בשנים האחרונות שיחקו 26 שחקני כדורגל ישראלים בליגה של קפריסין. הנהירה לליגה של האי השכן החלה כטרנד לוהט לאחר שאלי גוטמן אימן בהצלחה את קבוצת פראלימני בשתי העונות 2004-6 והביא איתו בסיום עונת 2004/5 את אבי תקווה כשחקן הישראלי הראשון בליגה הקפריסאית. בליגה הקפריסאית אין הגבלה על כמות הזרים, והיא מובילה את אירופה בשיתוף שחקנים שאינם תושבי המדינה.
השחקן והמאמן הישראלי התאהבו בחופשה הקלילה באי השכן ובהזדמנות להתנתק מהתקשורת הישראלית הלוחצת והלא מפרגנת ובעקבותיהם החלה נהירה של שחקנים ומאמנים שלא מצאו את עצמם בליגה המקומית והחליטו לעשות סיבוב של עונה או שתיים באי השכן, רק כדי לחזור ולקוות שיקבלו חוזה טוב יותר בקבוצות מליגת העל הישראלית. כיום הנציג הבכיר של ישראל בקפריסין הוא מאמן הנבחרת הלאומית של קפריסין רן בן שמעון.
Con ustedes: Ran Ben Shimon, el nuevo DT de la Selección de Chipre.
pic.twitter.com/N5OJsU6hCL— Selección de Chipre (@ChipreESP) July 6, 2017
כעת מתברר שלא הכל ורוד בכדורגל הקפריסאי. לפי סקר שביצע איגוד הכדורגלנים העולמי fifpro במהלך 2017, התברר ש-49% מהשחקנים שנשאלו בסקר ומשחקים בליגה הקפריסאית, מדווחים כי חתמו על חוזים כפולים מול הנהלת הקבוצות בהן הם משחקים. חוזה אחד מוחתם עם סכום מסוים ומוצג להתאחדות הכדורגל הקפריסאית וחוזה שני נחתם בסכום גבוה יותר שעליו סיכמו שני הצדדים ואותו אמור המועדון הקפריסאי לשלם לשחקן.
החתימה הלא חוקית על החוזה הכפול מאפשר למועדון להוריד את עלויות המס שהוא נדרש לשלם למדינה ובכך מתאפשר תשלום גבוהה יותר לשחקן עצמו. לעתים החוזה הכפול מאפשר גם לבטל תנאים סוציאליים בסיסיים או פיצויים כנדרש בחוק במקרה של פציעה או שחרור מוקדם מהקבוצה.
הבעיה שכתוצאה מאופן הפעולה הלא חוקי בכדורגל הקפריסאי, לעתים רבות מחליטים במועדונים לא לשלם את מלוא הסכומים עליהם התחייבו בהסכם שעשו עם השחקנים. בעקבות זאת, שחקנים רבים פנו לאיגוד העולמי עם תלונה שלא קיבלו העתק של החוזה המקומי שחתמו עליו ואינם יכולים לדרוש לקבל את המשכורת המלאה שמגיעה להם. האיגוד הוציא המלצה חמה לשחקנים ולסוכנים שלהם לדרוש במעמד החתימה מנציגי המועדונים הקפריסאים את כל ההסכמים עליהם הם חותמים, כולל אלו שנחשבים ללא חוקיים לפי הסכמי העבודה בקפריסין.
https://twitter.com/CyprusJournal/status/951056068326707200
רוי ורמר נשיא המחלקה המשפטית של אירופה בfifpro אמר באתר של האיגוד: "באי הם נקראים 'החוזים השחורים', כשהתשלומים אינם נחשפים לרשויות המוסמכות ומסים לא משולמים. כתוצאה מכך, קשה מאוד להוכיח את התגמול לו השחקנים זכאים וקשה לקבל באופן חוקי את כל התשלומים או פיצויים".
על פי הדרישות המינימליות עבור חוזי שחקן סטנדרטיים, כל הזכויות והחובות הנוגעות ליחסי העבודה בין השחקן למועדון חייבות להיכלל בחוזה אחד. אך החתימה על חוזה שני שאינו חוקי מייצרת הזדמנות לפגיעה לא חוקית בתנאי השחקן.
"למרבה הצער, כמה שחקנים מסכימים כאשר המועדונים מציעים לחתום על חוזה שחור" אומר ורמר "הם מעוניינים לחתום רק בסכום הנטו שמבטיחים לשלם להם ולא אכפת להם אם המועדון ישלם מסים נמוכים יותר. גם אם בעתיד זה יהיה לרעתם. מדובר בהפרת חוק אם מועדון מסרב להעניק חוזים מקוריים ואת כל ההסכמים המשלימים. את כל ההסכמים החתומים יש להנפיק בשלושה עותקים, עותק אחד עבור כל צד: להתאחדות הכדורגל, לשחקן ולמועדון", מסכם ורמר.
מעניין יהיה לעקוב בהמשך אחרי ההתפתחויות המשפטיות של החוזים הכפולים בליגה הקפריסאית, כעת שהדבר ידוע לכל הצדדים. התאחדות הכדורגל המקומית לא תוכל להתעלם מנורמה הבעייתית שהצמיחה שורשים בליגה המקומית ותצטרך להתערב בהפרות החוק המתקיימות בקבוצות.
