על רקע הפיטורים בחברה, צפויים בשלישי הקרוב להפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון עם מנכ"ל טבע קאר שולץ, זאת לאחר שבשבוע שעבר קיימו כל אחד מהם שיחה טלפונית עמו בניסיון לשכנעו למזער את הפגיעה בעובדים הישראלים. במציאות בה טבע הופכת לפחות ופחות ישראלית, נשאלת השאלה האם עוד קיימים מנופי לחץ משמעותיים שיכולה המדינה להפעיל בככלל על טבע, החורגים מעבר לבקשה של ראשי המשק מהמנכ"ל הדני.

לפני שננסה להעריך את הקלפים שמחזיקים נתניהו וכחלון, צריך להגיד משהו על האווירה הציבורית של הימים האחרונים. החלטת יו"ר ההסתדרות להכריז על שביתה כללית במשק עשתה את העבודה, בכל הקשור להכנת הקרקע. החלטה דרמטית שכזו שגררה אחריה מצעד מרשים ביותר של צעדי הזדהות עם עובדי טבע. דווקא הוועדים של החברות המסחריות, כמו פלאפון, סלקום, כלל ביטוח וכו' הובילו את שביתת ההזדהות ויצאו להתראיין תחת האמירה – "היום זה קורה בטבע מחר זה יקרה אצלנו". אפשר לומר היום, שהציבור הבין את המשמעות של פיטורי אלפי עובדים בטבע ושרבים, על אף אי הנוחות, הביעו תמיכה בעובדים ובשביתה. הפיטורים בטבע תפסו את מרכז סדר היום, ואף זכו לכותרות ראשיות בעיתונות הכלכלית העולמית.

אז מה יכולים כחלון ונתניהו לומר לשולץ?

"אני קיימתי איתו שיחה בשבוע שעבר ואמרתי לו שהיעד הראשון שלנו הוא קודם כל למזער את הפגיעה בעובדים", אמר ראש הממשלה על שיחתו עם שולץ בישיבת הממשלה אתמול "דבר שני, צריך לעשות ככל שניתן למנוע סגירה של מפעלים בירושלים. הדבר השלישי, להבטיח שטבע תישאר במדינת ישראל". נתניהו הוסיף כי "נשתמש באמצעים השונים שעומדים לרשותנו כדי לנסות להשיג את היעדים הללו". בהמשך הישיבה הוחלט על הקמת צוות שרים לטיפול במשבר טבע, אך נתניהו לא פירט מה הם אותם אמצעים, שעומדים לרשות הממשלה בטיפול בבעיה.

במשרד הכלכלה מחפשים היום דרכים לתמוך בטבע ובעיקר לתמוך ישירות בהעסקת עובדים בחברה. בתחום ההיי טק, לדוגמה, קיים מסלול של אגף המדען הראשי, הכולל תמיכה של המדינה בתשלום חלק משכר העובדים. עם זאת, במקרה של טבע, יהיה למדינה קשה מאוד ליצור מסלול כזה, הן בגלל גודל החברה והיקף המועסקים בה ובעיקר בגלל הביקורת הציבורית הקיימת על הטבות המס שכבר ניתנו לחברה. אף אחד לא ימהר לתת לחברה "מתנות" נוספות. בנוסף, כדי להכשיר מסלול כזה יהיה צריך להמציא מחדש את התקנות.

קלף נוסף בו יכולה להשתמש הממשלה קשור להתדיינות בין טבע לרשות המסים לגבי גובה השומה שתיקבע לה על שלוש השנים האחרונות. בין השנים 2004-2014 נהנתה טבע מהטבות מס שלמעשה קבעו לה מס של 0% על רווחיה, וחסכו לחברה כ-20 מיליארד שקלים. בדיונים מול רשות המסים על היקף המס שהחברה צריכה לשלם על שלוש השנים האחרונות, טבע דורשת כי יכירו לה בהפסדים שרשמה בחלק מהשנים של תקופת הפטור המלא, כך שניתן יהיה לקזז אותם מהרווחים שצברה בשנים האחרונות. ברשות המסים לא היו מוכנים לקבל דרישה כל כך מופרכת. אך מן הצד השני, לא רצו לגרור את קביעת השומה למאבק משפטי ארוך. ייתכן שבמצב החדש, תשתמש המדינה במחלוקת כמנוף לחץ על טבע להקטין את מספר המפוטרים. אם אכן תחליט הממשלה ללכת על כיוון כזה, באוצר יצטרכו למצוא דרכים יצירתיות, כדי לעשות את הקישור בין קביעת השומה להיקף הפיטורין, מהלך בעייתי מאוד מבחינה חוקית.

הקלף השלישי שיכולה המדינה להציע לטבע יכול להיות בתחום הערבויות או הלוואות. המשבר של טבע לא נובע מהפסדים בפעילות השוטפת, טבע היא חברה רווחית. המשבר של טבע נעוץ בצורך לפרוע חובות נטלה על עצמה החברה בקצב שלא תואם את יתרות המזומנים שברשותה. חוסר יכולת של טבע לעמוד בקצב פרעון החובות יוריד את דירוג האשראי של החברה אל מתחת לרף ה-BBB, אז יוגדרו אגרות החוב שלה כאג"ח זבל, ולגופים המוסדיים אסור יהיה לרכוש אותן. המדינה, שנהנית בשנים האחרונות מעודפי מזומנים ומדרוג אשראי גבוה, יכולה לנסות לתת לטבע את התרופה שמתאימה למחלה שלה, הלוואה ארוכת טווח לפריסת החוב או ערבות ממשלתית לגיוס החוב. מדובר בצעד מרחיק לכת, וספק רב אם המדינה תיקח על עצמה את הנטל הזה ולו רק מחשש לייצר את התקדים, אך יש לזכור שגם למשבר הפיטורים בטבע יכולות להיות השפעות נרחבות על המשק הישראלי. 

במהלך מרחיק לכת אף יותר, הממשלה יכולה לקחת השראה גם מהפעולות שביצע ממשל אובמה להצלת תעשיית הרכב האמריקאית. במשבר הכלכלי של 2008 נכנסה תעשיית הרכב האמריקאית למשבר, כששתיים משלושת היצרניות הגדולות בארצות הברית הגיעו לפשיטת רגל. תכנית חילוץ תעשיית הרכב מהמשבר שהוביל אובמה בתקופת כהונתו הראשונה, כללה הלאמה חלקית של GM וקרייזלר, מינוי ממשלתי של הנהלה חדשה לחברות במקום ההנהלה הכושלת, והזרמת 85 מיליארד דולר להצלת הענף. המהלך הביא להצלה של מאות אלפי מקומות עבודה והתאוששות מהירה מהצפויה של התעשייה שנחשבה גוססת, הצלחה שסייעה לאובמה להיבחר לכהונה נוספת בבית הלבן.

טבע לא נמצאת במצב של פשיטת רגל, מה שיקשה על הממשלה לבצע פעולות דרסטיות מסוג זה, והיא אומנם רשומה בישראל ומוגדרת בתקנון החברה כחברה ישראלית, אך מניותיה ועובדיה מפוזרים בעולם. ספק גם אם בנימין, נושא דגל הניאוליברליזם, נתניהו ומשה, השוק החופשי, כחלון מסוגלים למהלך כזה של התערבות ממשלתית בחברה מסחרית, בטח כשמדובר בענקית בינלאומית כמו טבע. אבל גם איום בכיוון הזה יכול לשמש אותם כקלף מיקוח נגד הפיטורין שמתכנן מנכ"ל החברה.

בכל מקרה, כל צעד שתבצע הממשלה להצלת טבע, יהיה עבור ממשלת ישראל, חריגה מהאידיאולוגיה הניאוליברלית הטבועה עמוק בתוכנית ההפעלה של שלטון נתניהו. לא בטוח שנתניהו יהיה מוכן, לכפור באמונותיו על מנת להציל אלפי מקומות עבודה, אולי הגאווה הלאומית על התעשיה החדשנית וההמצאות הישראליות שהוא מרבה להתפאר בהן, תשחק תפקיד. מה שבטוח הוא שללא שימוש במנופי לחץ כאלו או אחרים על חברת טבע להנהגת המשק הישראלי נותר רק פתרון אחד: לבקש יפה.