה מאוד דלילה, ויש המון עומס בכיתה י"א. עברנו רק הערכה חלופית אחת בכיתה י' וכל שאר המבחנים העיוניים התרכזו לי"א".
לדבריה, על עוד שינון החומר עומד במרכז הדרישות של המערכת מהתלמידים, תהליך 'הלמידה המשמעותית' חסר ערך. "המעבר הזה לא מקיים את המטרה כי ברקע יש לנו את הלחץ והמירוץ לבגרויות שעדיין מתקיים. ויש חומר להספיק – והכל מתנקז לי"א. אנחנו מברכים את התכנית, אבל הביצוע שלה לא מספיק טוב", אמרה.
"אין סיבה שלא ננסה להביא שינוי"
ליה סולימאני, במקור מקיבוץ 'עין השופט', היא תלמידת כיתה י"א בקיבוץ 'נחל עוז', שנמא על גבול עזה, אליו עברה יחד עם קבוצת תלמידים מכל הארץ אחרי מבצע צוק איתן, כדי לחזק את ההתיישבות באזור. לפני כשבועיים פרסמה סולימאני פוסט בדף הפייסבוק שלה, בו מחתה על העומס הלימודי בבית הספר בו היא לומדת. תוך זמן קצר הפוסט הפך לויראלי וזכה לאלפי שיתופים, בין היתר על ידי תכנית הצינור וארגון "חדר המורים".
"זו חוויה של הרבה מאוד אנשים" אמרה בשיחה עם דבר ראשון, "פשוט לא הרבה עושים עם זה משהו כי הם עסוקים במירוץ אחר הציונים כך שאין להם זמן אפילו לנסות להביע דעה על המצב".
סולימאני הדגישה כי המחאה שלה לא נוגעת רק לעומס המוטל על התלמידים אלא למהות מערכת החינוך והחוויה הלימודית. "צריכים לפתח את התלמידים להביא ביקורת על דברים ולא לקחת את הדברים כמובן מאליו" הסבירה, "ואין מקום יותר טוב לעשות את זה מאשר בית הספר".
"התאוריה והחלום שלי מאוד אוטופיים" סיכמה, "אני מנסה להגיד שצריך לשנות את כל מערכת החינוך. העניין הוא לא בהכרח המבחנים, אלא דרך הלימוד. איך לגשת ללימודים. איך ללמוד את החומר. יש היום מדינות בהן החומר נלמד באופן אחר – ברוב העולם אומנם זה לא ככה, אבל אין סיבה שלא ננסה להביא שינוי כאן בארץ".
