ממשלת פולין החליטה לפרסם רשימה מקוונת של עברייני מין, לרבות פרטיהם האישיים ותמונותיהם, וטוענת כי "מדובר בצעד הכרחי על מנת להגן על קטינים מפני תקיפה מינית של פדופילים". בימים האחרונים העלה משרד המשפטים הפולני לאתר האינטרנט שלו את פרטיהם המלאים של 768 עברייני מין מורשעים בפולין, כאשר לצד תמונה של כל אחד מהם, מופיעים שמו, תאריך ומקום הלידה שלו, מקום מגוריו, ופרטים על פשע המין שביצע וגזר הדין שנגזר עליו. על פי רשת הטלויזיה הפולנית הממלכתית TVP, חלקם הגדול של עברייני המין הורשעו בעבירות פדופיליה קשות וניצול מיני של קטינים.
פרסום הרשימה גרר ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם שטענו כי פרסום תמונותיהם ופרטיהם האישיים של עברייני מין יכולים להקשות עליהם להשתלב בחברה לאחר שיסיימו לרצות את עונש המאסר שנגזר עליהם וכי מדובר בפגיעה בפרטיותם. כמו כן הם טוענים כי "עברייני המין שסיימו לרצות את עונשם עלולים למצוא את עצמם מותקפים כנקמה על הפשע שביצעו בעבר".
סגן שר המשפטים הפולני, מיכאל ווס, הגן על ההחלטה לפרסם את פרטיהם ותמונותיהם של עברייני המין המורשעים, ואמר כי מאגר המידע יסייע להורים לבדוק האם בסביבתם מתגורר כיום פדופיל מורשע שסיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו. "טובת הילד היא הדבר החשוב ביותר עבורנו". גם שר המשפטים הפולני, זביגנייב ז'יוברו, אמר כי פרסום מאגר המידע מוצדק מבחינה חוקית וכי על עברייני המין להתמודד עם התוצאות של מעשיהם. "עברייני מין חייבים להתמודד עם תוצאות חמורות במיוחד, לא רק של עונשי מאסר ארוכים אלא גם אובדן של אנונימיות. הזכות להגן על ילדינו נמצאת מעל הזכות לאנונימיות של פושעים" אמר ז'יוברו. הוא סיפר כי משרד המשפטים גם הרחיב את מאגר המידע של 2,600 בני אדם שהורשעו באחזקה של חומר פורנוגרפי, אולם המידע הזה חשוף רק למוסדות מסויימים העוסקים בחקירת ומניעת פשעים. משרד המשפטים הפולני גם קרא להנהלות בתי הספר בכל רחבי פולין להכיר את רשימת עברייני המין המתגוררים בסביבתם, על מנת להבטיח כי מי שהורשע בתקיפה מינית בעבר לא יגוייס לעבודה כמורה בבית ספר.
במדינות אחרות בעולם לא נהוג לפרסם את פרטיהם המלאים של עברייני מין באופן פומבי. בארה"ב ובאוסטרליה יכולים אזרחים למצוא מידע על עברייני מין ופדופילים על ידי חיפוש באינטרנט, כאשר חלק מהשמות של עברייני המין נחשפים ברשת. מדינות רבות בארה"ב פירסמו בשנים האחרונות את פרטיהם המלאים של עברייני מין ברשת האינטרנט, על מנת לסייע לאזרחים להגן על עצמם ועל ילדיהם ולנסות ולמנוע מקרים של תקיפה מינית מצד מורשעים לשעבר. בבריטניה יכולים אזרחים לבקש מהמשטרה המקומית לקבל פרטים על עבריין מין מסויים, אולם למשטרה שמורה הזכות לאשר או לסרב לבקשה לחלוק את המידע. בשנת 2000 החל קמפיין ציבורי ענק בבריטניה בדרישה לפרסם את פרטיהם האישיים של עברייני מין מורשעים, לאחר פרשיית חטיפתה ורציחתה של הילדה שרה פיין על ידי פדופיל מורשע.
במדינות אחרות באירופה קיימת מדיניות שונה, כאשר בשבדיה ישנה ביקורת חריפה מצד אזרחים ופוליטיקאים על כך שפרטיהם של עברייני מין לא מפורסמים בפומבי, בעקבות החלטתה של ממשלת שבדיה לא לחשוף את מוצאם האתני של מורשעים בפשע. בחודש נובמבר האחרון דרשו ראשי "המפלגה השמרנית" בשבדיה לפרסם רשימה של נתוני הפשיעה על פי נתונים אתניים של התוקפים, אולם שר המשפטים מורגן יוהנסון דחה את הבקשה וטען כי "הדבר החשוב ביותר שצריך לדעת על פשעי מין הוא שמרביתם מבוצעים על ידי גברים". ממשלת שבדיה גם תפעל נגד אתרי אינטרנט שפירסמו בחודשים האחרונים את מוצאם האתני של עברייני מין.
גם בישראל אין מאגר מסודר ונגיש לציבור של עברייני מין ופדופילים. בכנסת ה-17 ניסה ח"כ לשעבר, אלי אפללו (קדימה), ליזום הקמת מאגר כזה ואף הציע בנוסף שעברייני מין יקבלו טיפול תרופתי למניעת דחף מיני אך שתי ההצעות לא אושרו. בשנה שעברה הציע ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הצעה דומה לפיה המידע במאגר ינוהל על ידי מנהל בתי המשפט ויהיה פתוח לעיון הציבור. לפי הצעתו של פורר במאגר יופיעו שמות של עברייני מין שהורשעו בפדופיליה, מלבד כאלה שמטופלים בטיפול תרופתי וכאלו שהורשעו פעם אחת וחלפו שבע שנים מאז אותה הרשעה. גם ההצעה של פורר נדחתה לדיון במועד מאוחר יותר. רק לפני כשבועיים דנה וועדת הכנסת לזכויות הילד בנושא כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל. בדיון עלתה הסוגיה שרבים מעברייני המין כלל אינם מקבלים טיפול ואין אפשרות להכריח אותם לקבל טיפול שכזה.
