נציג משרד מבקר המדינה הודיע כי המשרד שוקל לבחון את אופן קבלת ההחלטה על הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים. הדברים נאמרו בדיון שערכה הבוקר (שלישי) הוועדה לביקורת המדינה. חנן אהרון, יו"ר הוועד הארצי של עובדי משרד התחבורה, בירך על ההצעה במהלך הדיון. "דווקא בגלל העבודה המקצועית שהם יודעים לעשות, יש מקום שהמבקר יבדוק, אולי גם לפני ביצוע ההפרטה, את כל התהליך, שנעשה ללא עבודה מקצועית" אמר, "אין פרוטוקולים של הישיבות שנעשו שם. אף אחד לא יודע מה דובר, מה נאמר, מה החלופות שעלו לפני מקבלי ההחלטות".

חנן אהרון: "המגמה של האוצר זה לייבש את המערכת, כדי לגרום לכך שהשירות יהיה גרוע ואפשר יהיה להאשים את העובדים כדי להגיד 'בוא נצא להפרטה'. זה ידוע וזה נעשה זה עשרים שנה"

לדברי אהרון, זמני ההמתנה הארוכים לבחינות הנהיגה המעשיות הם תוצאה של כישלון ניהולי מצד ההנהלה הבכירה במשרד התחבורה. "הם הביאו למצב הזה" טען, "ב-2002 היו 150 בוחנים ו-65 אלף תלמידים. היום יש 120 אלף תלמידים ויותר, כי האוכלוסייה ומספר הבוחנים לא רק שלא נשאר אותו דבר, אלא ירד ל-125".

לדבריו, בניגוד למקובל בשירות המדינה, עובדים בוחני הנהיגה שישה ימים בשבוע, ומבצעים בחינות מדי יום. " ובסוף מה? יוצאים להפרטה. בלי לבדוק ולברר" אמר, "לא היה שום דיון מקצועי באגף הרישוי עם אנשי המקצוע שמבינים בכך. יצאו פה להפרטה כאשר אין מישהו שמבין בבחינה ולא עשה בחינה בחייו".

בתשובה לשאלתה של יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), על ההצעה האופרטיבית שלו, אמר אהרון כי יש לגייס כשלושים בוחני נהיגה נוספים חדשים, ולהשאיר את מערך הבחינות תחת הממשלה. לדבריו, מתקשה מערך הבחינות המעשיות לגייס עובדים חדשים בשל תנאי השכר, כמו גם בשל איום ההפרטה.

"המגמה של האוצר זה לייבש את המערכת, כדי לגרום לכך שהשירות יהיה גרוע ואפשר יהיה להאשים את העובדים כדי להגיד 'בוא נצא להפרטה'. זה ידוע וזה נעשה זה עשרים שנה" אמר, והתייחס גם לעובדי משרד הרישוי בו פרשו כשבעים עובדים מקבלי קהל מאז 2008, זאת למרות הגידול באוכלוסיה והדרישה לשירותים.

"זמן ההמתנה הוא לא המהות", הבהיר מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, אפי רוזן. "ההפרטה באה לעשות כמה דברים אחרים, שחלקם גם מופיעים בדוח – שוֹנוּת בין המחוזות, חוסר מקצועיות, לעתים חוסר מוטיבציה או עודף מוטיבציה של בוחן. תלות גבוהה מידי ברצון הבוחן ובמאוויים שלו הבוקר. ואכן, כל דבר שתלוי באדם מושפע לפעמים גם ממצב רוחו של האדם, זה נכון לגבי כולנו כל בוקר מחדש".

"משרד המבקר: משרד התחבורה לא העביר לנו את המסמכים המתאימים שמעידים על זה שהתקיים תהליך כזה, עם סיכומי דיונים של תהליך קבלת ההחלטות שמפרטים את תהליך בחירת החלופה"

"ההפרטה הזו מביאה איתה גידול משמעותי במספר הבוחנים" הוסיף רוזן, "נכון שחנן עקבי, ודורש שלושים בוחנים נוספים, אבל גם חנן יודע שזה לא רק מספר. הנהלת המשרד ביקשה לעשות רוויזיה לכל העניין הזה, אנחנו הולכים לקחת את המודרניזציה ולהכניס אותה לאגף הרישוי". בדבריו, התייחס רוזן להכנסתן של מערכות טכנולוגיות למבחני הנהיגה, הכוללים מצלמות – שיתעדו את המבחן ויקלו על הגשת ערעורים; ומערכות ניווט שיבחרו מסלולי בחינה אקראיים, שלא יהיו ידועים מראש גם לבוחן עצמו.

"כבר שנה וחצי אני אומר מעל כל במה של כל ועדה בכנסת, וגם בבית המשפט – אנחנו מוכנים לקבל את כל אמצעי הטכנולוגיה הקיימים ולהפעיל בעצמנו" השיב לו אהרון, "בואו נעשה את זה עם הבוחנים של המדינה, וגם נוריד את זמן ההמתנה, ולא נזרוק הכל בחוץ בצורה כזו מופקרת".

עו"ד צחי סעד, נציג מבקר המדינה, הגיב לטענה לפיה הכשיר בג"צ, לכאורה, את אופן קבלת ההחלטה על ההפרטה במשרד התחבורה,  ואמר "ציינו בדוח, ומבקר המדינה העיר, שלפני העברת שירות מסוים לגוף פרטי ראוי שהמדינה תבדוק, באמצעות עבודת מטה מסודרת וראויה, את כל החלופות האפשרויות. תמפה את היתרונות והחסרונות של כל חלופה, את העלויות הכלכליות שלה, ואת הסיכונים. והערנו למשרד התחבורה שהוא לא העביר לנו את המסמכים המתאימים שמעידים על זה שהתקיים תהליך כזה, עם סיכומי דיונים של תהליך קבלת ההחלטות שמפרטים את תהליך בחירת החלופה".

לדבריו, בג"צ אומנם קבע שבסמכות המשרד לקבל את ההחלטות, אבל השופטת חיות מצאה לנכון להעיר בפסק הדין, כי המשרד לא הצליח להציג החלטה מסודרת וכתובה של השר בנוגע לרפורמה. "'אשר על כן אנחנו רואים צורך לשוב ולהדגיש את אשר כבר הודגש על ידנו בעבר כי החלטות מהותיות מהסוג נשוא העתירה ראוי שתהיינה מנומקות ושתתועדנה בכתב'" ציטט סעד את השופטת חיותף "כלומר, גם בג"צ מצא לנכון להעיר לגבי התהליך שהתקיים שאין לגביו אסמכתאות מתאימות".

כזכור, בעקבות החלטת בג"צ כי ביצוע ההפרטה היא בסמכות משרד התחבורה, ובעקבות כשלון המשא ומתן בין ההסתדרות ובין משרד התחבורה שנוהל במשך שמונה חודשים בחסות בית הדין, הסיר בית הדין לעבודה את צו המניעה שעצר את המשך קידום המכרז וההפרטה. הסרת צו המניעה פתחה גם את האפשרות לשוב ולנקוט בצעדים ארגוניים ואף בהשבתה בפני ועד העובדים. בתחילת אפריל, אחרי מספר דחיות, צפויה להתקיים פגישה בנושא בין חברי ועד העובדים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.