תגלית ארכיאולוגית נדירה וחשובה נחשפה במהלך עבודות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות ברחבת הכותל המערבי, בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי: טביעת חותם מתקופת בית ראשון אשר הייתה שייכת ל"שר העיר" של ירושלים – נושא המשרה העירוני הבכיר ביותר בירושלים לפני כ-2700 שנה. טביעת חותם זו היא פיסת טין יוצאת דופן, שהוטבעה בחותם ונצרפה מראש באש. גודלה 15 על  13 מ"מ, 2-3 מ"מ עובי.

בחלק העליון של הטביעה נראות שתי דמויות, העומדות זו מול זו, ובחלקה התחתון – הכתובת בכתב עברי קדום. טביעת החותם הוצגה בשבוע שעבר לראשונה לראש העיר של ירושלים, ניר ברקת, בעת שביקר בגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון שליד הכותל, ובתום המחקר, היא תעבור לתצוגה בלשכת ראש העיר. את טביעת החותם, אשר שימושה אינו ידוע, גילה מנהלן החפירה שמעון כהן בעת סינון רטוב של עפר מתוך מבנה משלהי ימי הבית הראשון (מאה 7- 6 לפני הספירה).

החפירות שניהלה רשות העתיקות ברחבת הכותל. (צילום: שלומית וקסלר-בדולח, רשות העתיקות)

להערכת ד"ר שלומית וקסלר-בדולח, מנהלת החפירות ברחבת הכותל מטעם רשות העתיקות, "ייתכן שהיא צורפה למשלוח של דבר מה חשוב ושמשה כמן "לוגו" או כמזכרת זעירה, שצורפה למשלוחים מטעמו של שר העיר". ד"ר וקסלר-בדולח מוסיפה, כי "לא מן הנמנע שאחד המבנים באזור החפירה שלנו, היה למעשה היעד של המשלוח ששלח שר העיר. מציאתה של הטביעה נושאת התואר הרם, ומקבץ החותמות שהתגלו במבנה זה בעבר, מחזקים את הרושם שכאן, באזור רחבת הכותל הנוכחית על מורדות הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה, ובמרחק של כ 100 מטרים ממערב להר הבית, התקיים אזור מגורים של מי שנשאו במשרות בכירות בירושלים בשלהי ימי הבית הראשון".

וקסלר -בדולח מוסיפה, כי "זו פעם ראשונה שמתגלה טביעת חותם כזו בחפירה ארכאולוגית. מדובר בהוכחה ארכאולוגית למסופר במקרא על קיומו של שר עיר בירושלים לפני כ 2700 שנה.

פרופ' טלי אורנן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' בנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב חקרו ומתארים את הטביעה: "על קו עמידה כפול, ניצבים שני גברים, פונים זה אל זה, האחד כמעט תמונת ראי של האחר. ראשיהם נראים כנקודות גדולות, ללא שום פרטים. הידיים, הפונות החוצה, שמוטות מטה, והידיים הפונות פנימה מורמות מעלה, וכאילו אוחזות יחד בדבר מה, אולי סהר. כל אחת משתי הדמויות לובשת בגד פסים המגיע לערך עד מקום הברכיים, שלא צוינו. בגיזרה מתחת לקו העמידה נכתב בכתב עברי קדום "לשרער" – כלומר, "לשר העיר" (של שר העיר), ללא הפרדה בין המילים וללא הא הידיעה".

ד"ר שלומית וקסלר בדולח, מנהלת החפירה ברחבת הכותל מטעם רשות העתיקות, עם טביעת החותם הנדירה. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

פרופ' אורנן ופרופ' זאס מוסיפים, כי "התואר "שר העיר" ידוע מהמקרא ומתעודות חוץ מקראיות, והוא מכוון לממונה על העיר מטעם המלך. אזכורים לשרי העיר ירושלים, אשר מונו ע"י המלך למשרה העירונית הבכירה ביותר, מופיעים במקרא פעמיים – בספר מלכים ב' מוזכר יהושע, שר העיר ירושלים בימי המלך חזקיהו, ובספר דברי הימים ב' מוזכר מעשיהו, שהיה שר העיר ירושלים בימי יאשיהו.

ניר ברקת, ראש העיר ירושלים, ציין כי "מרגש מאוד לקבל דרישת שלום מירושלים בתקופת בית המקדש הראשון, המראה כי כבר לפני 2700 שנה ירושלים בירת ישראל הייתה עיר חזקה ומרכזית. ירושלים היא אחת מערי הבירה העתיקות ביותר בעולם, שבה חי העם היהודי ברצף למעלה מ-3000 שנה, והיום אנו זוכים להכיר עוד אחד משרשרת ארוכה ואדירה של אישים ומנהיגים שפיתחו את העיר ובנו אותה. זכינו לחיות בעיר עם עבר מפואר ומוטלת עלינו האחריות לפתח ולחזק את ירושלים למען הדורות הבאים וכך אנו עושים כל יום".

טביעת חותם שר העיר מוצגת לראש העיר ירושלים ניר ברקת. בתמונה מימין לשמאל: ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות, ראש העיר ירושלים ניר ברקת, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי הרצל בן ארי. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
10-8- ראש העיר ירושלים ניר ברקת עם טביעת חותם שר העיר מתקופת בית ראשון. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

לדברי ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, "חשיבותם יוצאת הדופן של הממצאים הביאה את רשות העתיקות למסקנה שיש לשמר את המבנה המיוחד מימי הבית הראשון, שנחשף ברחבת הכותל, ולפתחו כאתר ביקור לטובת הקהל הרחב".

את עבודות השימור באתר מטעם רשות העתיקות ניהלו יוסי וקנין וחיים מקוריה.