דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ב בניסן תשפ"ד 20.04.24
24.8°תל אביב
  • 24.6°ירושלים
  • 24.8°תל אביב
  • 21.7°חיפה
  • 24.1°אשדוד
  • 28.9°באר שבע
  • 33.0°אילת
  • 28.3°טבריה
  • 22.4°צפת
  • 25.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דיני עבודה

חברה ועבודה / מהן הזכויות המגיעות לעובד בתקופת אבלוּת?

התנהגותו של השר דרעי ביחס להשתתפות ח"כ גליק בהצבעה בכנסת, על אף היותו בשבעה על אשתו שנפטרה, מציפה שאלות שלא תמיד נעים לשאול | ישנן זכויות המעוגנות בחוק ובהסכמים קיבוציים במקרים של אסונות במשפחה

חבר הכנסת יהודה גליק (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
חבר הכנסת יהודה גליק (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

הרוחות סערו השבוע, ובצדק רב, כאשר שר הפנים אריה דרעי פנה ביום שני השבוע לרב היישוב עותניאל בניסיון לבדוק האם ניתן, מבחינה הלכתית, לבקש מח"כ יהודה גליק להגיע לכנסת להצביע על חוק המרכולים אחרי לוויית אשתו יפי, אשר נפטרה יום קודם לכן. מאוחר יותר התנצל דרעי בחשבון הטוויטר שלו אך מעבר למשמעויותיו המוסריות של האירוע, שהוא בהחלט לא משעותיה היפות של הפוליטיקה הישראלית – הוא שופך אור על סוגיה חשובה בתחום זכויות העובדים – זכויותיהם של עובדים בתקופות של אבל ושכול.

"גליק הוא שכיר, שעובד בכנסת ישראל – ועומדת לו הזכות, כמו לכל אחד אחר, לקיים את מנהגי האבלות שלו. ברמה הכי טכנית, יש לו שבעה ימים לקחת", אמר ל'דבר ראשון' עו"ד אבי מנקס, ממשרד מסדה, כהן ושות', העוסק בדיני עבודה. "במקרה הזה הפעולות שקרו לא היו במישור של יחסי העבודה אבל הם התעלמו מהעובדה שזו זכות קוגנטית (זכות שלא ניתן לוותר עליה – נ.כ) שלו, כשכיר וכעובד. ניסו להפעיל עליו לחץ, שאם היה קורה במפעל על ידי המעסיק, זו הייתה בעיה מאד חמורה".

רוב האנשים חושבים שההיעדרות מוצדקת אבל הם לא יודעים שמגיע עליה שכר. כשיצא לי להעלות את זה מול מעסיקים התחושה הייתה שהם היו מאוד נבוכים מחוסר הידיעה

הכוונה בזכות קוגנטית, מסביר מנקס, היא שהזכות להתאבל על פי מנהגי הדת היא זכות כחלק מהחופש לפולחן דתי ואין להתנות אותה. "במעט שמדברים עליה בפסיקה מבהירים עליה פעם אחר פעם שזו זכות שאי אפשר לחתום בהסכם 'אני מוותר על זכותי להיעדר בשל אבלות' – אין כזה דבר. כמעט ואין על זה ויכוח וזה נדיר שמנסים להתנות את הזכות הזו. בסופו של דבר אנחנו חברה מאוד מסורתית וגם לחילונים יש נטייה לכבד את המנהגים הדתיים של זולתם".

עו"ד אבי מנקס (צילום: טוהר יעקבסון)
עו"ד אבי מנקס (צילום: טוהר יעקבסון)

הזכות מוסדרת בין היתר בהסכמים קיבוציים שונים בין ארגוני העובדים והמעסיקים במשק וצווי הרחבה. העיקרי שבהם הוא צו הרחבה עליו חתם שר התמ"ת אלי ישי בשנת 2000, הקובע כי כל עובד שיש לו ותק של שלושה חודשים ומעלה זכאי 'להיעדרות בתשלום' למשך שבעה ימים קלנדריים, לאחר מות קרוב משפחה ממעלה ראשונה – שאינם על חשבון ימי החופשה שלו.

"יש בורות מאוד גדולה לגבי זה שההיעדרות היא בתשלום", מדגיש מנקס ומוסיף כי מעסיקים רבים, כמו גם עובדים, אינם מכירים את הזכות הזו. "רוב האנשים חושבים שההיעדרות מוצדקת אבל הם לא יודעים שמגיע עליה שכר. כשיצא לי להעלות את זה מול מעסיקים התחושה הייתה שהם היו מאוד נבוכים מחוסר הידיעה. מנקה לדוגמא שבאה לנקות אצלך בבית, לשעתיים בשבוע, אם היא יושבת שבעה – אתה אמור לשלם לה על זה, ואנשים לא מבינים את זה ככה. הם אומרים 'מהשמיים תנוחמו' ומתכוונים לזה מעומק הלב, אבל הם לא חושבים על זה שהיא צריכה לקבל על זה כסף. ויש כאן אי עמידה על הזכות שהיא לא מזדון – אלא פשוט מחוסר היכרות".

גם במידה וחלילה נפטר קרוב בזמן שהעובד בחופשה, ימי השבעה – ההיעדרות בתשלום, אינם באים על חשבון ימי החופשה. במקרה של ימי מחלה, בהם מקבלים העובדים 50% מהשכר בגין היום השני והשלישי, ו-100% מהיום הרביעי והלאה, במידה והעובד חולה במהלך השבעה יקבל שכר מלא בגין היעדרות בתשלום, אולם הימים ייספרו גם לצורך הזכאות לתשלום ימי מחלה עם היציאה מהשבעה.

עובדים בענף הניקיון והאחזקה, וכן עובדי חברות כוח אדם המועסקים במגזר הפרטי, זכאים בהתאם להסכמים ענפיים וצווי הרחבה להיעדרות בשכר בתקופת אבלות כבר מיומם הראשון בעבודה. "ההסכמים שומרים על מי שמבחינת יחסי הכוח הוא חלש. מכיוון שעולם העבודה הוא עולם של יחסי כוח אתה רואה שבסוגיה הזו ניתנה להם העדפה והם לא נדרשים לוותק על מנת להיות זכאים להיעדרות בתשלום" אומר מנקס, "זו דוגמא איך משטר של יחסים קיבוציים מייצר נורמות יותר בריאות של התנהגות ראויה ומידה טובה. הרבה יותר קל לשמור על זה כשזה בדיאלוג ולא בכפייה".

עובדי מדינה, זכאים על פי תקנות שירות המדינה גם להיעדרות בתשלום מיום פטירת יקירם ועד ליום קבורתו – בנוסף לימי השבעה. עובדי מדינה מוסלמים, נוצרים ודרוזים, זכאים גם לשלושה ימי היעדרות בתשלום במקרה של פטירת קרוב משפחה מקשר דם שאינו מדרגה ראשונה – בהתאם למנהגי האבלות בדתם. ככלל, אומר מנקס, מעסיקים נוטים לאפשר לעובדים להיעדר מהעבודה גם במקרים של פטירת קרוב משפחה שאינו מדרגה ראשונה, על חשבון ימי החופשה שלהם, והנושא כמעט ואינו מגיע לבתי הדין.

"מגילת זכויות האדם מתייחסת לחופש הפולחן הדתי, מהמקום של ערכים דמוקרטיים. אבל גם החוקים הקוגנטיים, ההסכמים הקיבוציים, והפסיקה – בכל המקומות האלה ברור שמה שמבדיל אותנו ממכונה, בהמה שעובדת או צמית – זה שאנו יכולים לעצור את היום יום בשביל אירוע שמחה, אבל או מחלה, וזה לגיטימי". מנקס מדגיש כי גם במקרים של מחלה קשה של בן המשפחה הגרעינית, רשאי העובד להיעדר מעבודתו על חשבון ימי המחלה שלו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!