א', לוחם מגדוד 101 בצנחנים, סבל מפציעה מתמשכת בכתפו שנוצרה במהלך הטירונות, לא קיבל טיפול הולם הן בשל מוטיבציה גבוה להמשך שירות והן מגישה רווחת לכאבי גוף בקרב גדודי החי"ר תחת השם 'כאבי חי"ר'. א' הגיע לקורס מפקדים, ולאחר שסיים אותו בהצלחה, התגלה כי הוא סובל מרצועה קרועה וגיד פגוע. לאחר ניתוח כתף, קבעה ועדה רפואית שישוחרר זמנית לתקופה של 5 חודשים לטובת המשך טיפולים במסגרת קופת החולים. בשל בירוקרטיה בקופה ועיכוב בקבלת הטיפול, נאלץ א' לשאת בעלויות טיפול מכיסו הפרטי בסכום של 2,400 שקלים ונוסף עליהן הוצאות נסיעה.

גם ל-א', לוחם מחטיבת הנח"ל, סיפור דומה. לאחר שסבל מפגיעה עצבית ושוחרר בפרוצדורה דומה, נאלץ א' הנח"לאי לשאת בעלויות טיפול חודשיות של 2,000 שקלים. בשל מגוריו הרחוקים הצטברו הוצאות נוספות של מאות ₪ עלויות נסיעה.

ועדת השרים לחקיקה תדון מחר (ראשון) בהצעת חוק, אותה מקדם יו"ר סיעת 'יש עתיד' וחבר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ עופר שלח, על מנת למנוע מצבים שכאלה. הצעת החוק מבקשת לתקן מקרים בהם חיילי צה"ל שנפגעו במהלך שירותם ונדרשים לטיפול ממושך, משוחררים זמנית לתקופה של כמה חודשים, במהלכה הוצאות המחיה ועלויות הטיפולים נופלות על כתפיהם.

אולם, במשרד האוצר מתנגדים להצעה, בטענה שחוק הנומרטור (המגביל הוצאות תקציביות עתידיות) לא יאפשר את מימון הטיפולים ע"י מערכת הבטחון. לפי האוצר, עלות העברת הטיפולים למשרד הבטחון עומדת על עשרות מיליוני ש"ח בשנה.

"לא מפקירים פצועים בשטח"

"הערך הבסיסי של צה״ל הוא שלא מפקירים פצועים בשטח – וזה נכון לא רק בשדה הקרב", אומר ל'דבר ראשון' ח"כ שלח על הצורך בתיקון החקיקה. "כשצה"ל מגייס צעיר לשירות, הוא חייב להעניק לו תחושה שיש מי שדואג לו, בוודאי במקרה של פציעה. הנוהג הפסול של "השעיית" החייל לחצי שנה, שבה הוא צריך לטפל בעצמו ועתידו אינו ברור לו, מזיק הן לחייל והן לשמה הטוב של המערכת, ויוצר תחושה של הפקרה וחוסר איכפתיות".

ח"כ עופר שלח. "מערכת הביטחון ממשיכה בסירובה לתקן את העיוות המזיק הזה". (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש 90)

לדברי שלח, משרדי הביטחון והאוצר מתנגדים להצעת החוק בשל העלויות התקציביות. לעומתם, בכירים בצה"ל תומכים בה: "לצערי, מערכת הביטחון ממשיכה בסירובה לתקן את העיוות המזיק הזה, שפוגע בתחושת השייכות של החיילים ומשפחותיהם. הצעת החוק שלי היא פשוטה ומתבקשת, ותעשה צדק עם החיילים שנפגעו", דברי שלח.

במשרד הביטחון מכחישים את הטענה כי ישנן חילוקי דעות עם צה"ל. במשרד האוצר תולים את ההתנגדות בחוק הנורמטור, שמשמעותו היא שלא ניתן לאשר חקיקה עם משמעויות תקציביות ללא מקור תקציבי. חשוב לציין לצד זאת כי בקופת המדינה נמצאים מליארדי שקלים כתוצאה מעודפי גביית מיסים.

תגובת האוצר לפניית "דבר ראשון": "במצבים שבהם הצבא מחליט לשחרר חיילים זמנית משירות צבאי, לתקופה שאינה עולה על חצי שנה, עקב אי כשירות רפואית, תהליך הטיפול והשיקום הוא באחריותו ובמימונו של החייל וקופת החולים במסגרתה הוא מבוטח. על פי נתוני משרד הביטחון, השתת העלויות של הטיפול הרפואי בחיילים על הצבא, תגדיל את הוצאות משרד הביטחון בעשרות מיליוני שקלים.

"לאור הגידול הצפוי בהיקף הוצאות הרפואה, בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, הממשלה תהא רשאית לתמוך בהצעת חוק זו, בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית, בכפוף לביצוע של פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף האמור. מעבר לכך, התקציב לשנים 2017-2018 אושר ולא עומד מקור תקציבי לטובת הנושא". באוצר מבהירים כי ככל שהצעת החוק תעבור, עלויות יישומה יחולו על משרד הביטחון.

משרד הבטחון: "הנוהל הקיים כיום נותן מענה מלא לנושא"

ממשרד הביטחון נמסר: "מערכת הביטחון דואגת לכלל חיילי צה"ל שנפגעים במהלך שירותם הצבאי, גם אם אינם כשירים רפואית להמשיך בשירות חובה לתקופה מסוימת. בתקופה שבה החיילים נמצאים בפטור זמני משירות, הם מקבלים שירות רפואי מלא במימון מערכת הביטחון במסגרת קופת החולים אליה היו שייכים לפני יום גיוסם. במקרים רפואיים מורכבים, ממשיך צה"ל את הטיפול לתקופה נוספת על מנת להבטיח רצף טיפולים. כיום, תקופת פטור זמני מנוכה מתקופתו שהותו של חייל אם וכאשר הוא חוזר לשירות, כך שבכל מקרה הוא משתחרר במועד השחרור שנקבע לו מראש. במקרים לא מעטים החיילים חוזרים לשירות מלא ומשמעותי לפיכך הנוהל הקיים כיום נותן מענה מלא לנושא״.