דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משפט

משפט וחקיקה / לקראת קריאה ראשונה: מה ראוי שיהיה מקומו של המשפט העברי בחוק הלאום?

ע"פ הסעיף מעורר המחלוקת, במקרה בו ביהמ"ש אינו מוצא תשובה בחקיקה עליו להכריע לאור עקרונות מורשת ישראל והמשפט העברי | המתנגדים, וביניהם יו"ר הוועדה המשותפת העוסקת בחוק, ח"כ אמיר אוחנה, הסבירו כי מדובר בסעיף המסכן ציבורים כגון נשים, ערבים ולהט"בים

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט (צילום: דוברות הכנסת).
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט (צילום: דוברות הכנסת).
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

בימים אלה, הצעת חוק הלאום נידונה בוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת חוק, חוקה ומשפט, המכינה אותה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. אחד הסעיפים בהצעת החוק עוסק במקומו של המשפט העברי, וקובע כי במקרה בו בית המשפט נתקל בשאלה משפטית שאינו מוצא לה תשובה בחקיקה, בהלכה פסוקה או דרך היקש מובהק, הוא יכריע בה לאור עקרונות מורשת ישראל ולאור המשפט העברי.

אתמול (רביעי) קיימה הוועדה דיון שהתמקד בסעיף המשפט העברי בחוק. בדיון, הכריזו יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה, וחברי סיעות 'כולנו' ו'ישראל ביתנו' כי יתנגדו לסעיף המשפט העברי בנוסחו הקיים, והוצעו מספר נוסחים שונים שיחליפו את הנוסח הקיים.

ח"כ אוחנה פתח את הישיבה והכריז כי סעיף המשפט העברי בחוק הלאום לא ישאר בחוק כל עוד הוא יו"ר הוועדה. "הסעיף הזה בנוסח הזה לא ישאר פה. קראתי שלל דברים שנאמרו, אני חושב שחלקם היסטריים, חלקם מופרכים, על כך שהסעיף הזה יקדם אותנו לקראת מדינת הלכה, ויסקלו פה הומואים וכו'. אני לא חושב כך, אבל יחד עם זאת, אני לא יכול לשלול את העובדה שסעיף כזה כמו שהוא, עלול להוביל לפגיעה מסוימת. אני לא יכול לשלול שתתרחש תקרית משפטית, במסגרתה יובא מקרה שיש בו אספקט להט"בי למשל, או של זכויות נשים לבית משפט, וכאשר השופט לא ימצא תשובה בחקיקה, פסיקה או היקש, הוא יכריע לאור עקרונות המשפט העברי ולרעת העניין. לכן אני אומר – הסעיף בנוסח הזה לא יישאר, אשמח לשמוע נסחים אחרים, או אולי בכלל הדבר הנכון הוא שהוא ישאר בחוק יסודות המשפט ולא בחוק יסוד הלאום, שהוא חוק הכרזתי, דקלרטיבי, חגיגי, חזוני, שלא בטוח שהוראות אופרטיביות לפרשנות של חוקים צריכות להיות בו כלל".

ח"כ סלומיניסקי, יו"ר ועדת החוקה, הגיב לדברים ואמר כי הנוסח הקיים של חוק הלאום, ובתוכו סעיף המשפט העברי, הוא הנוסח עליו הסכימה הקואליציה, וכי כחלק מההסכמים הקואליציונים, יש צורך להעביר חוק זה.

סעיף אחד – כמה נוסחים

ד"ר מיכאל ויגודה, ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים, הציע בדיון נוסח מחודש לסעיף. "אני רוצה להעלות חלופה שתהלום יותר חוק יסוד שהוא בעל אופי ערכי, דקלרטיבי, שבתוכו יאורגן מקומה המיוחד של המורשת המשפטית היהודית, לתוך מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. המשפט העברי הוא אחד מנכסי צאן הברזל של המורשת היהודית ושל המורשת המשפטית היהודית. ועל כן, אני חושב שראוי שיהיה סעיף שיעגן את ההיבט הזה שהוא מההיבטים הבולטים של הזהות היהודית, ויחד עם זאת חשוב שהדבר הזה יעשה מתוך הבהרה שהדברים נעשים באופן דקלרטיבי ובאופן שמבטיח את השיח בין המורשת התרבותית ובין היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל".

ד"ר ויגודה הציע שני נוסחים חלופיים לסעיף. הראשון קובע כי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ושל מורשת ישראל, משמשים מקור השראה לכנסת ולבתי המשפט". לפי הנוסח השני, "המשפט העברי ומורשת ישראל משמשים מקור השראה לכנסת ולבתי המשפט לאור ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

ד"ר ויגודה הוסיף כי "באופן הזה, נדמה שאנחנו יכולים למצוא את האיזון שבין הפגת החששות שאני מבין היטב, וראוי שאכן יעמדו לנגד עיננו, ומצד שני, יהיה חבל ביותר שבגלל החששות האלה יזרקו את התינוק יחד עם המים. צריך להבין שהערכים האלה הם באמת מיסודות התרבות שלנו, ובלעדיהם אני לא בטוח כמה יש לנו זכות קיום של מדינה המגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סעיף שכזה, היה נותן ביטוי הולם ומאוזן למגמה הרצויה של המפגש שבין האופי הדמוקרטי של המדינה לבין אופיה היהודי".

"סחר מכר בסוגיות היסוד של החברה הישראלית"

בהמשך הדיון, אמר ח"כ פולקמן (כולנו) כי "ההבנה מבחינתי לאורך כל הדרך הייתה שמדובר בהצעה סמלית. כיוון שאנחנו עושים הפרדה מהותית, בטח בחוק הלאום שמטרתו לעגן את האמירה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, לבין הדיון שבא ואומר שאנחנו לא באים בדלת האחורית לשנות את מערך היחסים לטובת עקרונות משפט יהודי בתוך מערכת הפסיקה, במדינה שבבסיסה היא מדינה בעלת מערכת משפט דמוקרטית-חילונית ולא משפט עברי. ויש הבדל בין תפיסה תרבותית והתבססות על המורשת היהודית, ועל השכלה יהודית, ועל חינוך יהודי בבתי ספר, ועל כל דבר שקשור לתרבות ולמורשת, לבין עקרונות פעולתה של המדינה. מכיוון שמדינת ישראל לא אמרה שהיא רוצה מדינה שגם הפסיקה האזרחית שלה היא פסיקה בעלת מאפיינים דתיים. ברגע שהמשמעות היא שזה משנה מהותית את עקרונות המשפט הישראלי, זה מחוץ לגבולות ההסכמות, ועם כל הכבוד לאמירה שאנחנו יושבים יחד וקואליציה, סחר מכר בסוגיות היסוד של החברה הישראלית, בוודאי בחוקי היסוד של החברה הישראלית, הם לא איזה דיל. לא בנושאים הליבתיים".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) אמר כי "מדובר בשינוי מאוד משמעותי ומאוד מהותי לעניין מעמדו של המשפט העברי במשפט הישראלי. גם העובדה שמדובר בחוק יסוד, אבל גם בעובדה שהנוסח שהיה קיים עד היום, שהפנה לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל, עדיין היה נוסח שמפנה לעקרונות יותר אוניברסלים בתוך מורשת ישראל. אבל בתיקון שמוצע, לוקחים את כל המשפט העברי, ואת עקרונות המשפט העברי, לטוב ולרע, ושמים אותם כמקור מרכזי לפרשנות. אני חושב שאני לא צריך לפרט לגבי ההשלכות שיש לקביעה כזאת, קודם כל על הציבור הלא-יהודי, הציבור הערבי בישראל, כ-1.5 מיליון אזרחים ערבים, ואני זוכר שגם שאלתי, נניח ששני המתדיינים הם מהחברה הערבית, ונניח שגם השופט ערבי, גם אז אתה מפנה אותם לעקרונות המשפט העברי בסוגיה שהיא אולי סוגיה אזרחית שלהם? אבל גם אני חושב שיש כאן סטייה משמעותית מהסטטוס קוו הקיים לעניין מעמדן של הסוגיות הדתיות. כי ברגע שאתה קובע את המשפט העברי, אתה פותח פתח לכל אותן סוגיות בעייתיות בלשון המעטה בתוך המשפט העברי בפרספקטיבה של דמוקרטיות מודרניות של היום, למשל זכויות נשים, זכויות להט"בים, אני רוצה להניח שאין כאן כוונה לפגיעה במעמדו של המשפט הישראלי כיום, ואם אין כוונה לפגיעה צריך לוותר על התיקון הזה כי המשמעות המהותית שלו תהיה פגיעה גם בקבוצות מיעוט בתוך החברה היהודית, וגם בקבוצת המיעוט הערבית".

ד"ר ויניצקי, ראש מכון בגין למשפט וציונות, תמך בהשארתו של הסעיף. לדבריו, "אנחנו חייבים שהמשפט העברי יופיע בחוק היסוד. המשפט הוא ערך תרבותי ראשון במעלה של כל מדינה. כל אומה גאה במשפט שיש לה. המשפט העברי, לא רק שהוא משפטנו הלאומי, הוא גם אחת משיטות המשפט העתיקות ביותר שהרבה מאוד שיטות משפט למדו ממנה. רק אנחנו, ממעטים לצערי לעשות את זה. אני חושב שההצעה שהציע ד"ר ויגודה, היא באמת הצעה טובה. מהסיבה הפשוטה – חוק יסודות המשפט, הוא הסדר פרקטי, שאומר לשופט מה לעשות במקרה של חסר. אבל אנחנו חושבים שלמשפט העברי יש תפקיד מעבר לחסר – הוא צריך להיות מקור השראה, גם למחוקק, לא רק לבתי המשפט, וגם לכנסת. ולמה חשוב שזה גם יהיה בחוק יסוד? כי זה חלק מהזהות היהודית של המדינה, מקור ההשראה צריך להיות המשפט העברי, אנחנו מדינה יהודית".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הגיב אף הוא לנושא: "זהו אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בהצעת החוק ועל הסעיף להימחק. מפתיע שהממשלה הנוכחית ששונאת כל-כך את הערבים מנסה להשתלב בגל שנמצא בחלק מהמדינות הערביות להפעיל את חוקי השריעה. יש להתנגד לניסיון החמור להחיל את חוקי השריעה אצלנו. המשפט העברי כולל גם את מה שכתוב בספר ויקרא שם כתוב שמעשיהם של הומוסקסואלים ראויים לסקילה ואז כשהשופט ימצא חסר וילך למשפט העברי כפי שהוא מופיע שם".

לדבריו של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), "החוק הוא מתנת הכנסת לעם ישראל לחגיגות ה-70 וההשגות שלכם הן למה צריך בכלל את החוק, שהרי זה לא האלמנט היחידי היהודי בחוק. ראינו שהמפלגות השילו את כל הסעיפים הלכאורה בעייתיים בעיניהם והשאירו רק את הכותרת ועדיין התנגדתם. המשפט העברי הוא חלק מסדרת סעיפים יהודיים בהצעת חוק שאינה רק דקלרטיבית כמו סעיף הדגל והסמל, השפה וקיבוץ גלויות. אין שום חוק יסוד שבהכנה לקריאה ראשונה, הוועדה שהופקדה לדון בו קיימה כ"כ הרבה דיונים עם ניירות מצע כ"כ רציניים של הייעוץ המשפטי".

פרופ' מוטה קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "במשפט העברי יש שכיות חמדה שראוי לאמצן. הוא דין דתי שהתפתח כמשפט קהילת מאמינים יותר מאשר של מדינה וספק אם הוא מתאים לחברה שאינה חברת מאמינים. אין בו ראייה רחבה, ויש בו מעט מאוד שיקולי מדיניות. זה לא מובן מאליו שהוא צריך להופיע בתשתית החוקתית של ישראל. כשדוחקים אותו כפתרון לחסר עושים לו פחיתות כבוד אבל הצעת ד"ר ויגודה מביאה להרחבת הפרשנות שלו לכל תחום. לא מתקבל על הדעת שייאמר שיש רמה משפטית שמוציאים אותה מחוץ למסננת של עקרונות הצדק, היושר והשלום, זה דבר שבשום פנים אסור לעשותו בספר החוקים הישראלי".

עודד פריד מהאגודה למען הלהט"ב התייחס אף הוא לסוגיה ואמר כי "הניסיון להכניס את הסעיף בנוסחו לחוק הוא פגיעה קשה בזכויות הקהילה הגאה בישראל מעצם המחשבה ששופטים ייאלצו לפנות אליו כמקור פרשנות. להצהרה במקרה הזה יש כוח גדול".

עקרונות יסוד לחוקה או עיגון זכויות קונקרטיות?

בחלקו האחרון של הדיון הציע היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי, "לשקול הוספת פסקת הגבלה ושמירת דינים על אף היותו חוק המתיימר להיות תעודת זהות עם עקרונות כלליים, שכן במהלך הדיונים רואים שיש פה גם עיגון של זכויות קונקרטיות כמו זכות השבות, שימור המורשת והגישה למקומות הקדושים. ככל שמדובר בלשון של זכות יש לכלול פסקת הגבלה כי בימ"ש בבואו להתמודד ייצר פסקת הגבלה משפטית".

פרופ' רות גביזון ציינה כי "ההחלטה צריכה להיעשות כבר בקריאה ראשונה, האם החוק הוא פרק מבוא ועקרונות יסוד לחוקה או חוק המעניק זכויות. פסקת הגבלה מפורשת תפתח פתח לפרשנות גבולות חוק השבות, זה יחייב את הבדיקה של בית המשפט. בנוסף, אתם מכניסים שמירת דינים על המצב המשפטי הקיים ולכן אתם מגנים חוקתית על הפרשנות המרחיבה של בית המשפט שאותה אתם רוצים למנוע. יש פה שלוש זכויות שבהן מדברים בינתיים, כולן בעייתיות מאוד – שבות, מורשת תרבותית וגישה למקומות קדושים. מתווה הכותל ותפילת נשות הכותל שנבדקו ברטוריקה חוקתית יהפכו בגללכם לזכויות שחייבים לבדוק אותן ברמה החוקתית. לא רק נשים בכותל אלא כל הגישה של הזרמים השונים. אתם מזמינים את ההפיכה לא רק למאבק משפטי אלא למאבק משפטי חוקתי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!