"בואו נודה באמת, טבע היא כבר לא חברה ישראלית" אמר שר הכלכלה אלי כהן בוועידת גלובס לעסקים שנערכה לראשונה מזה 20 שנה בירושלים. הדברים נאמרו במקביל להודעת החברה כי בתוך שנתיים היא עתידה לסגור את שני מפעליה בעיר. "90% מהעובדים בחו"ל, 90% מבעלי המניות בחו"ל. הדבר היחיד שהקפיד עליו הדירקטריון זה שיהיה מנכ"ל ישראלי". עם זאת, כהן הבהיר כי אינו רואה עצמו משנה את מודל הטבות המס שממנו נהנתה טבע ונהנות חברות אחרות. "אני עובד כל יום להמשיך ולהביא לארץ חברות בינלאומיות. טבע לא כשלה בגלל הטבות המס אלא בגלל החלטות ניהוליות כושלות".

לדבריו החברות המקבלות הטבות מס מחוייבות בהעסקת עובדים, אולם השר לא התמודד עם השאלה מדוע אם כך אין הממשלה תובעת את השבת הכספים לאור פיטורי הענק. לדבריו, בשונה מהמלצות בנק ישראל, פועלת הממשלה דווקא להוסיף ולהוריד מיסים, בדגש על הפריפריה. "במהלך הממשלה האחרונה הפחתנו כל מס: מס חברות מ-26% ל-23%, מע"מ – אני אומר להמשיך את מגמת ההפחתה – זה הוכיח את עצמו. אנחנו בשפל היסטורי ברמת האבטלה, ויחס חוב תוצר שעומד על 60%".

ח"כ אלי כהן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מנגד טען יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי המסקנה המתבקשת ממשבר טבע היא כי יש לתקן את החוק לעידוד השקעות הון כך שתקבע בו באופן ברור הזיקה בין מתן הטבות המס למחוייבות להעסקת עובדים בישראל. "חברת טבע זה מקרה של כשל אמיתי בעידוד התעשיה בישראל. מי שלא רואה שהתעשייה בישראל בבעיה קשה מאוד – טחו עיניו מראות" אמר. "לא יכול להיות שמספיק שיש לך IT  בגודל קטן – אתה כבר זכאי ל-6% הטבות מס. אתה רואה שזה לא עובד – שאתה 'מתחנף' לחזק ומתחנן שישאר בארץ ולא מציב שום קשר בין ההטבות הניתנות לו להישארות בארץ. ברגע האמת הוא לא שם עלייך". ניסנקורן הבהיר כי שוחח בנושא עם שר האוצר משה כחלון, אך לא השיב האם השר נענה לקריאה.

עוד מתח ניסנקורן ביקורת חריפה על מדיניות הרכש הציבורי שאינה מחוייבת מספיק כלפי התעשיה המקומית. "רק במדינה הזויה, בכנסת ישראל מביאים את המרצפות מחו"ל כשיש מפעל שמייצר את המוצר הזה בירוחם. רק במדינה כמונו ביד ושם בונים במרצפות מיובאות ולא כחול לבן. כשחברי כנסת בתפקיד ממשלתי או פקידים בתפקיד ציבורי נוסעים לחו"ל ולאו דווקא נוסעים בחברת תעופה ישראלית, אתה חושב שמישהו היה נוסע בתפקיד רישמי מארה"ב עם חברה לא אמריקאית? תחרות זה דבר טוב, כולל תחרות מול יבוא, אבל גם מותר וחשוב לעודד כחול לבן ומדינת ישראל כושלת בזה".

"ראיתי חברה שמבוססת על מוצר אחד. הקופקסון בשיאה הרוויחה בסביבות 10 מיליארד ש"ח בשנה, עם 0% מס. באותו שלב טבע נשענה על התרופה הזו. כשאתה נשען על תרופה מאוד מוצלחת ומאוד רווחית אתה הופך לשאנן" אמר עורך גלובס לשעבר אלי ציפורי, שהתריע כבר במהלך שנת 2015 מפני אפשרות שטבע תתקשה לעמוד בהתחייבויות הכלכליות הגדולות שלקחה על עצמה. לדבריו מנהלי טבע לקו בחטא הגאווה ולא זיהו נכון סיכונים במהלך הרכישה הכושלת של חברת אלרגן, אולם גם התקשורת נטתה לחבק את המהלך ואת המנכ"ל ארז ויגודמן שהוביל אותו. "אנחנו מטפחים אנשים, מוחאים להם כף, הופכים אותם לאלילים – כשהם למעלה. כשהם למטה אנחנו חובטים בהם בלי הפסק. העובדות הן גם לפעמים אופציה – ואנחנו צריכים להפוך אותם לנכס בסיס".

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן במסיבת עיתונאים בנושא הפיטורין בטבע. ארכיון (צילום: פלאש 90)

סטיבן טפר, אנליסט פארמה וביומד של בית ההשקעות IBI אמר כי התהליך שהוביל לקריסת החברה היה הדרגתי. לדבריו מיד אחרי חתימת ההסכם בין טבע לאלרגן החלו לדבר במהלך מערכת הבחירות בארה"ב על יוקר מחירי התרופות, דבר המהווה לדבריו 'ברבור שחור'. "זה כמובן פגע במניות בכל סקטור הפארמה, אבל זה היה יחסית קטן וללא השפעה מיידית על טבע" הבהיר. 'ברבורים שחורים נוספים שהופיעו היו קשיים מול הרגולטורים באירופה ובארה"ב, שהיו קשוחים למעלה מהציפיות של טבע ודרשו ממנה להפטר משורה של פרוייקטים בעקבות הרכישה מחשש שהשוק יפגע. "שם אני ועוד מומחים הבנו שהעסקה היא לא רק יקרה אלא מאוד יקרה – ובשלב הזה עלתה האפשרות שאולי טבע צריכה לבטל את העסקה. במיליארד או מיליארד וחצי ש"ח אפשר היה לבטל את ההסכם".

לדבריו, ביקשה טבע בהסכם לשמר את מעמדה בשוק הגנרי, דבר שהיה בו היגיון אסטרטגי על רקע פקיעת הפטנט על הקופקסון, אלא שייתכן שהיה מקום לכל הפחות לפעול להורדה משמעותית במחיר העסקה. "בסופו של דבר היא לא הורידה את המחיר ולא ביטלה את העסקה. בשלב הבא היה גיוס חוב, בריבית מאוד זולה אמנם. אחרי זה הופיעו עוד שני ברבורים, תחרות מאוד קשה בתחום הגנריקה בארה"ב, בעיקר מצד הקניינים הגדולים שיצרו סוג של קרטל ודחפו את המחירים למטה, וה-FDA שאישר בסיטונאות מוצרים למתחרים אבל טבע לא קיבלה אישורים למוצרים חדשים, מה שגרם לקריסת המנייה ולאיבוד האמון בה – ואותו חוב שנראה היה בהתחלה כנכס של מימון זול – הפך לנטל". להערכתו של טפר, לחברה צפויות עוד שנתיים או שלוש קשות בטרם תתייצב כחברה רזה ויעילה.

לדברי ליזי-שוב לונדון, שותפה וסמנכ"לית בחברת ההשמה נישה, האבטלה הנמוכה במשק היא מצב אידאלי לקליטת העובדים שיפוטרו ויפרשו מהחברה. לדבריה, איננה חוששת לעובדי מטה טבע בפתח תקווה והמפעלים בירושלים. "המספרים שלנו מדברים על זה ש-50-60% ימצאו עבודה בתוך עד שלושה חודשים וייתכן שגם ישפרו את תנאיהם". גם כימאים הם לדבריה מקצוע נחוץ מאוד כיום בישראל, שאין לו די לומדים והיא צופה שהעובדים בתחום זה ייקלטו במהרה. "הבעיה המרכזית היא החוקרים הביולוגים – שמענו כולנו על בריחת המוחות – יש מאות אנשים מצויינים שמחכים בעולם והיו רוצים לחזור לארץ והם לא יכולים, ועליהם נוספו כרגע כל הקבוצה הזאת". לונדון הביעה תקווה שיפנו לתחום הייזמות ואמרה כי "אם הם יהיו יזמים אולי נראה את הקופקסון החדש שטבע לא הצליחה לייצר"; אולם יש לציין כי בלא השקעה ממשלתית משמעותית, מחקר יזמי בתחום פיתוחי התרופות הוא תחום יזמי בסיכון גבוהה ביותר, וספק האם יוכל לפרנס עובדים אלו.

קבוצה נוספת שלונדון הביעה חשש ביחס אליה היא עובדי מטה ותיקים המועסקים בטבע עשרות שנים, ושלדבריה, יתקשו להתאים עצמם לשוק העבודה הדינמי, שאף לא יוכל להציע להם תנאי שכר דומים לאלו מהם נהנו עד היום.