שנת הלימודים בבתי הספר העל יסודיים תגיע היום (שני) לקיצה ומאות אלפי תלמידים יצאו לחופש הגדול ובידם חתיכת נייר קטנה המעצבת יותר מכל את המערכת הבית ספרית כולה – התעודה. כבר כמה עשורים שנשמעת ביקורת רבה על שיטת הציון והמדרוג של בית הספר. מבקריה, טוענים כי היא מעודדת אי שוויון, ומייצרת מערכת שטוחה שבה הרדיפה אחר הציון הופכת למרכז. בשנים האחרונות התרגמה הביקורת לניסיונות חדשים באופני המדידה וההערכה של תלמידות ותלמידי ישראל במשרד החינוך. השינוי הגיע אחרי שמזה כמה שנים פועלות בארץ מסגרות חינוכיות המנסות לעמוד באתגר של ביטול ההערכה המספרית. האם כך תראה המהפכה הבאה באופני ההערכה בבתי הספר?

לחצים בבית הספר

דוגמא לרוח הציונים במרכז המאפיינת את מערכת החינוך היום ניתן למצוא בכיתות המצוינות. אנה דובין, מסיימת כיתה י' מירושלים, לומדת בבית הספר המדעי 'אורט גבעת רם' בכיתת מופת, כיתת מצוינות השמה דגש על לימודים מדויקים, מספרת על הלחץ הרב: "המקום של הציונים אצלנו הוא במקום נורא גבוה, אנחנו בית ספר עם דגש מדעי והציונים בו נורא חשובים. אומרים לנו כל הזמן שאנחנו צריכים להצטיין וללמוד טוב. והאווירה אצלנו, בדגש על כיתת מופת, עד שמישהו מקבל 90 במבחן הוא מתחיל לבכות כי זה לא 100. "

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אנה דובין. "אומרים לנו כל הזמן שאנחנו צריכים להצטיין וללמוד טוב" צילום באדיבות המצולמת

אנה דובין. "אומרים לנו כל הזמן שאנחנו צריכים להצטיין וללמוד טוב" צילום באדיבות המצולמת

 

לעומתה, יואל תרועה, הלומד בבית ספר מקצועי של התעשייה האווירית, מספר על האווירה בבית הספר, בה הדגש נע מהמספרים למקצועיות. "רוב התלמידים בבית ספר כי הם רוצים להמשיך עד י"ד בשביל לצאת עם תעודת הנדסאי בחשמל. האווירה לא מלחיצה על הציונים, על הבגרויות טיפה כן כמובן, כי זה בגרות, אבל יש דגש גדול על המקצוע, על ההתנסות ועל ההתמקצעות. חברים שלי באמת לומדים בבתי ספר שהם בתי חרושת לציונים ורק לומדים לציונים. אצלנו יש פחות לחץ על זה. יש הרבה לחץ על זה שהעבודה המעשית תהיה רצינית ותצא עם תעודה מקצועית בסוף".

הערכה דיאלוגית במקום ציונים

אמיר חבקין הוא מחנך כיתה ז' ומורה למדעי הרוח בבית הספר החדש ברוח הייטק היי בחולון, בו מפתחים שיטות הערכה שונות ומרחיבות, "המודל שיש בבית הספר נהגה ופותח בשיתוף פעולה עם המכון לחינוך דמוקרטי, המודל שלנו נקרא ימ"ה – ידע, מיומנות, הרגלים. בתוך ידע נכנס כל מה שבודקים בבית ספר רגיל – כל הידע שהתלמיד יודע. במיומנות אנחנו מדברים פה על מיקרו – מכניסים מיומנויות של כתיבות פסקאות, תשובות טיעונים ונימוקים. לכל אחד ממרכיבי הימ"ה נותנים הערכה מ-1 עד 5. ובהרגלים אנחנו מדברים על פיתוח הקשבה, חברות, ניהול בתי מדרש".

י.מ.ה - ידע מיומנויות והרגלים - מדידה והערכה דוגמת בבית הספר החדש ברוח הייטק היי בחולון

י.מ.ה – ידע מיומנויות והרגלים – מדידה והערכה דוגמת בבית הספר החדש ברוח הייטק היי בחולון

רותם קפלן, מנהל בית הספר 'אדם חברה וטבע' בכרמיאל מספר, "ההערכה אצלנו נקראת הערכה דיאלוגית, אין מבחנים ואין ציונים למעט מתכונות ובגרויות, וגם זה למי שרוצה, זה בחירה אישית שאנחנו לא לוחצים עליה. הבנו שהשיטה של כאילו לעשות מבחנים שכאילו תכין את התלמידים למבחן הסופי היא מיותרת. יש כביכול הגיון שאם בסוף יש בגרות אז צריך לעשות מבחנים אחרת לא מוכנים, אני כופר בהגיון הזה ומצליח להראות שזה לא הכרחי".

"העניין אצלנו הוא לצאת ממקום החשיבה של רק מדידה מספרית, להפסיק להצמיד מספרים לאנשים" מכריז חבקין, "וגם יש הכרה שסולם מ-40 עד 100 הוא צר מאוד. ברור שמספרים מסמנים איזושהי משמעות, אז במקום ללכת מסביב, הולכים הרבה יותר במדויק ומוציאים הרבה זמן ומאמץ כדי לכתוב הערכות מילוליות מפורטות ולתקן שגיאות. אין אצלנו מבחנים אמריקאים, וכמעט ואין נכון ולא נכון. הדבר הזה מרכך טיפה את המכה הזו של נכשל ולא מספיק, שזה מילים נוראיות להגיד לבנאדם, מדובר פה על ראייה רחבה יותר שמאפשרת לי גם בתור מורה ומחנך – להתייחס לגופו של כל תלמיד ותלמידה."

אמיר חבקין, מחנך כיתה ז' ומורה למדעי הרוח בבית הספר החדש ברוח הייטק היי בחולון: "העניין אצלנו הוא לצאת ממקום החשיבה של רק מדידה מספרית, להפסיק להצמיד מספרים לאנשים, וגם יש הכרה שסולם מ 40 עד 100 הוא צר מאוד."

ללמוד, באמת

חבקין מדגיש את שחשוב בשיטת ימ"ה, "בפרויקטים שלנו חשוב לנו במיוחד ההליך של תפיסת הידע ויצירת הידע שהחניכים מתנסים בו, ששם את כל מערך הלימוד מעל רצף כלשהו. יש יצירות אומנות ודיונים קבוצתיים ודרכם התלמידים גם מגלים על מנעד רחב של אינטליגנציות ויכולות שיש להם. תלמיד אחד מבין שהוא טוב בניסוח, תלמיד אחר מבין שהוא טוב בעריכה, השלישית בכלל יודעת לצייר ולאייר נושאים".

גם קפלן רואה באקטיביות של התלמידים גורם מכריע, "לדוגמא היסטוריה, אצלנו אנחנו קוראים לזה אדם וחברה, התלמיד עושה שלושה פרויקטים שהם בעלי אוריינטציה גם לימודית וגם חברתית מאוד מעמיקה. גם לומדים איזה רקע של תוכן וידע שמהווה בסיס ומשם הילדים צריכים להעמיד פרוייקט. נגיד סביב יום השואה התלמידים בונים מוזיאון, 6,7 חדרים של תצוגות שהם בונים מ0 עד 100 ומדריכים בה ילדים מבתי ספר יסודיים"

איך מתמודדים עם היעדרה של התעודה המסורתית?

"החניכים אומרים דבר מאוד פשוט, כשאתה מקבל 75 אין לך מושג על מה זה. זה לא קידם אותך בכלום." אומר קפלן, "יש שיגידו שהחברה רואה בזה כציון מספיק טוב וזה מספק את התלמידים, אבל בתכלס זה לא מקדם את המציאות. כשנותנים לך משוב שמסביר לך בפירוט שפה לא ניסחת טוב, ופה דייקת ופה ככה ופה ככה – אז אתה יודע איך אתה יכול להשתפר. ואם מה שחשוב זה מה שאתה מבין ומה שאתה יודע אז זה העיקר. וזה מה שהתלמידים אומרים. ההורים מאוד מתלהבים מהמהלך, והם כבר מבקשים מאיתנו שנראה להם איך אנחנו מתכוונים ליישם בפועל את התוכניות."

רותם קפלן, מדריך את התלמידים שלו באדם חברה טבע במסע לפולין צילום: באדיבות המצולם

רותם קפלן, מדריך את התלמידים שלו בבבית הספר 'אדם, חברה טבע' במסע לפולין. צילום: באדיבות המצולם

חבקין: "להורים זה דבר מוזר, אבל התגובה הראשונית של ההורים היא מאוד חיובית, כי הם מבינים שמתייחסים לילד שלהם לא רק כמספר אלא כמשהו רחב יותר. מה שכן קשה להורים, זה שבמקום לקבל תעודה עם רשימת מספרים הם מקבלים חוברת שכל עמוד מוקדש לתחום ידע אחר שגם הוא מחולק לעשרה סעיפים".

"זה לא שאין הערכה" מוסיף חבקין, "יש הערכה, היא רק אחרת, פיתחנו שיטות חדשות להעריך למידה, הבחנה, ביצוע וכו' וכולן ללא ציון. לגבי תעודת בגרות זה באמת מורכב, כי המעבר מתוך סביבה שאין בה היבחנות היא קשה וצריך להתכונן הרבה מאוד וזה קשה לתלמידים וזה אתגר שאנחנו מנסים ללמוד להתמודד מולו"

קפלן מתאר מצב בו גם המחנכים שותפים ללמידה, ולא רק ללימוד: "במקביל, כל הזמן יש תהליך משובים. אם זה של מחנכים, מבקרים ותלמידים אחרים. ושוב, ללא ציון. זה לא מספיק עמוק, פה צריך לשנות וכך הלאה והלאה זה עובר ארבעה חמישה סיבובים עד שזה עומד ובמקביל גם הם נותנים פידבק על התהליך שהם עוברים".

המהפכה ממשיכה במסדרונות הממשלה

"משרד החינוך עבר תהליך, בהתחלה נתפסנו כמשהו מוזר בשוליים שהתייחסו אליו בסלחנות. והיום , גם דרך התהליכים שהשר שי פירון הכניס למערכת וזה שהערכה חלופית נכנס לסדר היום של משרד החינוך – אז התהפכו היוצרות." מתאר קפלן את התהליך, "היום מגיעים מפקחים ואנשי חינוך מכל הארץ ללמוד מאיתנו איך עושים הערכה חלופית כי אנחנו כבר עשר שנים עושים את זה, אז הפכנו לקצת ספינת דגל לאיך עושים את זה. וגם קיבלנו הכרה בשני מקצועות כחלופה לבגרות. בהיסטוריה וספרות אצלנו התלמידים נבחנים לא דרך מבחנים וציונים אלא דרך ההערכה שלנו, ואנחנו מגישים למשרד החינוך ציונים."

מיכל טביביאן, מנהלת אגף הממונה על פיתוח תכניות ההערכה במשרד החינוך: "אנחנו גם מבינים שאי אפשר לבדוק את כל העשייה של מערכת החינוך דרך הפריזמה של הבגרות, שדרכה נמדדת רוב מערכת החינוך."

מיכל טביביאן, מנהלת אגף הממונה על פיתוח תכניות ההערכה במשרד החינוך מספרת על השינויים שעבר המשרד בשנים האחרונות מאז קידום תוכניות ללמידה משמעותית של שר החינוך לשעבר, שי פירון: "אנחנו מדברים על תהליך שלקח כמעט שנתיים בתוך המשרד, הרפורמה בעצם אומרת שאנחנו לא מתעסקים רק בציונים אלא בתהליכי הלמידה. אנחנו עושים איזו הסטה של תפיסת הלמידה ובהתאם לכך את תפיסת ההערכה והמדידה".

"אנחנו גם מבינים שאי אפשר לבדוק את כל העשייה של מערכת החינוך דרך הפריזמה של הבגרות, שדרכה נמדדת רוב מערכת החינוך. נעשתה עבודה גדולה מאוד צוות רחב של מחנכים ומחנכות, שלטון מקומי, חברה ונוער וכו'. שמנו על השולחן הצעה שישנם חמישה אשכולות שהם גם ערכיים וגם מדעיים להערכה של בתי הספר והתלמידים."

רותם קפלן: "כל בית ספר יכול לעשות מהפכה בכיוון הזה, אם הוא רוצה כמובן."

"לשינוי שקורה היום במשרד הייתה השפעה גם של גורמים חינוכיים שנמצאים היום בשוליים, אבל גם מדובר על מגמה עולמית שמדברת על שינוי אופני המדידה, למרות הקושי במדידת למידה משמעותית. ה OECD מתחבט איך מודדים חשיבה ביקורתית, או איך מודדים עבודת צוות, כי יש לנו היום בשוק העבודה הרבה התמחויות. אין לזה עדיין תשובות, אבל זו תוצאה של מעבר מחינוך של עולם שאתה צריך להקנות בו ידע, לעולם בו החינוך צריך להקנות מיומנויות לרכישת ידע".

האם הדרך של בית הספר יכולה להיות דרך לרבים, לכל בית ספר ולכל תלמיד?

קפלן עונה ללא היסוס, "לגמרי, לגמרי, לגמרי. כן כל בית ספר צריך למצוא את הדרך המיוחדת שלו. אי אפשר לעשות העתק-הדבק כי אי אפשר לעשות כך בחינוך. אבל לחלוטין, כל בית ספר יכול לעשות מהפכה בכיוון הזה, אם הוא רוצה כמובן. ואני קורא לכל אנשי החינוך בארץ לבוא לבקר אצלנו וללמוד, וזה קורה בפועל. השנה היו אצלנו מעל 1,000 אנשי חינוך שבאו לבקר".