בשבוע שעבר הציגה המפלגה הרפובליקנית את הצעת החוק הסופית לשינוי במערכת המיסוי האמריקאית. הצעה זו מהווה פשרה בין הצעות בית הנבחרים והסנאט, והרפובליקנים הצהירו כי הם מתכננים להביא אותה להצבעה סופית כבר השבוע. במידה ותעבור, וכך צפוי לקרות, יוכל הנשיא טראמפ לחתום על החוק, שיכנס לפועל כבר בתחילת שנת 2018. סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, דחה את ביקורו בארץ – אשר תוכנן ליום רביעי – על מנת שיוכל להשתתף בהצבעות המכריעות בנוגע לרפורמה בסנאט. כידוע במקרה של תיקו בסנאט, לסגן נשיא ארה"ב יש את הקול המכריע.

במידה ויעבור השבוע, צפוי החוק להיות נדבך משמעותי בהרחבת הפערים הכלכליים-חברתיים בארה"ב. הצעת החוק הרפובליקנית מכילה קיצוצי מסים שנאמדו בכטריליון וחצי דולרים, ומהווים למעשה שינוי מהותי במבנה המיסוי האמריקאי. יחד עם הורדת מס החברות מ-35% ל-21%, חברות אלו יזכו להנחה במיסוי על הון שהוחזק ב"מקלטי מס" ברחבי העולם, ובתמורה להחזרת ההון לארה"ב, יזכו חברות אלו לשלם עליהם 8%-15% מס בלבד.

בנוסף, מכיל נוסח החוק שינויים אשר מפחיתים מסים על החזקת הון, מבטלים מיסוי על חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות ומבטלים את חובת רכישת הביטוח הרפואי, דבר שעתיד להביא לביטול ביטוחים של כ-13 מיליון אמריקאים. הרפובליקנים טוענים כי מדובר בשינוי אשר יטיב עם מעמד הביניים ויפגע בעשירים. עם זאת, הקיצוץ במס ההכנסה, הסעיף בו מתגאים הרפובליקנים, עתיד להתבטל בשנת 2025, בעוד ההטבות אשר ישפיעו על העשירים ביותר יישארו תקפים ללא מגבלת זמן.

"רק מטומטמים משלמים מס ירושה"

גם מתווה מס הירושה, אותו משלמים העשירים ביותר על עזבונותיהם, ישתנה כך שפחות אמריקאים ידרשו לשלם אותו. כיום, מס הירושה חל על מי שמשאיר עיזבון של מעל 11 מיליון דולרים. עפ"י הצעת החוק, ישתנה בסכום המינימלי עליו ידרש תשלום מס ל-22 מיליון דולר. שינוי זה אמנם לא ישנה לעשירים ביותר, שבכל אופן ידרשו לשלם מס, אך עשירים רבים באמריקה יהיו למעשה פטורים מתשלום מס עיזבון. גארי כהן, היועץ הכלכלי הבכיר לממשל טראמפ אמר בחודש שעבר לסנאטורים דמוקרטיים כי "רק מטומטמים משלמים מס ירושה". הוא הסביר כי כך או אחרת, העשירים ביותר מוצאים דרכים "מתוחכמות" להתחמק מתשלום מס זה, ולכן אין סיבה להשאירו בתוקף.

למעשה, מומחים רבים טוענים כי מדובר בחלוקה מחודשת של הון בקנה מידה היסטורי, אשר יגדיל את הפערים בין האמריקאים העניים ביותר לאלו העשירים ביותר, והיא תיטיב באופן לא פרופורציונלי עם בעלי ההון בארה"ב. הכלכלן גבריאל זוקמן אמר ל'ניו יורק טיימס' כי "אחת הסיבות לאי השוויון הגדול בארה"ב היא מדיניות מיסוי שמיטיבה עם העשירים". בשבוע שעבר פורסם דו"ח אי השוויון של צוות כלכלנים בראשות הפרופ' תומאס פיקטי, שבכתיבתו השתתף זוקמן, בו נחשף כי בארה"ב מגמת הגידול באי השוויון בעשורים האחרונים היא החריפה ביותר.

"עלבון למשפחות העובדות"

הרפובליקנים מציירים את הרפורמות כמהלך שיטיב עם מעמד הביניים האמריקאי. לטענתם, המהלך יקצץ באופן מיידי מסים בשביל 70% מהמשפחות ממעמד הביניים, דבר שככל הנראה יהיה נכון. עם זאת, מיליוני אמריקאים אחרים ירגישו דווקא העלאה בהיקף המיסוי, ובמיוחד אלו אשר חלק ניכר מהכנסתם מתבססת על שירותים הניתנים ע"י מדינתם. זאת מכיוון שהחוק מקצץ בהטבות אשר ניתנות על שירותים ציבוריים מסוימים, דבר שיאלץ את המדינות השונות לגבות מסים גבוהים יותר כדי לממן את שירותיהם. צעד זה יפגע באמריקאים העניים ביותר, אשר זקוקים לשירותים אלו.

בנוסף, הקיצוצים למס ההכנסה יבוטלו בשנת 2025 ע"פ התכנית. מחקרים בלתי תלויים רבים אשר פורסמו לאחרונה מטעם הקונגרס טוענים כי למעשה, האפקט שיהיה לרפורמה זו על מעמד הביניים יהיה קטן בהרבה מהבטחותיהם של הרפובליקנים, וכי השפעתם על העשירים תהיה גדולה יותר. כך, דו"ח אשר הוגש ע"י הועדה המשותפת לענייני מיסוי הראה כי 84% מכלכלות הבית בארה"ב ירגישו דווקא העלאה בנטל המסים, או קיצוץ של פחות מ-100 דולר עד לשנת 2027.

כך, למעשה, תהווה הרפורמה הקלה במיסים לעשירים ביותר, והעלאתם לעניים בארה"ב. הסנטור הדמוקרטי ברני סנדרס קרא לחוק "ביזיון מוסרי", ואמר כי הוא מהווה "מתנה לתורמים הרפובליקנים העשירים, ועלבון למשפחות העובדות במדינה הזו". סקר שנערך השבוע מצא כי מחצית מהאמריקאים חשים כי הרפורמה תפגע במצבם הכלכלי, וברחבי המדינה התקיימו בימים האחרונים שורה של הפגנות, בהם דרשו אזרחים מנציגיהם בקונגרס להצביע נגד החוק.