במקביל לדיונים עד כמה ניתן להגדיל את הגרעון בתקציב 2019, מהודעה שהוציא ביום רביעי השבוע משרד האוצר נראה כי מצבה של ישראל בגיוס חוב טוב במיוחד: על פי ההודעה נרשם ביקוש שיא לאיגרות חוב (אג"ח) דולריות שהוציאה מדינת ישראל – כ-18 מיליארד דולר ביקוש לשתי סדרות אג"ח על סה"כ 2 מיליארד שקלים. בהודעה נאמר כי בשל הביקוש הגבוה, החוב גויס בתנאים טובים במיוחד.

האג"ח הממשלתיות הונפקו לשני טווחים (תקופת ההלוואה): מיליארד דולר ל-10 שנים, ועוד מיליארד ל-30 שנה. עפ"י הפרסום ההנפקה נעשתה בתנאים מיטיבים מאוד למדינת ישראל, כאשר הביקושים לאג"ח עלו על כל הציפיות.

משרד האוצר (צילום: Assaf Luxembourg/ ויקימדיה)

לצורך מימון הוצאותיה, כל ממשלה מלווה כספים בשווקי ההון העולמיים ע"י הנפקת אגרות חוב. במקרה זה, מדינת ישראל לוותה שני מיליארד דולר, והתחייבה להחזירם תוך עשר ושלושים שנים. ככל שיש ביקוש גבוה יותר לאג"ח, כך יורדת הריבית אותה נדרשת המדינה לשלם על ההלוואה. זאת מכיוון שהמשקיעים מתחרים ביניהם על הצעת ריבית אטרקטיבית יותר על מנת לזכות בעסקה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

האוצר התגאה בביקוש הגבוה לאג"ח הישראלי בהנפקה- 18 מיליארד דולר. משמעות הדבר היא כי 300 המשקיעים המעוניינים ברכישת אג"ח ישראלי היו מוכנים להשקיע 18 מיליארד דולר בסה"כ- דבר המצביע על ביקוש גבוה מאוד לחוב הישראלי. בהתאם לזה, הריבית אותה נדרשת המדינה לשלם על האג"ח החדש שהונפק הוא נמוך במיוחד- רק מעט מעל הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב, שהיא המבוקשת והזולה בעולם.

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שניהל את תהליך הנפקת האג"ח, אמר על המהלך כי: " הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".

הביקוש הגבוה על האג"ח הישראלי בעולם מהווה הבעת אמון של משקיעים ביכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה לאורך זמן. כך, משקיע שרוכש אג"ח של 30 שנים מאמין ביכולתה של מדינת ישראל להחזיר את התחייבותה בעוד 30 שנים. אמון זה מגובה ע"י חברות דירוג האשראי, אשר מעניקות לישראל דירוג A+ עם תחזית חיובית לעתיד. דירוג זה מבוסס על התנאים הכלכליים השוררים במדינה, יחד עם מדיניות ניהול החוב שלה. חברות דירוג האשראי נוטות להעניק דירוג גבוה למדינות הנוטות ליחס חוב תוצר נמוך, תוך קיצוץ מתמשך בהוצאה הציבורית. כך, ישראל זוכה לדירוג גבוה בעקבות מדיניות הצנע התקציבי שלה, היחס חוב התוצר הנמוך הנובע ממנו.

נציגי האוצר מביאים פעמים רבות את הטיעון הזה כדי להצדיק את המשך מדיניות הצמצום התקציבי. עם זאת, מרבית האג"ח המממן את פעילות הממשלה איננה מגיעה מגיוס ההון זר. גיוס ההון של ממשלת ישראל בשוק הבינלאומי היווה ב-2016 13.1% בלבד מסך כל החוב הישראלי. שארית החוב מגוייס בשוק המקומי ומשולם בשקלים, בדר"כ בריבית נמוכה, ובסיכון נמוך יותר. זאת מכיוון שהאג"ח במטבע זר נתון לתנודתיות במחירי המטבעות, ובמידה וערך הדולר יעלה, תצטרך ישראל לשלם מחיר גבוה יותר בשקלים על החזר החוב.

גיוס החוב החיצוני מהווה צעד שנועד לסייע לחברות ישראליות להנפיק אג"ח בחו"ל, היות מחיר החוב הממשלתי הישראלי מהווה נקודת בחינה של כדאיות החוב של חברות פרטיות מישראל. כך, כשאר חברה פרטית בישראל מעוניינת לבצע גיוס חוב בחו"ל,  הריבית אותה היא נדרשת לשלם מחושבת מתוך מחיר האג"ח הממשלתית ועוד תוספות סיכון שונות. כך, גיוס הון ממשלתי במחיר נמוך מהווה צעד המגביר את האמון גם בחברות פרטיות ישראליות ומוריד את מחיר ההון אותו הם נאלצים לשלם. בנוסף, גיוס חוב ממשלתי בדולרים מאפשר לממשלת ישראל להחזיר חובות הנקובים בדולרים.