כבר שבועיים שציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ, עולה לכותרות בשל התבטאויותיה בסוגיות הקשורות ליהדות ארה"ב. לפני שבועיים חוטובלי השתתפה בכנס בוושינגטון בו טענה כי הזרמים הלא אורתודוקסים (רפורמים, קונסרבטיביים ועוד) מרוקנים את היהדות מתוכן. אתמול (יום רביעי) היא התראיינה באנגלית לערוץ i24NEWS, והסבירה שיהודי ארה"ב אינם שולחים את ילדיהם לצבא, אינם מכירים את החיים תחת איום טילים ולא יודעים איך זה מרגיש לחיות בארץ, ולפיכך עליהם להפנים שהם לא יכולים להבין את המציאות הישראלית.

מאז התבטאותה בנושא התפרסמו שלל תגובות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי הוא "מגנה את דבריה הפוגעניים של ציפי חוטובלי כלפי יהדות ארצות הברית.
יהודי התפוצות יקרים לנו והם חלק בלתי נפרד מעמנו. אין מקום להשתלחות כזאת ודבריה אינם משקפים את עמדתה של מדינת ישראל".

יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי הצהיר כי "דברים אומללים ומביכים של סגנית השר (הלא קיים) חוטובלי, הלוחמת הגדולה, מטיפת המוסר שהעבירה את שירותה הצבאי באטלנטה. נתניהו אמנם כבר הספיק לגנות את דבריה, אבל לא להתבלבל – היא מבטאת יפה קו של ממשלה שהחליטה להקריב את היחסים עם יהודי ארה"ב עבור פוליטיקה קטנה. ביום שני אצא לסבב פגישות עם בכירים וראשי ארגונים בקהילה היהודית בארה"ב".

יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד צייץ בטוויטר "דבריה של ציפי חוטובלי על יהדות ארה״ב הם שילוב של בורות ויהירות. הממשלה הזו לא מפסיקה לפצל ולשסע את העם היהודי. גם בארץ וגם בחו״ל".

על מה כל המהומה?

מדוע טענה בסיסית לכאורה שמתארת את השוני בחיי היהודיים בארץ ובארה"ב מובילה לכאלו תגובות? האם זהו רק הסגנון הבוטה או שמא יש פה סוגיה עמוקה יותר? בדבריה של ח"כ ציפי לבני יש הסבר חלקי לכך: "נפגשתי לאחרונה עם מנהיגי קהילות יהודיות ועולה משם מסר ברור. צעירים שמרגישים זרות ומבוגרים שחשים תסכול עמוק מול השינויים שמתרחשים בתוך ישראל: ההקצנה, הפגיעה בדמוקרטיה וסגירת הכותל בפניהם. הם מבקשים שיקשיבו להם ולא שיחנכו אותם, שנפתח בפניהם את הלב כי הם בני העם היהודי. הם אחים שלנו".

דבריה של חברת הכנסת חוטובלי בהתייחסה לזרמים הלא רפורמיים לפני כשבועיים באופן "מתנשא ומבטל", כך על פי חלק מהנוכחים באירוע, מוסיפים שמן למדורה. ציטוטים נבחרים מדבריה בכנס של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית כוללים את המשפט "הם בחרו לקחת את הקליפה והשם של היהדות, את כל המנהגים והמסורת ולרוקן את התוכן מבפנים. ליצוק ערכים ליברליים שאין להם קשר ליהדות". היה גם את המשפט "אולי תשאלו את עצמכם למה זה לא עובד במדינת ישראל".

עוד סיבות לעוצמת התגובות להן זכו דבריה של סגנית שר החוץ חוטובלי ניתן לראות בנסיגת ממשלת ישראל ממתווה הכותל, החלטה שמעצימה את תחושת הזרמים הלא אורתודוקסים ביהדות – הן בעולם והן בארץ, כי הם נדחקים ומוקטנים על ידי מוסדות השלטון בישראל.

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, אמר: "דבריה השערורייתיים של סגנית השר לא נאמרו בחלל ריק, אלא כהמשך ישיר להתנהלות הפוגענית של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי יהדות התפוצות. אנו מברכים את נתניהו על הגינוי המאוחר של דבריה, אך הגיע הזמן שהדברים יילוו במעשים ולא רק בהצהרות באנגלית". מנכ"ל התנועה המסורתית, אמר בתגובה כי "סגנית השר חוטובלי ממשיכה לחבל באופן ביחסי ישראל עם יהודי התפוצות״.

הוסיפו לכל אלה צורך של כל מפלגה ישראלית לקבל תמיכה כספית ופוליטית מיהודי ארה"ב, והנה לפניכם חומרי הבערה.

עם אחד עם שיר אחד?

אך הדילמה העמוקה שעולה מהפרשה טמונה בעובדה שישנו קושי הולך וגובר של שני הריכוזים המרכזיים של העם היהודי, זה שיושב בציון וזה שיושב בצפון אמריקה, להגדיר את הקשר ביניהם.

היהודים בארה"ב מונים, על פי נתונים שנאספו ופורסמו בשנת 2015 ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-5.7 מיליון יהודים. מדובר בקהילה המורכבת מזרמים מגוונים ובה שונות רבה מאוד. גם בה עולות שאלות כלפי מחויבותם למדינת ישראל, ההכרה בישראל כמרכז של העם היהודי, יחסם לממשלה בישראל ועוד ועוד.

אילן גאל דור, מנכ"ל 'גשר', הזמין את סגנית שר החוץ "להבין עד כמה המצב רגיש ביחסינו אל מול יהודי ארה"ב- אנחנו רגע לפני הקרע. מדינת ישראל חייבת לפעול בצורה אקטיבית כדי לאחות את השבר. המשבר עמוק".

ציפי חוטובלי אינה יחידה בתחושתה שיהודי שלא חי בארץ, במיוחד אם הוא אינו אורתודוקסי, מתבקש להמשיך לתמוך ללא תנאי במדינת ישראל בלי שום קשר לעמדתו כלפי ממשלתה. כמובן שעליו גם לתרום למדינה כסף (ראו העיסוק בחגיגות ה-70 לעצמאות מדינת ישראל) ולהגן עליה בזירה ציבורית בארצו. מעבר להסכמה רחבה למדי שקיימת בחברה היהודית בישראל על כך שחלק מתפקידה של מדינת ישראל הינה הצלת יהודים מרחבי העולם כאשר הם נתונים בסכנה פיסית, לרוב הציבור לא ברור מה מקומו של העם היהודי כולו, גם זה שטרם עלה לארץ, בסיפור הציוני.

בסקר שערך מכון מיתווים ענו 50% מהנסקרים כי על ישראל לקחת בחשבון במידה רבה או רבה מאוד את יהודי התפוצות בעת קבלת החלטות, ו-39% ענו כי יש לקחת בחשבון במידה מעטה או כלל לא.

בעת קבלת החלטות האם ועדד כמה צריכה ישראל לקחת בחשבון את יהודי התפוצות (גרפיקה: מכון מיתווים)

במאבק המתנהל בחברה הישראלית בימים אלו סביב המונח "מדינה יהודית דמוקרטית" ניתן לשכוח בקלות רבה שהעם היהודי לא כולל בתוכו רק את אלו שעלו לארץ. אפשר גם בקלות לשכוח שאין הסכמה, לא בתוך מדינת ישראל וגם לא מחוצה לה, על מה זה יהדות. דרך אגב, אף פעם לא הייתה. גם לא בימי המקרא. חלק מלהיות יהודי, לטענת רבים, זו הנכונות להמשיך להתווכח על מה זה יהודי וגם לחיות בתוך אי ההסכמה.

באותה המידה ניתן לשכוח שלא רק יהודים חיים במדינת ישראל, ושעומק ההשפעה שראוי שתהיה לאדם כלשהו על החלטות המתקבלות במקום מסוים כוללת בתוכה גם את עומק ההשפעה שתהיה להחלטות אלו על חייו.