מאז שנת 2000, בה החלו להתקיים מבחני פיז"ה במדינות ה-OECD, מדורגת פינלנד במקומות הראשונים בהישגים במקצועות הלימוד. מערכת החינוך הפינית התפרסמה בשנים האחרונות בעקבות כמה מהפכות ששינו את פניה של החברה הפינית וכונו 'הנס הפיני' – מספר שעות הלימוד המצומצם במהלך השבוע, שילוב של משחקים בתוך הלמידה, שכר מורים גבוה ואף ביטול מוסד שיעורי הבית. לצד אלו, בשנה האחרונה צועדת המדינה הארקטית לעבר מהפכה לימודית נוספת – ביטול החלוקה לתחומי לימוד בבית הספר.

"ישנם בתי ספר שמלמדים באופן המסורתי והישן שהיה יעיל בתחילת המאה ה-20, אך הצרכים כיום הם כבר לא אותו דבר, ואנחנו צריכים משהו שיתאים למאה ה-21." סיפר מארג'ו קילונן, ראש מערכת החינוך בהלסינקי בירת פינלנד, למגזין Bright Side. על-פי קילונן, במקום למידה של המקצועות באופן מבודל – כפי שקורה בשיטה הקלאסית ברוב העולם זה כמה מאות שנים, התלמידים ילמדו על תופעות ואירועים בהיסטוריה ובהווה, ודרכם יתנסו בלמידה המשלבת כמה מקצועות לימוד. לדוגמא מלחמת העולם השנייה תבחן דרך פרספקטיבה היסטורית, גיאוגרפית ומתמטיקה. או למשל במקצוע כמו 'עבודה בבית הקפה' התלמידים ילמדו כלכלה, אנגלית וכישורים בין-אישיים.

הגרסא הישראלית - קשר ישיר בין רמת ההכנסה של ההורים להשיגים בלימודים (גרפיקה: דבר ראשון).

הגרסא הישראלית – קשר ישיר בין רמת ההכנסה של ההורים להשיגים בלימודים (גרפיקה: דבר ראשון).

המערכת החלה את יישומה כבר השנה במספר בתי ספר ברחבי הלסינקי, ומיועדת לבני נוער מעל גיל 16, כאשר המטרה העיקרית היא שהתלמידים יבחרו בעצמם איזו תופעה או נושא לחקור. הדגש העיקרי בשיטה הוא חברות הלמידה, או למידה בקבוצות של תלמידים, בניגוד לאופן הלמידה האינדיוידואלי הנפוץ במערכת הקלאסית. עד שנת 2020 צפויה השיטה החדשה להיות נפוצה ברחבי פינלנד כולה

הנסיון הרדיקלי בקיבוצים

"מדובר בניסוי שמובילים בחלק מבתי הספר בבירת פינלנד, הלסינקי, שיהפוך לאט-לאט את מקצועות הלימוד המסורתיים, לשיטת חקר תופעות תרבות", מספר נמרוד אלוני, פרופסור לפילוסופיה של החינוך בסמינר הקיבוצים. "עוד לא בטוח שבסוף זה יהפוך למהלך ארצי אבל זו אכן מגמה בהתהוות. בינתיים עוד לא הייתה שם החלטה סופית לוותר על כל מקצועות הלימוד, אבל הפנים הם לשינוי המגמות."

"מקצועות הלימוד המסורתיים פחות או יותר זהים לתחומי הדעת האקדמאיים; כימיה, פיזיקה, ספרות ועוד. לוקחים את מקצועות המדע והדעת והופכים אותם לתחומי לימוד." מתאר אלוני את מערכת הלימוד שכולנו מכירים, וקיימת למעלה ממאה שנה ברוב העולם. אך אלוני יודע לספר גם על התנסויות חינוכיות אחרות במהותן, "בתחילת המאה ה-20 הייתה רפורמה משמעותית של החינוך המתקדם, אותה הוביל הפילוסוף ואיש החינוך ג'ון דיואי בארה"ב. השיטה יושמה גם בישראל, בעיקר בחינוך הקיבוצי, וקראו לה שיטת הפרויקטים – במקום ללמוד את תחומי הדעת, אמרו 'בוא נבנה אונייה, בוא נתקן מכונית, בוא נגיע מפה לפה', ואז כאשר הציבו פרוייקט קבוצתי אמיתי, התחילו לנסות להבין מה צריך ללמוד. אז אם בונים לדוגמא אונייה – צריך ללמוד קצת נגרות, קצת מזג אוויר, קצת אוקיינוגרפייה, קצת מתמטיקה וגיאומטריה. כל הלימוד היה פעלתני, חוויתי וקבוצתי סביב פרוייקט. כל המקצועות נלמדים לצורכי המשימה בשביל שהלמידה תהיה משמעותית ופעילה. היו בזה מימדים של ניסוי וטעייה, של חינוך הוליסטי שקשור לחיים האמיתיים והיה בזה דגש משימתי חזק מאוד, המזכיר את תנועת הצופים למשל."

פרופ' נמרוד אלוני (תמונה באדיבות המצולם)

פרופ' נמרוד אלוני (תמונה באדיבות המצולם)

הכנה טובה לעולם המבוגרים

אלוני מדגיש את הייחודיות של המפכה הפינית הנוכחית, "מה שעכשיו קורה בפינלנד זה לא רק מעבר משיטת לימוד תחומיי הדעת לשיטת הפרוייקטים, אותה יש גם היום בהרבה בתי ספר, הפינים מבקשים להתמקד לא בפרוייקט, אלא בתופעות. אחת הדוגמאות שנתנו זה למשל: מה זה האיחוד האירופאי? מה זה שינויי האקלים? מה זה כלכלה נאו-ליברלית? מה זה תקשורת המונים? נקודת החידוש הוא תופעות תרבותיות. בעצם הכיתה לומדת על תופעה שכולנו קוראים עליה בעיתון, רואים אותה בטלוויזיה וחווים אותה ביום-יום. למידת חקר שכזו מאפשרת לתלמידים להיות מאוד מחוברים לאקטואליה ומה שקורה בעולם, גם לעבוד בצוות וגם לעבוד מתוך עניין וגם להתחבר לשוק העבודה. לפינים מאוד חשוב שהלימודים יהיו קשורים לחיים הממשיים, חשוב להם להכשיר את כוח העבודה של העתיד." לדברי אלוני, צורת הלמידה הזו מאפשרת הקניית כלים לתלמידים שבעזרתם הם יוכלו להתמודד כבוגרים בעולם הממשי במציאות העכשווית "מדובר כאן בגישה שהיא חדשה בקנה מידה עולמי, זה ניסוח חדש לניסיון ללמידה משמעותית"

כדי להבין את שורשי 'המהפכה הפינית', מפנה אלוני לספרו של פאסי סאלברג, הדובר הבולט ביותר של מערכת החינוך הפינית ומחברו של הספר 'לומדים מפינלנד' (Lessons from Finland), שתורגם ויצא לאור בעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואלוני לקח חלק בעריכתו ואף כתב דברי סיכום לספר, "סאלברג היה מורה ומנהל בית ספר, מרצה באוניברסיטה, אח"כ היה גם בבנק העולמי וכיום הוא מרצה בהווארד, וביקר פעמיים בארץ." בספרו, מציג סאלברג את הערכים העיקריים שמנחים את המערכת – קודי למידה בלתי פורמליים, יחסי אמון בין המורים, הורים ותלמידים ובין המורים ומוסדות החינוך של המדינה, צמצום בשעות למידה, עליית יוקרתו של מקצוע ההוראה ועוד. באתר האינטרנט של המועצה הפינית לחינוך ניתן למצוא חומר רב על מערכת החינוך הפינית. האתר מונגש כולו לשפה האנגלית, ולא סתם – הפינים רוצים להפיץ את התפישה החינוכית שלהם לעולם.

לרבע את המעגל – הגרסא הפינית

לא תמיד הכל היה ורוד בפינלנד, לפחות בתחום החינוך, ובעצם, מהפכת החינוך הפינית היא בת עשורים ספורים בלבד, "בשנות ה-70 ו ה-80 של המאה ה-20, פינלנד הייתה מאוד בינונית בתחום ההצלחה בחינוך, יותר נמוכה מישראל. ראו את זה בכל הפרמטרים: מספרי הנשירה, ציונים, השכלה אקדמית וכו'. הם בנו תוכנית חדשה שעיקרה היה השקעה במורים. איך היא הצליחה תוך 20 שנה להיות דוגמא ומופת? ומה זה בכלל דוגמא ומופת? אז ניקח כמה קריטריונים, היא הצליחה לרבע את המעגל. פינלד גם נמצאת תמיד בשלושת וארבעת המקומות הראשונים באיכות ההישגים של התלמידים שלהם, היא גם נמצאת בשלושת המקומות הראשונים בדרגת השוויון בין התלמידים החזקים והחלשים – הכל חינוך ציבורי, הכל ממומן על-ידי המדינה. מדובר על חלק מתפיסה רחבה של הכלכלה שם, שיוויון. בנוסף לכך יש מעט שעות לימוד, יחסית מעט שיעורי בית וגישה מאוד לא תחרותית." אלוני מציין את הדוגמאות האלו כאלטרנטיבה למדינות שגם הן מצליחות להביא את תלמידיהן להישגים גבוהים בלימודים, כמו סינגפור ודרום קוריאה, אך בהן קיימים פערים בין חזקים לחלשים, תחרותיות עצומה וכמות גדולה מאוד של הוראה מתגברת כדי שילדים ילמדו המון כדי להצטיין, והכל עם הרבה לחץ. "בנוסף לכך, הפינים בנו תוכנית להכשרת מורים, תוכנית חמש שנתית ישר לתואר מאסטר ונותנים להם שכר טוב. זה המקצוע הכי אטרקטיבי – אז יכולים לבחור אחד מתוך 10 מועמדים."

"משרד החינוך הפיני הוא מאוד קטן, הם ביטלו לחלוטין את עניין המפקחים, יש את המועצה הלאומית לחינוך שהיא קבוצת מומחיי חינוך שקובעת כל פעם תוכנית עשור איך לקדם את החינוך של פינלנד. מדובר בקבוצת מומחים שבונה תוכניות ארוכות טווח להכשרת מורים, תוכניות לימוד, דרכי הוראה וכו', ושרי החינוך לא יכולים להתערב להם יותר מדי בתכנים" אלוני משווה בין דרכי פעולתה של המועצה הפינית לשיטה הישראלית, הידועה בחילופי שרים מתמדת המלווה תמיד בשינויי תוכניות תכופה , העולה לביקורת באופן תדיר בקרב אנשי חינוך רבים "אחת הבעיות הכי גדולות של החינוך בישראל הוא שכל שנה וחצי-שנתיים מגיע שר חינוך אחר שאומר : המלך מת – יחי המלך החדש , והוא משנה את הכל. ככה אי אפשר ללמוד שום הצלחה בחינוך אם אין רצף, אין אמון ועד שהמורים מתחילים להתרגל ולרכוש מיומנות בגישה מסוימת , בא שר חדש ואומר שכל מה שהיה קודם לא רלוונטי – מה שאני אומר זה רלוונטי. נניח, אצלנו ליולי תמיר היה חשוב חינוך פלורליסטי, דמוקרטי ופיתוח כלי חשיבה גבוהים, אחר הגיע גדעון סער ושושני ואמרו שכל מה שחשוב זה הצלחה במבחנים סטנדרטיים. אח"כ הגיע שי פירון ואמר: מה פתאום?! הכי חשוב זה חיבוק בבוקר ולמידה משמעותית, אח"כ הגיע העכשווי שאומר שהכי חשוב זה מתמטיקה ויהדות – זה פשוט בדיחה."

הנסיון הכולי הישראלי - תהלוכה של ילדי גבעת השלושה בחג השבועות, 1937 (ארכיון פתח תקווה וארכיון קיבוץ עינת. מתוך אתר פיקיוויקי)

הנסיון הכולי הישראלי – תהלוכה של ילדי גבעת השלושה בחג השבועות, 1937 (ארכיון פתח תקווה וארכיון קיבוץ עינת. מתוך אתר פיקיוויקי)

בין פינלנד לישראל

לפינים אין נוסחה ברורה להצלחה – אבל ברור לכולם שמדובר בשיקוף של התרבות הכללית בפינלנד, "הפינים אומרים שהתרבות שלהם בנויה על שלושה יסודות: אמון, איכות ושיוויון. בשונה לחלוטין מארה"ב וקצת בישראל – בה אין אמון בשירות הציבורי, בפינלנד יש אמון מוחלט. שם הרופא, המורה, הפוליטקאי – הם לא רמאים ולא משקרים אותך. יש אמון עצום של הציבור באנשים. הם מתביישים לחלוטין בדיבור כמו אמריקאי; שכסף עונה על הכל או משכורת תמורת ביצועים. יש אמון בשירות הציבורי וטוהר מידות. הם לא מוכנים לקחת שכר לימוד אפילו לא על לימודי דוקטורט. אין הרבה עשירים או עניים. זה תרבות של סולידריות, שיוויון ואמון. זו חברת רווחה. החינוך הוא נגזרת של מדינת רווחה עם המון צניעות ובוז לדברים שקשורים באקסטרווגנטיות, כסף ויוהרה"

האם המודל הפיני ישים בישראל? "כרגע אני לא רואה שמישהו הולך לכיוון הזה", אומר אלוני, ומדגיש כי הוא לא מיואש מהישראלים – להפך, "יש הרבה מאוד דברים יפים בהמון בתי ספר. ויש הרבה בתי ספר ממש נהדרים וחדשניים עם המון אומניות, בתי ספר ירוקים, דמוקרטיים והומניסטיים. הדברים היפים באים מלמטה וזה קשור מאוד במה שקורה בחברה."

אין ספק שהחברה הפינית לא מתמודדת עם כלה אתגרים העצומים הניצבים בפני החברה הישראלית, ולכן להעתיק אחד לאחד את המודל זו שטות גמורה, אך כחברה הגיע הזמן שלכל הפחות נמגר את הקשר הישיר שקיים אצלנו בין הצלחה בלימודים ומעמד סוציואקונמי, כפי שנחשף השבוע, ונעשה צדק עם ילדות וילדי ישראל, כולם.