ראש הממשלה ישב לבד במשרדו, הופך בדעתו האם עדיף לקיים את הפגישה שתחל בעוד מספר דקות מסביב לשולחן המהגוני או על כורסאות העור שבפינת החדר. במבואה כבר עמדו השרים כץ וכהן, וכוורת העוזרים והמזכירות זמזמה מסביב. שר האוצר עמד בסמוך והאזין בפנים חמורות סבר לדברים שנאמרו לו דרך הסלולרי. הטלפון במשרדו של ראש הממשלה צלצל. "שולץ נכנס לבניין". "בסדר," אמר אל תוך האפרכסת (סמארטפון הוא איננו מחזיק, כידוע), "תעכבו אותו עוד רגע, אני כבר אכניס אותו" השיב נתניהו, תוך כדי שהוא מסמן בידו לשרים להיכנס לחדר. נתניהו בחר לארח בכורסאות, אוירה ידידותית יותר, חשב לעצמו.

נתניהו שלף ממרגלות הספה צילום ממוסגר של הפסל 'המית הימים' המוצב סמוך לחוף דדו בחיפה. "אני מניח שאתה יודע כי העם הדני, הוא העם היחיד שהוכרז כחסיד אומות עולם"

"מה התוכנית?" שאל כץ, שר העבודה והרווחה.

"המטרה שלנו היא לבטל את סגירת המפעל בירושלים" השיב נתניהו. "צריך להוריד אותו אל מתחת לאלף מפוטרים. נתחיל בקו קשוח – אנחנו לא מוכנים לראות מפעל אחד נסגר ולא עובד אחד מפוטר".

"אני מקווה שאנחנו לא הולכים לתת להם עוד הטבות מס מטורפות ואח"כ לחטוף את הכישלונות הניהוליים שלהם" אמר כץ. נתניהו היסה אותו בתנועת יד שאומרת – אל תדאג, תשאיר את זה לי.

מבעד לחלון נראו בקושי כ-2,500 מפגינים שנאספו כדי להפגין כנגד הפיטורים. עובדים, בני משפחותיהם ותומכים הרימו שלטים ונופפו. הזכוכית המשוריינת הבטיחה כי קולות ההפגנה לא יחדרו אל הלשכה, את הכתוב בשלטים לא ניתן היה לקרוא בשל המרחק.

עובדי טבע מפגינים מחוץ למשרד ראש הממשלה, 19 דצמבר 2017, לקראת פגישת ראש הממשלה ושריו עם נשיא טבע, קאר שולץ (באדיבות דוברות ההסתדרות)

בשיחת טלפון מוקדמת יותר באותו הבוקר, כבר הסכימו ביניהם כחלון ונתניהו על המקלות והגזרים שיציגו בפני שולץ. במשרד האוצר עשו את עבודת המטה והכינו שני דפים. בראשון מצוינות בשש נקודות קצרות, אפשרויות התמיכה הממשלתית במפעלי החברה. בדף השני נכתב בגדול "20 מיליארד ₪ בעשר שנים" ומתחתיו שתי טבלאות. בראשונה שיעורי המס שהייתה משלמת טבע בחמש מדינות שונות ומולן ההפרש בעלות השכר הממוצע לעובד פס יצור לעומת ישראל. בטבלה השניה נכתבו אגרות החוב של טבע, מועדי הפרעון שלהן והסכומים, הכנה למצב שבו הממשלה תציע תוכנית הצלה לחוב של טבע.

נתניהו יצא אל המבואה לפגוש את האורח. "נעים לראות אותך, מר שולץ!" אמר נתניהו בפנים מאירות, תוך שהוא מורה בידו לעבר חדרו. כשנכנסו הצביע על השרים בחדר והציגם בפני האורח. "מיד ניגש לעניין," אמר נתניהו תוך כדי שהוא מתיישב על הכורסא. "אבל קודם כל אני מבקש להעניק לך מתנה קטנה שביקשתי שיכינו עבורך".

נתניהו שלף ממרגלות הספה צילום ממוסגר של הפסל 'המית הימים' המוצב סמוך לחוף דדו בחיפה. "אני מניח שאתה יודע כי העם הדני, הוא העם היחיד שהוכרז כחסיד אומות עולם. הפסל הזה עוצב על ידי הפסל דן רייזנר לזכר אותו מבצע הצלה". אמר נתניהו והוסיף "כל ילד בישראל מכיר את סיפור ההצלה של 8000 יהודי קופנהגן בתקופת השואה". שולץ הנהן בראשו והשיב "כן, גם כל ילד דני מכיר וגאה במורשת הזו. בבתי הספר שלנו מקפידים גם להזכיר את 150 היהודים שלא הצלחנו להציל". "אצלנו נוהגים לומר 'המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו". השיב נתניהו בחיוך ואמר, "ניגש לעניין?"

"ברור לי שטבע נמצאת בקשיים," אמר נתניהו בעת נשען קדימה והביט ישר לעיניו של שולץ "אבל אני גם יודע מה הערך הגדול שהמשק הישראלי נותן לטבע. בישראל פותח הקופקסון שאחראי לחלק משמעותי מהרווח של החברה, הידע הישראלי, היכולות הישראליות הם אלו שיוכלול להוציא את החברה מהבוץ. מה ההגיון בפיטורי אלפי עובדים בישראל?"

שולץ נשען לאחור ושאל "באמת מר נתניהו? אתה? אתה מכל האנשים לא מבין את העניין? אני אמנם לא עשיתי טירונות צנחנים בבית ליד, אבל אני יודע שכדי לנצח במירוץ, וטבע נכנסה למירוץ רצחני, אני חייב להוריד את האיש השמן מהגב שלי." שולץ הביט בנתניהו וראה את החיוך העדין שנמרח על שפתיו "זה נכון שהאיש השמן אחראי להכנסות האדירות שלנו בשנים האחרונות, אבל היום, כדי להגדיל את תזרים המזומנים שלי, אני חייב לקצץ בכל מה שאפשר. זה עד כדי כך פשוט".

שר האוצר משה כחלון, מימין, וראש הממשלה בנימין נתניהו, במשרד ראש הממשלה (צילום ארכיון, הדס פרוש/פלאש 90)

נתניהו הביט בשרים, חזר והביט בשולץ ואמר "אבל מה עם המיליארדים שמדינת ישראל השקיעה בטבע בהטבות מס? אין מדינה אחרת שתיתן לכם הטבות מס כאלו. אנחנו מוכנים למצוא דרכים להמשיך ולתמוך בחברה". הדני הניד בראשו ואמר "אני מצטער, הטבות מס הם לא העניין פה. כדי להציל את טבע מקריסה, או חמור מכך מהשתלטות עויינת, אני צריך לנקוט בצעדים הכרחיים".

"אין דרך לצמצם את המכה?" שאל נתניהו. "אפשר להגיע להבנות על פיטורים של חמש מאות עובדים עכשיו, עוד חצי שנה נראה אם המצב משתפר, אם הקשיים בטבע ימשכו תפטרו עוד חמש מאות. הרי שכר של כמה מאות עובדים לכמה חודשים לא ישנה את המצב בטבע". "תבינו" אמר שולץ "כשהחלטנו על פיטורי עובדים, אני ידעתי שזה לא יעבור בקלות. בקרוב ועד העובדים ישבית את המפעלים ואת המטה. ואני שאלתי את עצמי, אם כל גל פיטורים יגרור כותרות, מחאות והשבתות, למה לי לפטר מאתיים עובדים על שביתה אחת. בואו נמקסם את מספר המפוטרים פר שביתה. אתה מסכים איתי, מר נתניהו שההגיון הוא פשוט מאוד?"

"קאר, ידידי," הנמיך נתניהו את קולו "אני מפציר בך, העבר את הפיטורים לאירלנד. האם העם היהודי לא סבל די?" שולץ חשב לרגע, הביט בתמונה שקיבל לפני דקות אחדות, הוא הרגיש איך גרונו מתייבש. נתניהו זיהה בבן שיחו חולשה לרגע. אבל אז הרים שולץ את ראשו ואמר "חברת תרופות זה בסופו של דבר פשוט מאד, כמו משק בית, אם אתה מוציא לאורך זמן יותר ממה שאתה מכניס אתה תפשוט רגל. גם באירלנד נפטר וגם בישראל, כי אתם הרי יודעים שיש מדינות בהן השכר החודשי קטן ממחיר השוק של כדור קופקסון. זה עולם אכזרי. אבל אם נצליח לשקם את טבע, הצמיחה של החברה הזו תחלחל וכולם יהינו מפירותיה".

"אז מה נעשה איתם?" שאל אלי כהן, שר הכלכלה, כשהוא מביט אל מחוץ לחלון. "נרכך להם את הנפילה" ענה שולץ

בשלב הזה של השיחה נתניהו הבין ששולץ הכין את שיעורי הבית שלו. שולץ מצידו, פנה אל שר האוצר כחלון ואמר לו "אתה, מר כחלון, נלחם במה שאתם קוראים לו 'יוקר המחיה'. אתה מוריד מכסים, מוריד רגולציות ופותח את המשק הישראלי לייבוא. למה אתה עושה את כל זה? אתה הרי מבין שאנחנו חיים בכלכלה גלובאלית. שבעידן האינטרנט אי אפשר לעצור את תנועת הסחורות בין המדינות. ובכן, אנחנו בתעשיית התרופות מבינים בדיוק את אותו העניין, רק מהכיוון השני. טבע תישאר חברה ישראלית, אבל הלקוחות שלנו נמצאים בארצות הברית, את הייצור נעביר לדרום מזרח אסיה. כללי השוק החופשי מכתיבים לנו את הדרך – נייצר במקום הזול ביותר, נמכור במקום היקר ביותר ומיסים…" שולץ עצר לרגע, וחייך חיוך בלתי-נראה, "מיסים נשלם למי שיהיה מוכן לפטור אותנו מהם".

כחלון שתק ושולץ פנה לנתניהו "אתם הפנתם עורף לתעשייה הישראלית. אתם רוצים כלכלת שירותים ומסחר. מדוע אתם באים אלי בטענות? אני פשוט מממש בטבע את המדיניות שאתם חותרים אליה בישראל כבר עשרים שנה. אתם יודעים איך מקצצים, אתם יודעים שלפעמים בשם רעיון גדול יותר צריך לסגור שירותים חיוניים ואיכותיים. הרבה יותר ממה שאתם מבינים אותם" הצביע שולץ על העובדים המפגינים מתחת לחלון, "אתם מבינים אותי".

"אז מה נעשה איתם?" שאל אלי כהן, שר הכלכלה, כשהוא מביט אל מחוץ לחלון. "נרכך להם את הנפילה" ענה שולץ, "אין ברירה אחרת" השלים אותו ראש הממשלה.

חבורת הגברים התרוממה מספות העור. נתניהו לחץ את ידו של שולץ בחוזקה, מעבר לגבו של שולץ הוא ראה את דמותו שלו נשקפת אליו מהמראה הקבועה ליד הדלת וחשב לעצמו, שווה כל דולר מעשרים המיליון שקיבל, הדני האמיץ הזה.