האם נתניהו בדרך לקרב נגד זכות השביתה? לפי פרסום בעיתון גלובס, ראש הממשלה נתניהו דוחה את ההסכמות המתגבשות עם ועד עובדי חברת חשמל לגבי הרפורמה, ומעוניין למצות את העתירה המשפטית לבג"ץ, בכדי להגיע לפסיקה עקרונית שתגביל את זכות השביתה.

לפי הפרסום, במהלך סוף השבוע שוחח ראש הממשלה נתניהו עם מאיר לוין, סגן היועץ המשפטי לממשלה, לגבי המצב המשפטי של העתירה של המדינה לבג"ץ כנגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי התיר לוועד עובדי חברת החשמל לשבות כנגד הסחבת במו"מ על הרפורמה, בתנאים מסויימים. לפי הדיווחים, נתניהו מעדיף לסיים את המשא ומתן ללא הסכמות, על מנת שלא לוותר על העתירה העקרונית ולבג"ץ, בהתבסס על הסימנים בדיון הקודם, בו מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על זכות השביתה של עובדי חברת החשמל.

בדיון בבג"ץ היה ניכר שהשופטים אינם בקיאים בניואנסים של משק החשמל. כך, למרות שנימת דבריהם הייתה ביקורתית מאוד כלפי טענות ועד העובדים, הם הצליחו לגרום ללחץ רב בקרב מנכ"ל האוצר שי באב"ד כאשר רמזו שהממשלה צריכה להתייעץ עם העובדים לגבי רפורמה במשק החשמל. באב"ד הסביר לשופטים שיש הבדל בין משק החשמל לחברת החשמל, שכבר אינה מונופול מוחלט בחשמל ושכנע את השופטים. בכך הצליח להגן על על הנשק האסטרטגי של הממשלה – הפרטת הייצור באופן "זוחל". ההפרטה משוייכת כביכול ל"החלטות במשק החשמל" ולא ל"רפורמה בחברת החשמל", כאשר הדיונים על הרפורמה משמשים כמעין זירת התגוששות ממושכת שלא נועדה להגיע לסיכומים, אלא להעביר את הזמן ולתת ל"זחילה" להפעיל לחץ גובר על העובדים להסכים לשינויים אשר מתרחשים ממילא, תוך הפחתה בדרישותיהם.

בשיחה עם "דבר ראשון" אמרה עו"ד ארנה לין , המייצגת את נציגות העובדים כי "גם ב-2010 וגם ב-2014 היו הסכמות על מתווה לרפורמה והממשלה נסוגה מהם בסופו של דבר". בדיון הקודם בבג"ץ החליטו העובדים להפסיק באופן מיידי את העיצומים כדי להימנע מהחלטות עקרוניות של בג"ץ לגבי זכותם לשבות. לאחר הדיון הוצא "צו על תנאי" בו העובדים צריכים לנמק מדוע לא תתקבל עילת הממשלה לפיה לעובדים אין זכות שביתה, והחלטתם לסיים את העיצומים מנעה הוצאה של צווי ביניים בעתירה.

דרכה של הפרטה זוחלת

כיום כבר 30% מייצור החשמל נעשה באופן מופרט ומספר זה עולה בהדרגה בשל האיסור על חברת חשמל לבנות תחנות כח חדשות. ההחלטה של שר האנרגיה יובל שטייניץ להפחית שימוש בפחם במשק החשמל, מפעילה גם היא לחץ נוסף – מתן עדיפות גוברת ליצרנים הפרטיים שאין להם תחנות פחמיות, מול חברת החשמל שמחזיקה בכושר ייצור של כמעט 5,000 מגהואט בפחם, מתוך 11,000 מגהואט שיש לחברה בסך הכל. אף שלהחלטה הנמקה סביבתית וגם כלכלית, במישור הצר היא מכבידה עוד יותר את הלחץ על חברת החשמל.

המועד להגשת עדכון לבג"ץ נדחה שוב ושוב מה-18 בספטמבר, וייתכן שיידחה גם ליום חמישי הבא. פרטי המו"מ אינם מפורסמים, אך מהדלפות ומדו"חות חברת החשמל מתקבלת תמונה של מתווה הרפורמה: פרישה של אלפי עובדים, מכירת 4-5 תחנות כח קיימות של חברת החשמל, תיאגוד התחנות הנותרות בחברות-בת, והוצאת יחידות ניהול המערכת ויחידת התכנון, פיתוח וטכנולוגיה מידי חברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה.

מקטע האספקה יוצא אף הוא לתחרות, כך שהיצרנים יוכלו להתחרות בחברת החשמל על הקשר עם הלקוחות, החיוב, למרות שרשת החשמל תישאר מונופול של חברת החשמל. העובדים יזכו להגדלת הפנסיה לפורשים ולעובדים הנותרים, לזכות להקים עוד יחידות ייצור בגז במתחם "אורות רבין" בחדרה, אשר יחליפו 4 יחידות פחמיות שיעברו למצב שימור, פריסה של התהליך לאורך מספר שנים וכן נסיגה של המדינה מהתהליך בבג"ץ. אלא שעל פי הפרסום בגלובס, נתניהו מבקש לבטל את הנקודה האחרונה, הנסיגה מההליך בבג"ץ, ובכך לפרק את כל המבנה שהתגבש בהסכמה בין הצדדים בשבועות האחרונים.

לנתניהו עשויה להיות שאיפה אסטרטגית בפסיקה אשר תגביל את זכות השביתה במקרה של רפורמה ממשלתית שמשליכה על זכויות העובדים. בעוד שמותר לעובדים לשבות נגד הממשלה כמעסיק, אסורה השביתה נגדה כמי שמתווה מדיניות. השינויים במשק החשמל מהווים בעת ובעונה אחת קביעת מדיניות ושינויי תעסוקה דרמטיים, ולכן העניין פתוח לפרשנות.

לפסיקה מסוג זה עלולה להיות משמעות תקדימית כלפי זכות השביתה בישראל, והיא תפגע ביכולתם של עובדי ציבור למחות כנגד כל שינוי מבני או תהליך הפרטה המשנה באופן יסודי את מקום עבודתם.