יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש (הליכוד), ויו"ר סיעת הבית היהודי שולי מועלם-רפאלי, הגיעו בליל יום שני להסכמות על הצעת החוק בעניין חזקת הגיל הרך. על פי הפשרה שהושגה, אחרי שהדיונים בוועדה המשותפת לנושא התפוצצו, תופיע בהצעת החוק ההגדרה "פעוט" – זאת במקום ציון מפורש של טווח הגילאים הקובע חזקה אוטומטית לאם במקרה של חוסר הסכמות עם האב. עם זאת, החוק הישראלי דווקא מגדיר את משמעות המילה "פעוט" וקובע כי מדובר בילד עד גיל 36 חודשים, כלומר גיל שלוש. עוד הוסכם שהצעת החוק של קיש לא תקודם בקריאה שנייה ושלישית ללא הסכמתה של מועלם-רפאלי.
השניים הצליחו להגיע להסכמה אחרי שקיש התחייב לקדם בוועדת הכנסת את הצעת חוק מל"ג יהודה ושומרון, החוק שיאפשר הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. בשבועות האחרונים עיכב קיש את הדיונים על הצעת החוק, בעקבות העימות עם מועלים-רפאלי בעניין חזקת הגיל הרך.
כרגע מקודמות שתי הצעות חוק העוסקות בנושא. אחת של ח"כ קיש, המבטלת את החזקה לגמרי, והשנייה של מועלם-רפאלי הקובעת את החזקה עד גיל 4. החשש היה שקיש יעלה להצבעה במליאה את הצעת החוק שלו באופן חד-צדדי, אך כאמור, כעת הוסכם כי תידרש לכך הסכמה של מועלם-רפאלי על הנוסח.
כעת, יחזרו הצעות החוק יחזרו לוועדה המשותפת, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), שם יעבדו על נוסח לקריאה ראשונה. בהמשך, צפויה מועלם-רפאלי ליישר קו עם המלצות משרד הרווחה ולהעמיד את גיל החזקה על שלוש.
"מתוך אחריות ודאגה לטובת הילדים הגענו היום להסכמות בחוק חזקת גיל הרך" אמרה ח"כ מועלם-רפאלי, "הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם וגם בשעה שמחליטים להתגרש חובה עליהם לשים את טובת הילד בראש מעייניהם ואת הצורך שלו והחובה של שניהם בקשר רציף עימו. אל לנו לאפשר שימוש בילדים כקלפי מיקוח ובחייהם שעוברים טלטלה חובה על הוריהם לשמור על יציבות. מתוך הבנה זו אנו פועלים להוציא תחת ידינו חוק המיטיב עם ההורים והילדים. עשינו צעדים גדולים מאד בתהליך החקיקה לקריאה ראשונה וכך נמשיך לפעול ".
ח"כ קיש אמר כי "אני נרגש מכך שהגענו להסכמות לקריאה ראשונה של הצעת החוק שלי לצמצום חזקת הגיל הרך. מאז שנבחרתי לכנסת אני נאבק למען שינוי חוקי הגירושין בישראל, קודם כל ולפני הכל לטובת הילדים. אני מאמין שההסכמה שהגענו אליה לפחות בקריאה ראשונה תוביל בהכרח לשינוי דרמטי במצב החוקי והיומיומי של ההורים הגרושים למען ילדיהם. אין סיפוק רב יותר כנבחר ציבור מלעזור לחלשים ביותר, גם במקרה הזה. אמשיך לפעול למען הילדים בישראל בכל תחום ובכל שלב של שליחותי הציבורית".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ומי שיזמה תיקון משלה לחוק, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו) בירכה על הסיכום שהושג והוסיפה כי "להצעת החוק יש משמעות רבה בשינוי התפיסות החברתיות והמגדריות המיושנות והמקובעות שהיו קיימות עד כה. הורות משותפת ושוויון בין ההורים צריכים להתקיים גם לאחר הגירושין, בראש ובראשונה לטובת הילדים שזקוקים לדמות אב גם אז, אבל גם לטובת אימהות שיוצאות לעבודה, מפתחות קריירה ושואפות להשתחרר מהכבלים ההיסטוריים, וכמובן גם לאבות".
אלינור דוידוב, מנהלת הקמפיין נגד ביטול חזקת הגיל הרך, אמרה כי "בעוד ח"כ מועלם-רפאלי עומדת בגבורה על דעתה כי פעוטות זקוקים ליציבות בחייהם יותר מאשר לזמני שהות שוויוניים עם כל אחד מההורים, מנסה ח"כ קיש להגיע להישג פוליטי כיוון שהוא מייצג את ארגוני האבות הקיצוניים, הדורשים משמורת משותפת מגיל אפס וביטול המזונות המשולמים לילדים. ארגוני הנשים והחברה האזרחית, יחד עם ח"כ מועלם-רפאלי מודאגים מהסחר מכר שנעשה על גבם של ילדים רכים, אשר זקוקים יותר מהכל ליציבות בחייהם, לשקט נפשי שמתבסס על תקשורת טובה בין שני ההורים ולרמת חיים שדומה למה שקדם למשבר הגירושין".
עוד הוסיפה כי "הורדת חזקת הגיל הרך ללא קביעת תנאים שיגבילו ויאזנו את המריבות הכספיות בין ההורים תייצר כאוס בבתי המשפט על גבם של פעוטות. לכך לא נסכים. הפשרה הנוכחית היא רק הבסיס עליו נתעקש להניח סייגים ובלמים שידאגו לטובת הילדים ולמניעת הידרדרותם לעוני וסבל קיצוני בשל מריבות מיותרות בין ההורים".
הסעיף המכונה "חזקת הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, נכון להיום, כי במקרה בו זוג הורים לילד עד גיל 6 התגרשו ולא הגיעו להסכמה בנושא המשמורת, הילד יעבור לרשות האם כל עוד אין סיבה מיוחדת המונעת זאת. במצב זה, גם כאשר יש לזוג ההורים כמה ילדים שרק אחד מהם מתחת לגיל 6 הם ככל הנראה יעברו לרשות האם, משום שנטיית בתי המשפט היא להשאיר את הילדים יחד. ח"כ קיש דרש במקור לבטל כליל את חזקת הגיל הרך ולקבוע כי ברירת המחדל תהיה משמרות משותפת של שני ההורים כבר מיומו הראשון של הילד.
