"מדינת ישראל צריכה להבין שהיא צריכה להשקיע משאבים – כסף, כוח אדם, ותשומת לב – בתחום יחסי החוץ", אמר ל'דבר ראשון' דיפלומט ותיק בשירות החוץ, בביקורת חריפה על ההחלטה שצפויה להתקבל בישיבת הממשלה היום (ראשון), בדבר גיוס תרומות בעולם לקיום אירועי 70 שנה לעצמאות המדינה. עוד הוסיף כי "תנו כסף ליחסי החוץ ותפסיקו עם השנוֹר המבזה". על רקע ההידרדרות במעמד שירות החוץ, הסובל מקיצוץ תקציבים ואי איוש תקנים, אמר אותו גורם כי הקמפיין לגיוס התרומות "מביש, מתיש, ומחליש את יחסי החוץ שלנו".
כאמור, בהמשך להחלטה על גיוס תרומות לטובת חגיגות יום העצמאות ה-70 של ישראל, צפויה הממשלה בישיבתה השבועית, לאשר לנציגויות ישראל בחו"ל לגייס תרומות לנושא. בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "'קמפיין היובלות' נועד להציג את הנרטיב הציוני לקהלי יעד בעולם", כמענה "לקמפיינים נגדיים, שינוהלו על ידי גורמים אנטי-ישראלים".
יעדים חשובים ונחוצים אלו, הופכים את ההחלטה לפנות לקהלים בחוץ לארץ כדי לממן את חגיגות העצמאות, המציגה את ישראל כמדינה חסרת כל, לתמוהה עוד יותר. בעוד יעד גיוס הכספים, דרך שירות החוץ, עומד על 20 מיליון שקלים, בקופת האוצר נחים עודפי גביית מיסים העשויים להגיע ל-22 מיליארד שקלים עד סוף השנה.
חשוב לציין כי ההחלטה הנוכחית נשענת על החלטת ממשלה מתחילת 2017, בה נכתב כי "לנוכח הקיצוצים הצפויים בתקציב המדינה, ראש הממשלה הציע כי התקציב יגויס באמצעות תורמים". אותה החלטה גם הסמיכה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגייס תרומות לחגיגות ה-70. החלטה נוספת שקיבלה הממשלה, בחודש מרץ האחרון, הסמיכה את נציגויות ישראל בעולם לגייס ולקבל תרומות "לצורך אירועי יום העצמאות".
המנגנון המוצע, יאפשר קבלת תרומה רק מגופים בעלי זיקה למדינת ישראל שכוונתם וזהותם ברורה. תרומה מיחיד תוגבל לסך של 50 אלף שקלים, ולא תעלה על 25% מעלות האירוע. יש בנוהל גם דגש מיוחד כי התרומה תינתן ללא תמורה, אך במשרד החוץ יש גם מי שמביע חשש ואומר כי התורמים "יצפו אחר כך לתמורה מהשגרירות". אותו גורם הוסיף, "מי שנותן כסף או סיגרים, מצפה לתרומה".
