סיפורו של ד"ר דותן לשם, חוקר באוניברסיטת חיפה שלטענתו אולץ לפרוש מהאוניברסיטה עקב התבטאויות פוליטיות ברשתות החברתיות, מגיע כעת לפתחם של שר החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. השבוע פנה ח"כ אילן גלאון (מרצ) לשר החינוך, נפתלי בנט, המשמש גם כראש המל"ג, בדרישה לבדוק לעומק את הפרשה, כזכור, פרטי הפרשה נפרשו בתחקיר שהתפרסם מעל דפים אלו. תחקיר 'דבר ראשון' הראה כי בהחלטה לגבי אי מתן קביעות לד"ר לשם נשקלו שיקולים זרים – אף כי לא ניתן לקבוע באופן מוחלט כי המניע לכך היה פוליטי, ונקודה זו דורשת בירור נוסף.

ביום שני השבוע שלח ח"כ אילן גלאון (מרצ) מכתב לשר החינוך נפתלי בנט תחת הכותרת "חשד לציד מכשפות פוליטי באוניברסיטת חיפה". "הנני פונה אליך נוכח מידע מטריד שהתקבל בלשכתי, ומעלה חשש ממשי לפגיעה בחופש האקדמי וביסודות המינהל התקין באוניברסיטת חיפה, אשר פועלת בחסות, בפיקוח ובמימון המועצה להשכלה גבוהה בראשותך", כתב גילאון לבנט. בהמשך המכתב מפרט גילאון את נסיבות המקרה, וחותם את המכתב בדרישה "לבדוק את פרטי המקרה לאשורו, ובמידת הצורך להקים צוות בדיקה חיצוני, עד לצורך ירידה לשורש העניין. לא יעלה על הדעת כי בשנת 2017, במדינת ישראל, העסקתם של מרצים ו\או קידומם תהיה קשורה בצורה כזו או אחרת לעמדותיהם הפוליטיות, להתבטאויותיהם ברשתות החברתיות או לפעילותם הציבורית".

אוניברסיטת חיפה. בבדיקה שקיימה האוניברסיטה לטענתה עלה כי לא נפל כל פגם בהחלטות ביחס לעתידו של ד"ר לשם. אך מסתבר שה"בדיקה" של אוניברסיטת חיפה לא כללה שמיעה של טענותיו של ד"ר לשם, דבר שהעלה טענות ל"טיוח" מצד האוניברסיטה. צילום: ויקיפדיה

בקיץ האחרון פרש לשם מתפקידו כמרצה בכיר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. זאת, לאחר שלטענתו הובהר לו על ידי הממונים עליו כי לא יוכל להמשיך ולהתקדם באוניברסיטה ולהשלים את מסלול הקבלה שלו לקביעות בגלל התבטאויותיו ברשתות החברתיות ובכנס שבו השתתף – התבטאויות המבקרות בחריפות את הגישה הכלכלית הניאו-ליברלית הנהוגה בישראל.

בפוסט שפירסם כתב לשם כי בשיחות עם ראש בית הספר למדעי המדינה פרופ' מייקל גרוס והדיקן ערן ויגודה-גדות הוצגו בפניו שתי סוגיות המציבות סימן שאלה לגבי עתידו באוניברסיטה. הראשונה הגיעה מעמיתיו של לשם ביחס לנכונותו העתידית לקחת על עצמו תפקידים מנהלתיים במחלקה במידה ויקבל קביעות. השנייה נגעה לתלונות שהגיעו לאוניברסיטה בנוגע להתבטאויות של לשם בכנס חמש שנים למחאה החברתית בו נשא דברים לצד ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג ועיתונאית דה מרקר טלי חרותי סובר, שבו יצא לשם במילים חריפות כנגד פרופ' טרכטנברג ותפקידו ב"סיכול המחאה", כיו"ר הועדה שהקים ראש הממשלה נתניהו להתמודדות עם דרישות המחאה. בעיתונאית מדה-מרקר הטיח לשם האשמות חריפות על חלקו של העיתון בחיסול המחאה.

ח"כ גילאון: "לא יעלה על הדעת כי בשנת 2017, במדינת ישראל, העסקתם של מרצים ו/או קידומם תהיה קשורה בצורה כזו או אחרת לעמדותיהם הפוליטיות, להתבטאויותיהם ברשתות החברתיות או לפעילותם הציבורית"

"לאחר כשבועיים", כתב לשם בפוסט בפייסבוק שגולל את הפרשה, "זומנתי לפגישה עם הדיקן… הוא (הדיקן – הח"מ) הודיע לי שהגיעו מספר תלונות בעל פה ובכתב על הופעתי בכנס והתנהלותי פשוט אינה מקובלת עליו. לבקשתי לדעת ממי הגיעו התלונות ומה תוכנן על מנת שאוכל להתייחס עניינית הוא סירב לענות". לשם פנה לעמיתיו האקדמאים בבית הספר למדעי המדינה ולבכירי המחלקה שבה לימד, אך התאכזב לגלות תמיכה מועטה בלבד, ולמעשה הבין ש"מסמנים לו את הדרך החוצה".

"בשיחות אלה נאמר לי", כתב לשם, "שבהתבטאויותיי הציבוריות אני פוגע בתדמית האוניברסיטה. נאמר גם שאני אינטלקטואל ושאין מקום לאינטלקטואלים באוניברסיטת חיפה, שכתיבתי בפייסבוק אינה מקובלת על האוניברסיטה (כולל ציטוטים מעוותים מדברים שכתבתי) ושהיא הסיבה לכל המהומה".

"אם לא די בכל מה שתיארתי" כתב לשם בתיאור השבועות שבהם הבין כי עתידו איננו באוניברסיטת חיפה, "הובהר לי ביותר משיחה אחת שאין חולק על מצוינותי האקדמית ושמוסכם שאני חוקר בעל שם עולמי בתחומו… (אך) הובהר לי שמצוינותי האקדמית עומדת בעוכרי, מאחר שהדיון על חידוש החוזה שלי ומתן הקביעות יתנהל במנותק מן הדיון על תרומתי כחוקר".

פרופ' ערן ויגודה-גדות, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה. אישר ל'דבר ראשון' את קיומן של שיחות על עתידו של ד"ר לשם, לכאורה בניגוד לנוהל הקבוע באוניברסיטה להחלטות על מתן קביעות למרצים. "ברור שהיו שיחות, תמיד יש שיחות", אמר. צילום: אוניברסיטת חיפה

בדיקה שהיא טיוח, הליך קביעות שהוא סינון

אנשי אקדמיה ממוסדות שונים פנו לראשי אוניברסיטת חיפה בדרישה לבדוק האם יש ממש בטענותיו של לשם. אוניברסיטת חיפה הודיעה לפונים אליה כי בדיקת המקרה העלתה כי לא נפל פגם בהליכים כלפי ד"ר לשם ובהחלטות לגבי מתן קביעות. אלא, כפי שנחשף בתחקיר 'דבר ראשון', "הבדיקה" של הטענות של לשם לא כללה פנייה לדותן לשם עצמו ושמיעתן של טענותיו, דבר שהטיל ספק ברצינות הבדיקה והעלה טענות של אנשי אקדמיה, לרבות בכירים באוניברסיטת חיפה עצמה, ל"טיוח" של המקרה.

תחקיר 'דבר ראשון' הראה כי נערכו עם לשם שיחות עם הדיקן, פרופ' ערן ויגודה-גדות, הנוגדות לכאורה את תקנון הקביעות של האוניברסיטה בנוגע לעתידו. "ברור היו שיחות, תמיד יש שיחות," אישר הדיקן ויגודה-גדות ל'דבר ראשון' – שיחות בהן הציג לו את דעתו לגבי סיכוייו להתקבל לקביעות בתום תהליך הקביעות, עוד בטרם נפתח ההליך, מה שמטיל ספק בטוהר ההליך ובכוונת המוסד לקיים את תקנונו – אך סירב להתייחס לתוכנן. 

"דותן הגיע אלינו ומאד אהבנו אותו אבל הוא לא השתלב ולא הסתגל. הבהרנו לו את זה בצורה חברית, לדעתי", אמרה לנו בכירה אחרת בסגל האקדמי של האוניברסיטה. "הוא שיחק לבד, כשחקן בודד. מתן קביעות זה כמו חתונה קתולית, ולכן לא רק לפרסומים האקדמיים – שהיו מאד מרשימים במקרה של דותן – יש משקל, אלא גם לאופי של הבנאדם. והייתה תחושה שהוא לא שמח אצלנו, ולא ממש רוצה להיות חלק".

חברת סגל בכירה אחרת טענה כי לדעתה הסיבה שבגינה עזב לשם היא רצונו האישי לעבור לניו-יורק. "דעותיו הפוליטיות והכלכליות?" אמרה כשהעלינו את האפשרות שזו הסיבה לביקורת על ד"ר לשם. "מי יודע בכלל מה הן הדעות שלו, ויש נוספים שיש להם דעות שכאלו ואף אחד לא אומר להם על זה דבר".

עד כה לא התקבלה תגובה מלשכת שר החינוך או מהמועצה להשכלה גבוהה לפנייתו של גילאון, או לפניית 'דבר ראשון' בנוגע למכתבו של חבר הכנסת.

מאוניברסיטת חיפה נמסר כי "המרצה לא פוטר, אלא בחר משיקוליו שלו לסיים את העסקתו כשהוא בוחר שלא לפנות לרקטור או לנשיא האוניברסיטה עם הסוגיה".