השקל ממשיך לשבור שיאים בערכו מול הדולר, ומגיע לערך הגבוה ביותר מאז 2014, לאחר מספר שבועות בהם התחזק באופן משמעותי. כיום עומד שער השקל על כ-3.44 לדולר, לאחר שנתיים בהן הוא נמצא במגמה עקבית של התחזקות. מאז אמצע דצמבר חל זינוק בערך השקל מול הדולר, ובנק ישראל והאוצר נמנעו עד כה מהתייחסות ציבורית לבעיה. בנק ישראל עוד לא קבע תקרה לערך השקל, ונשאלת השאלה כמה עוד יוכל השקל להתחזק לפני שהמדינה תבחר להתערב?

המשך התחזקות השקל מהווה פגיעה קשה ביצרנים הישראלים המייצאים את תוצרתם לחו"ל, אשר טוענים כי במידה וההתחזקות לא תיבלם, יאלצו לסגור מפעלים בישראל. בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי התחזקות השקל ב-10% במהלך שנת 2017 הביאה לפגיעה בייצוא בהיקף של כ-7.9 מיליארד ש"ח, ובארגון קוראים לבנק ישראל ולממשלה לכנס דיון חירום בנושא כדי למנוע את המשך הפגיעה בכלכלה הישראלית, שעשויה להוביל לטענתם לפגיעה במאות אלפי משפחות.

השקל נמצא במגמת התחזקות מאז תחילת שנת 2015 והגיע בשבועות האחרונים לשיא גובהו, לאחר עליה דרסטית שהחלה באמצע דצמבר. כל ייצואן מעוניין בערך נמוך של המטבע המקומי, וערך גבוה של המטבע בו הוא מוכר את סחורתו. באופן זה, הכנסותיו מהמטבע הזר מתרגמים לערך גדול יותר במטבע המקומי בו הוא משלם משכורות, רוכש חומרי גלם וכו׳. היצואנים הישראלים מוצאים עצמם ניצבים מול ערך גבוה יותר ויותר של השקל, דבר שמקטין את הכנסותיהם ודוחף רבים מהם להעביר את עסקיהם למקומות בהם שכר העובדים נמוך יותר.

התיסוף בערך השקל פוגע בכל עסק שמייצא מוצרים לחו"ל, אך השפעתו על התעשייה היא קריטית. בשוק המט"ח ישנה תנודתיות רבה, ושערי המטבע עשויים בעתיד לרדת, ולהחזיר את הסביבה הרווחית לתעשייה. עם זאת, מגמת עזיבת התעשייה את ישראל היא חד כיוונית בדרך כלל, היות ומפעל שעובר מישראל לסין לא יחזור, גם אם ערך השקל ירד משמעותית בעתיד. כך, המשך מגמת התיסוף בערך השקל עשויה לפגוע בטווח הארוך בתעשייה המקומית.

נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים מסביר כי המצב אליו הגיע שער החליפין בשבועות האחרונים מסכן את התעשייה הישראלית, מביא כבר היום לצמצום הייצור בישראל, ועשוי להביא לסגירת מפעלים בעתיד. "לדומגא, כל עסק מייצא היה רגיל להרוויח 10% על הסחורה שלו. רק בשנת 2017 ירדו לו ההכנסות ב-10% בשקלים. אם הוא לא שינה כלום באופן מיידי 10% מההכנסות יורדות" הוא מסביר. "חלק מהמפעלים אומרים לי כבר עכשיו שאם הם רוצים להקים קו חדש או להתרחב יותר זול לי לעשות את זה בחו"ל. אם לפני שנה זה היה קצת יותר זול זה לא גרם לאנשים להחליט להעביר קו יצור למזרח אירופה, אבל עכשיו יותר קשה לעצור אותם מלעבור למקומות אחרים".

נתנאל היימן (דוברות התאחדות התעשיינים)

לטענת ההתאחדות, ניתן לראות כבר היום את השלכותיו של השקל החזק על הייצור הישראלי. לטענתו של היימן, מאז החל הייסוף המשמעותי בשקל, ניתן לראות קיפאון בגידול בייצוא התעשייתי. "עשינו בדיקה של הייצוא התעשיתי בחמש השנים האחרונות, לעומת חמש השנים שלפניו, ראינו שעד 2013 הייצוא התעשייתי עלה פחות או יותר יחד עם הסחר העולמי. זאת אומרת שהייתה חפיפה בין הסחר העולמי לייצוא התעשייתי הישראלי. החל ב-2013 אנחנו רואים שהמגמה הזו נשברה. העולם המשיך לצמוח, הסחר העולמי עלה, אבל היצוא התעשייתי בשנים האלו לא עלה".

ניתן לראות את השפעות התיסוף בנתוני צמיחת הייצוא התעשייתי בשנים האחרונות. כך, בעוד שבין השנים 2012-2005 נהנה הייצוא התעשייתי בישראלי מצמיחה שנתית ממוצעת של 7%, בחמש השנים האחרונות חלה ירידה ל-0.3% בלבד. גם נפח התעשייה המקומית קטן בשנים אלו, כאשר בשנים 2007-2004 הווה יצוא הסחורות והשירותים כ-43% מצמיחת המשק הישראלי וכיום מהווה הייצוא 16% בלבד.

לטענתו של היימן, לנושא זה יש השלכות רחבות על המשק הישראלי ועל כלל ציבור העובדים בישראל. כיום כ-350,000 עובדים מועסקים בתעשייה הישראלית, שרובה מוטת ייצוא, ומקומות עבודה רבים אחרים נשענים על קיומה של התעשייה הישראלית. היימן מזהיר כי המשך פגיעה בכדאיות של ייצור תעשייתי בישראל עשויה לסכן את מקומות העבודה הללו.

"350,000 עובדים בתעשייה הישראלית זה משהו שמשפיע על רוב בתי האב בישראל" הוא מסביר. "דבר שני, חלק גדול מהתעשייה משפיעה על סקטורים אחרים. המפעל גם צריך את המוביל של המשאיות, ואת העובדים בשירותים שסובבים אותו. ההשפעות פה הרבה יותר רחבות מאותם 350,000 של המעגל הראשון. חוץ מזה, התעשייה משלמת המון מיסים. זה 350,000 שמשלמים מס הכנסה. התעשייה משלמת מיליארדים בשנה בארנונה. יש השלכות שמחלחלות גם הלאה".

התערבות של המדינה?

התעשיינים הישראלים מבקרים את תגובת בנק ישראל והממשלה וטוענים כי התגובה המתונה אותה מוביל הבנק בשנים האחרונות אינו מצליח לעצור את הייסוף. בנק ישראל אמנם מכריז כי הוא מתערב בשוק המט"ח ורוכש דולרים על מנת לדחוף כלפי מעלה את ערכם, אך רכישות אלו לא מצליחות לעצור את תהליך הייסוף עד כה.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים קרא בשבוע שעבר לצעדים חריפים יותר מצד בנק ישראל – "אנחנו קוראים לבנק ישראל לנקוט במדיניות אגרסיבית יותר במטרה להחליש את השקל ולאפשר לנו להמשיך ולייצא מישראל. בין השאר יש להוביל באופן מיידי שורה של צעדים פיסקאליים, מוניטריים והצהרתיים, שכוללים מדיניות דקלרטיבית לתמיכה בייצוא, מיסוי תנועות הון לטווח קצר, ספיגת עודפי מט"ח בלתי רגישים לשער חליפין והגדלת גידור חוב מט"ח. ביצוע פעולות אלו יוביל לעצירת המגמה של סגירת מפעלים והעתקת קווי ייצור לחו"ל, פיטורים בתעשייה וירידה ברמת החיים של תושבי מדינת ישראל".

אפשרות נוספת העומדת בפני בנק ישראל ומשרד האוצר היא קביעת תקרה למחיר השקל. משמעותו של צעד זה תהיה התחייבות לעשות את כל מה שנדרש כדי למנוע מהשקל לעלות מעל מחיר נקוב, דבר שעשוי להרתיע משקיעים במט"ח המעוניינים ברווחים קלים ע"י רכישת שקלים ומכירתם ברווח, במקביל לרכישה רחבה יותר של דולרים, שתגרור את ערך השקל מטה.

התעשיינים עוסקים מזה מספר חודשים בניסיון לקדם פעולה של בנק ישראל והממשלה נגד מגמת הייסוף, ונציגיהם קראו בעבר להגברת הפעילות של בנק ישראל בשוק המט"ח. "אנחנו חושבים שצריך מצד אחד שבנק ישראל יציין מה המדיניות שלו לאור המצב שהתפתח בשבועות האחרונים, שהוא יציג מדיניות כוללת על הנושא הזה ויכנס דיון חירום עם הממשלה והגורמים הכלכליים השונים במשק כדי לבחון את הנושא, ושהוא יצהיר שהוא מחויב לצמיחה והייצוא, ומה שמחוייב מתוך זה הוא המשך התעסוקה" אומר היימן.