תלמידי ישראל משתפרים ברמתם הישגיהם המדעית והמתמטית אך הפערים ביניהם גדולים, כך על פי ממצאי מחקר טימס 2015 פרסמה אתמול (שלישי) פרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) .

מחקר טימס נערך נערך מידי ארבע שנים, וישראל משתתפת בו מאז 1999.  המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ח' בחודשים אפריל – מאי 2015 בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידים מ-200 בתי ספר (לא כולל מוסדות חרדים וחינוך מיוחד).

במחזור טימס 2015 השתתפו 39 מדינות. סולם הציונים נקבע כך שבכל תחום דעת, במחזור הראשון לקיום המבחן – 1995, ממוצע הישגי המדינות המשתתפות עמד על 500 נקודות וסטיית תקן של 100 נקודות. הציונים בכל אחד ממחזורי המחקר מכויילים לסולם זה כך שניתן להשוות בין מחזורי מחקר שונים.

ישראל נמצא בחצי העליון של מדרג המדינות על פי ממוצע הישגי תלמידיהן (מקום 16 במתמטיקה ו-19 במדעים, מתוך 39 מדינות) בנוסף לכך, שיעורי התלמידים המצטיינים בישראל הם מן הגבוהים מבין המדינות המשתתפות – ישראל נמצאת במקום השמיני במתמטיקה ובמקום התשיעי במדעים. אך לצד הישגים אלה, מבט מעמיק יותר בנתונים מגלה לנו תמונת מצב קשה של פערים ניכרים בין הישגיהם של המגזרים השונים באוכלוסיה, תמונה המשתקפת גם ממחקרים והשוואות דומות שנעשו בשנים האחרונות.

ממוצעי הישגים במדעים ע״פ רמת ההכנסה ומגזר (גרפיקה: דבר ראשון).

ממוצעי הישגים במדעים ע״פ רמת ההכנסה ומגזר (גרפיקה: דבר ראשון).

ממוצעי הישגים במתמטיקה ע״פ רמת ההכנסה ומגזר (גרפיקה: דבר ראשון).

ממוצעי הישגים במתמטיקה ע״פ רמת ההכנסה ומגזר (גרפיקה: דבר ראשון).

על פי הנתונים, ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. המחקר מצביע באופן ניכר על פערים גדולים מאוד של כ-110 נקודות (בקרב דוברי עברית) ושל כ-130 נקודות (בקרב דוברי ערבית) בממוצעי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לאלו מרקע חברתי-כלכלי נמוך. במקביל לכך, ההשוואות בתוך הרמות הסוציות אקונומיות בין המגזרים עצמן מראות על פערים נמוכים בין הערבים ליהודים. על כל זה, שיעורי התלמידים המתקשים גבוהים אף הם, ודומים בגודלם לערכי החציון הבין-לאומי (מקום עשרים במדרג המדינות על פי שיעור המתקשים)

בנוסף לכך, נמצאו במחקר פערים גדולים בין התלמידים היהודים לערבים. ממוצע ההישגים של היהודים גדול ב כ-70 נקודות ממוצע ההישגים של דוברי הערבית. הפערים בין המגזרים משתקפים היטב גם בהשוואה הבין-לאומית, הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית גבוה מממוצע המדינות המשתתפות ב-52 נקודות במתמטיקה וב-42 נקודות במדעים, ואילו ממוצע ההישגים של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית נמוך מממוצע המדינות המשתתפות ב-21 נקודות במתמטיקה וב-28 נקודות במדעים.

שר החינוך נפתלי בנט בחר לא להתייחס לפערים העולים מהדוח והתמקד בעיקר בנושא המצוינות במתמטיקה. ״לכל מצקצקי הלשון ולמי שהיה עוד צריך הוכחה לצורך הדחוף במהפכה בלימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה, שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת מוכיחים שאכן הגענו למצב חרום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה" אמר השר בהתייחס לרפורמת 'לתת חמש' אותה השיק לפני שנה בשביל להגדיל את מסר התלמידים הניגשים לבחינת 5 יחידות במתמטיקה. "למען עתיד המדינה ולמען חתני פרס הנובל ומפתחי הוייז הבאים, אנחנו נמשיך לפעול להכפלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, גם אם תהיה ביקורת כזאת או אחרת״.

"מהממצאים עולה כי הפערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע כלכלי איתן לבין תלמידים מרקע כלכלי חלש הלך והתרחב, כך שרק תורכיה וקטאר נושפות בעורפנו" אמר ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) בהתייחס לפערים הגבוהים בהישגי התלמידים מרמות סוציו-אקונומיות שונות  "זו עדות נוספת לתוצאות ההרסניות של המדיניות הכלכלית הישראלית הגורמת לאי-שוויון כלכלי מהגדולים במדינות המערב, ובכלל זה הפרטת מערכת החינוך המאפשרת רכישת שירותי חינוך איכותיים לאלה שהפרוטה נמצאת בכיסם". עוד התייחס יונה על כך שהפערים החברתיים וההישגיים הנמוכים של העשירונים הנמוכים ימשיכו את המצב בו הצמיחה העתידית במשק תהיה נחלתם של העשירים בלבד.

ממשרד החינוך נמסר: "מחקר טימס 2015 מצביע על כך שתלמידי ישראל שימרו את ההישגים שלהם משנת 2011. כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שישראל מצויה מעל הממוצע הבינלאומי של המדינות המשתתפות. לאורך השנים מאז 1999 הישגי תלמידי מערכת החינוך מצויים במגמת עליה. הנתונים אף מצביעים על עליה בשיעור התלמידים המצטיינים, אך לצד זאת גם על עליה בשיעור התלמידים המתקשים. לנוכח הפערים אשר קיימים, הופעל מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מוטמע במערכת זו השנה השלישית. לצד מודל זה פועלת תכנית מרום אשר מתעלת את התקציב באופן אופטימלי לטובת קידום התלמידים החלשים. במהלך השנים האחרונות המשרד מוביל תכנית מערכתית מקיפה שנועדה לחזק את לימודי המדעים ובכלל זה לימודי המתמטיקה. התכנית מתמקדת בהגדלת בין היתר בהגדלת מספר התלמידים אשר לומדים את המקצוע ברמה מוגברת".