שר האוצר משה כחלון, יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ושר הכלכלה אלי כהן הציגו היום (חמישי) את תכנית "נטו תעשייה", תכנית שמטרתה לעודד את התעשייה הישראלית וזאת בעיקר באמצעות הורדת רגולציה, פיתוח מחקר ופיתוח ושיפור מערך ההכשרה המקצועית והטכנולוגית. עלותה הכוללת של התכנית הוא כ-1.15 מיליארד שקלים בשנה הקרובה, חלק בתוספת לבסיס התקציב וחלק בתוספות חד פעמיות או זמניות. התכנית תעלה לישיבת ממשלה ב-11.1.
לתכנית שהוצגה היום שלוש רגליים מרכזיות: הסרת רגולציה מיצרנים ויצואנים בעלות של כ-110 מיליון שקלים, שיפור מערכת הכשרת כוח אדם מיומן בעלות של 365 מיליון שקלים והשקעה בפיתוח ומחקר של תעשיות בהשקעה כוללת של 675 מיליון שקלים. התכנית, על רקע מגמות החלשות בצמיחה שנתית של התעשייה, שירדה לשיעור של 0.3% בלבד בחמש השנים האחרונות.
במסגרת חלק המו"פ והחדשנות הטכנולוגית, הוועדה המליצה בין היתר להרחיב את מסלולי הסיוע ברשות לחדשנות ליצירת מחקר ופיתוח בתעשייה היצרנית, פיתוח רשת מכוני מחקר יישומיים בדומה לקיים במדינות כמו גרמניה וארה"ב, קיום מסלולי סיוע לביצוע השקעות הוניות בתעשייה המסורתית הלא-מייצאת לשם הגדלת פיריון העבודה, לגבש כלים ייעודיים לתעשייה הקטנה והבינונית בתחומים אלה וכן לייצר "גשר" בין כלי הסיוע של המדינה בשלב יצירת מו"פ לבין כלי הסיוע בשלב ביצוע ההשקעות ההוניות – וזאת על מנת לגשר על "עמק המוות" – פרק הזמן שבין סיום המחקר והפיתוח של מוצר ועד הגעה לשלב בו מתבצע ייצור מסחרי של אותו מוצר.
במסגרת חלק הפחתת הרגולציה, גיבשה הוועדה מספר המלצות הכוללות בין היתר הקמת ONE STOP SHOP למגזר העסקי והתעשייה בפרט, ייעול הליך הקצאת הקרקע והתכנון לתעשייה, בתחום בטיחות האש וכן המלצות בתחום הרגולציה הסביבתית ורגולציית בטיחות האש. חלק זה מגולם למעשה כבר בחוק ההסדרים.
במסגרת חלק הכשרת כוח אדם מיומן, הן בפתרונות קצרי טווח, כמו הרחבת ההכשרות המקצועיות בשילוב מעסיקים וכן פתרונות ארוכי טווח כמו הרפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות הטכנולוגיות וכן המלצות לביצוע רפורמה לשדרוג מערך החינוך הטכנולוגי, כך שבין היתר, תוגבר התאמת המגמות לצרכי המשק, ישדרגו חומרי הלימוד והציוד הקיים וכן ישולב פיתוח כישורים רכים לאור הניסיון הבינלאומי המעיד על יכולת גבוהה יותר להשתלב בשוק העבודה.
שר האוצר משה כחלון אמר בפתח הישיבה "זיהינו בשנים האחרונות , בשיתוף פעולה הדוק עם שרגא ברוש, שהתעשייה היא בראש דאגותיו, והגענו למסקנה שהפריון זה הצמיחה, ופריון זה הסרת רגולציה, זה השקעות, הפריון זה הכשרות טכנולוגיות".
לדבריו, מטרת התכנית להתמודד עם המצב בו ישראל הידרדרה ממקום 26 למקום 54 במדד ה"Doing Business": "יהיו 100 מליון ש"ח בהסרת חסמים רגולטוריים. תהיה השקעה במחקר ופיתוח, בחדשנות, במכונות ובטכנולוגיות שישפרו את הפריון. תהיה השקעה בהיקף של 600 מליון ש"ח בייצור ועידוד מו"פ וחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית. גם מפעל תעשייה מסורתי יודעים שזה חצי הייטק, אין יותר את העניין של להעלות ידיות, היום כל מכונה זה מחשב ולכן צריך כח אדם מיומן, לצד כמובן האקדמיה והמל"ג, אבל חיייבים לטפח את ההכשרה הטכנולוגית, לייצר זה מקצוע מכובד, והשכר הממוצע בתעשייה הוא מאוד גבוה באופן יחסי אפילו (ביחס) לשירות הציבורי".
אנחנו מוסיפים 360 מליון שקל להכשרות טכנולוגיות, ההקיף הכולל הוא מעל מיליארד שקלים לעידוד התעשייה הישראלית ויש כאן בשורה אמיתית למשק הישראלי כולו
אלי כהן שר הכלכלה אמר "על מנת שנוכל לבוא ולהמשיך ולהשקיע גם בשנת 2018 וגם בשנת 2019 את אותם דברים חברתיים בתחום החינוך, הבריאות והרווחה שכולנו רוצים, אנחנו צריכים מגזר עסקי יציב, צומח ומתקדם. לכן, נטו תעשייה תוביל לעוד הרבה תכניות נטו שמוביל שר האוצר. השינויים הטכנולוגיים בעולם הם הזדמנות ועלויות כח אדם הן אתגר, לכן התכנית רואה בישראל כשחקן מפתח בתחום הטכנולוגי, ולהתמודד עם עלויות כח אדם כאשר עיקר המאמץ הוא קידום הפריון: השקעות הוניות וחינוך. התכנית נותנת מענה לאותם דברים שחשובים.
יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אמר "כשבאתי לפני כשנה לשר האוצר והראיתי לו גרף פשוט – כמה פחות ופחות מפעלים פותחים בארץ, וכמה יותר ויותר אנחנו פותחים מפעלים בחו"ל, לא לקח יותר משניה ששר האוצר אמר: 'אנחנו עושים נטו תעשיה', כלומר לבנות את הדור הבא של התעשיה הישראלית. תעשיה לא צומחת בשניה ואני שמח שנעשתה עבודה מקצועית של כל הגורמים. לא הכל היו תמימי דעים , אבל אין לי ספק שזו עבודה מאוד משמעותית, ששמה אותנו בפתחה של מהפכה תעשייתית 4.0. אני מאמין שהכול מתחיל ונגמר בתעשייה. אם יש תעשייה יהיה מסחר ויהיה הכל. עברנו שנים פשוטות ללא שר במשרד הכלכלה. אנחנו לא מסכימים אולי בנושא היבוא, אבל אנחנו מאוד מעריכים את ההשקעה שלך. אתה מבלה שעות בפריפריה בנושא הקמת קווי ייצור חדשים ואני רוצה להודות לך על הרוח הגבית שאתה נותן".
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה שנכח בוועדה ולקח חלק בה, אמר: "התאחדות המלאכה והתעשייה מייצגת 40 אלף עסקים יצרניים בישראל, המעסיקים עד 20 עובדים ומהווים 84% מהתעשייה בארץ, הייתה חלק בלתי נפרד מהוועדה, שם הציגה את החסמים העומדים בפני אותם מפעלים ועסקים שמהווים את רוב הנתח במשק הישראלי". אלקובי הוסיף כי "זוהי הפעם הראשונה שנשמעה עמדתם של התעשייה הקטנה בישראל ובזכות הלחץ האדיר שהפעילה ההתאחדות בקרב חברי הועדה, מוצגות היום מספר המלצות הנוגעות באופן ישיר לעסקים הקטנים".
