הצעת חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית או אמצעים לנשיאתו, אותה מקדם משרד האוצר, אושרה אתמול (ראשון) על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ותעבור לכנסת לקריאה ראשונה. מטרת החוק היא לתקן מצב בו ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים בכל הנוגע להטלת סנקציות כלכליות על גורמים המפיצים ומממנים נשק להשמדה המונית ועל גורמים המסייעים להם, אשר הוכרזו ככאלה על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם או על-ידי גורם מוסמך במדינה זרה. נכון להיום מדינות המוגדרות ככאלה הן איראן וקוריאה הצפונית.

היום ישראל אינה עומדת בסטנדרטים באימוץ הכרזות מועצת הביטחון, כפי שנדרשות ונבדקות על-ידי ארגון ה-FATA Financial Action Task Force, הארגון הבינלאומי המוביל בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. כך לדוגמה, ביום חמישי שעבר מועצת הביטחון הצביעה פה אחד על החרפת הסנקציות על קוריאה הצפונית הכוללות בין השאר צמצום אספקת הנפט ל-500 אלף חביות בשנה במקום 4.5 מיליון. (לשם ההשוואה, בישראל, אשר מספר תושביה הוא כשליש משל תושבי קוריאה הצפונית, צריכת הנפט היומית עומדת על כ-245 אלף חביות).

טיל בליסטי איראני, ארכיון (צילום: Mohammad Agah, ויקימדיה קומונס)

לישראל לא קיים מנגנון כללי של אימוץ הכרזות מועצת הביטחון בכל הנוגע למדינות העוסקות בהפצה של טכנולוגיות גרעין, אלא רק ביחס להכרזות הנוגעות לאיראן, זאת בהתאם למנגנון הקיים בחוק המאבק בתכנית הגרעין האיראנית. לפיכך ישראל לא יכולה לעמוד בהחלטות מועצת הביטחון ובאימוץ המידי שלהן וליקוי זה מעמיד את ישראל בסכנה להיכלל ב"רשימה שחורה" של ה-FTAF. זהו דבר הטומן בחובו השלכות שליליות, לרבות פגיעה משמעותית במוניטין המדינה ובמידת האטרקטיביות שלה להשקעות, וזה עלול לסכל את יכולתם של המוסדות הפיננסים הפעילים במדינה לפעול בזירה הבינלאומית. מטרת החוק היא לייעל את הליך קליטת ההכרזות בישראל על גורמים העוסקים בהפצת טכנולוגיות גרעין, כך שיעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים והלכה למעשה יישר קו עם המדינות החברות בארגון.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ה-FTAF הוא גוף בין-ממשלתי שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-G7. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. הארגון מפרסם המלצות ומפעיל לחץ פוליטי שמביא את מקבלי ההחלטות במדינות החברות בו לתיקוני חקיקה בהתאם להמלצותיו. כמו כן הארגון מפקח על הפעלת החקיקה וההליכים לטיפול בהלבנת הון במדינות בעולם, עוקב אחר התפתחות הטכניקות להלבנת הון ולמימון טרור, תוך עדכון ההמלצות לטיפול בהן.

בדו"ח הביקורת של הארגון על ישראל בשנת 2013 צוין שהליך אימוץ ההכרזות של מועצת הביטחון בנוגע למוכרזי מימון של טרור אינו מתבצע "באופן מיידי". בשנת 2014 החליט הארגון שישראל תוכל להצטרף כחברה מן המניין, בכפוף לעמידתה בהצלחה בביקורת בינלאומית של הארגון בישראל בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור. תיקון החקיקה אותה מקדם האוצר בא לאפשר חברות זו.