"האם יש הרבה רגולציה? כן. המדדים בישראל מראים שהקלות של לעשות עסקים בישראל היא לא במקום טוב, ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון, אנחנו צריכים גם לחשוב איפה אנחנו מסירים חסמים כדי לאפשר עסקים, מימון וכו'. אנחנו חושבים עשר פעמים על כל הוראה שאנחנו מוציאים", כך אמרה היום (רביעי) המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר. הדברים נאמרו במסגרת מושב "שמירה על יציבות או עידוד תחרות?" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בהשתתפות הרגולטורים המרכזיים במשק, שעסק ברגולציה על שוק ההון בישראל.

לטענת בר, המערכת הבנקאית בישראל יציבה דיה, והקלה ברגולציה לא תסכן זאת. "לא תמיד תחרות באה על חשבון היציבות. הדגשים שאנחנו מובילים עכשיו הם כאלו של להסיר חסמים לקידום תחרות בתוך המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית" אמרה, "יש הרבה גופים חוץ בנקאיים, לקוח שרוצה לקבל הלוואה יכול לחפש בגוגל בשניה. רואים שינוי ויש יותר תחרות. אנחנו עושים שינויים מאוד דרמטיים, לדוגמא הקמת מאגר נתוני אשראי, הפרדת חברות האשראי. העובדות מראות שהתחרות גדלה. אנחנו מורידים המון חסמים להעברת מידע, בשנה הבאה המידע הפיננסי יוכל לעבור לכל גורם שהלקוח יחליט. כל לקוח יוכל להעביר את המידע שלו למתחרים כדי לקבל הצעות".

ד"ר חדוה בר, האחראית על הבנקים במשרד האוצר. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ביקרה אף היא את היקף הפיקוח על הפעילות הפיננסית בישראל. לטענתה, "לדבר על רגולטור שאחראי על שוק חופשי זה אוקסימורון, זה סותר אחד את השני". הלפרין קראה להקל ברגולציה על הפעילות העסקית, אך להגביר את האכיפה על מי שנתפס עובר על החוק. "הרבה מאוד תהליכים שהיו צריכים להגיע לרשות לאישור, נשחרר" הסבירה, "מצד שני מאוד נגביר את האכיפה. אנחנו סומכים על העסקים שיפעלו בצורה הגונה. לצד זאת, ננקוט בצעדי אכיפה משמעותיים מאוד".

מי שטענו בעד הרגולציה הנוכחית, היו משה אשר, מנהל רשות המיסים, ודורית סלינג'ר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. "אנחנו מחוייבים לוודא שכל שנה ושנה, ולשמחתנו כל שנה רשות המיסים הצליחה להביא להכנסות יותר מהאומדן. הצלחנו להביא למעלה מ-17 מיליארד שקלים שהלכו לחוב, להורדת מיסים ולציבור", אמר אשר.

אשר התייחס גם לנושא חברות הארנק, הקמפיין עיקרי של הרשות בשנים האחרונות. חברות ארנק הן חברות המשמשות חלופה להעסקה ישירה עבור בכירים רבים במשק הישראלי. במקום לקבל את שכרם בתלוש שכר מהמעסיק, ולשלם עליו מס הכנסה בשיעור של עד 50% על הכנסתם, אותם בכירים מעדיפים לפתוח חברה, המכונה חברת ארנק כיוון שכל תכליתה היא קבלת השכר, ולקבל את שכרם כתשלום לחברה שפתחו עבור שירותי ניהול או ייעוץ. פעולה זו מחייבת בתשלום של מס חברות בלבד, שעומד על 24% מאז תחילת 2017.

"אני חושב שכולנו ראינו בנושא חברות הארנק תקלה רגולטורית. היא גרמה לתקלה גדולה שעלתה למשק הרבה מאוד כסף" הסביר אשר, "אנשים הפכו להיות משכירים לשכירים בע"מ, וגביית המס הפסיקה להיות שוויונית. היינו צריכים לעשות שינוי מטוטלת וזה מה שעשינו. השתחררו מעל ל-12 מיליארד שקלים לטובת הציבור".

משה אשר יו"ר רשות המסים (צילום: דבר ראשון)

אשר התייחס גם לשאלת היחס של רשות המיסים לחברות בינלאומית, ובעיקר לחברות אינטרנט כגון גוגל ואמזון. "אנחנו רוצים את כל חברות האינטרנט איתנו, אי אפשר להתנהל בלעדיהן, אנחנו לא צריכים לגרש אותן מפה" אמר, "אבל זה לא סותר את גביית המס הנורמטיבית, כמו שיש על כל חברה שפועלת בישראל. התפקיד שלנו הוא לגבות מס בצורה שוויונית, וכל עוד אין הקלות מס שהממשלה החליטה עליהם, אנחנו צריכים לגבות באופן מסודר".

סלינג'ר התייחסה לתפקיד הרשות בראשה היא עומדת, שהוקמה ב-2016. "לפני שנה עבר חוק הרשות (מכוחו היא פועלת – י.ק.). שם נקבעו לנו ארבע כללים מנחים: לדאוג לעניין המבוטחים, לדאוג ליציבות הגופים המפוקחים, לקדם תחרות ולעודד חדשנות" אמרה, "יש צרכנים שלא שומעים אותם כל כך, ולכן אנחנו חייבים לדאוג לרגולציה והסדרה. אנחנו לא יכולים לאפשר כשלי שוק, כי הם פוגעים ישירות בפנסיה של המבוטחים".

סלינג'ר הוסיפה כי "החזון שלנו לפעול לטובת המבוטחים, הפחתת ניגודי עניינים, לתת כלים חדשנים לשוק, לחזק את הצרכן כי יש פערים מאוד גדולים בין הצרכן לחברות. אנחנו נוקטים בגישה פטרנליסטית. להזכירכם, חוק פנסיה חובה זו התערבות רגולטורית, קבענו שלכל אזרחי ישראלי צריך להיות פנסיה".