וְאָז הִיא אָמְרָה לִי שֶׁאֲנִי מְצוּיָּן עַד בְּלִי דַּי
עַל יִתְרוֹנוֹתַיי וְחֶסְרוֹנוֹתַיי
אַךְ בְּעִיקָּר עַל הַחֶסְּרוֹנוֹת,
בַּאֲשֶׁר הֵם
כִּי רַק יִתְרוֹנוֹת זֶה מְשַׁעְמֵם.
הִיא אוֹהֶבֶת שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵחַ דְּבָרִים
בֵּין אִם זוּטוֹת בֵּין אִם חֲשׁוּבִים
אֲפִילּוּ שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת הַכֹּל לִפְרָטֵי פְּרָטִים;
הִיא אוֹהֶבֶת שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי לֹא מֵשִׁיב
בֵּין אִם בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּכַוָּונָה
הָעִיקָּר שֶׁכְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל הִיא עוֹנָה;
הִיא אוֹהֶבֶת כִּי מָה אִכְפַּת לָהּ
כִּי בְּגִילֵנוּ שוּמְדָּבָר כְּבָר לֹא יִישָּׁבֵר
בַּחֲלוֹף מַסְפִּיק זְמַן, אוּלַי אֶהְיֶה סֶדֶק קָטָן,
וּסְדָקִים זֶה עוֹבֵר.
הִיא אוֹהֶבֶת כִּי מָה אִכְפַּת לָהּ
כִּי הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל עוֹד מְפַעֵם בָּהּ בִּפְנִים,
מְקַמֵּט לָהּ אֶת שׁוּלֵי הַחִיּוּכִים.
אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו הִיא עוֹד מוֹנָה
וְזוֹכֶרֶת לוֹ עֲוָולוֹת;
בַּחֲלוֹף מַסְפִּיק זְמַן, אוּלַי אֶהְיֶה סֶדֶק קָטָן
קָטָן הוּא כָּל מָה שֶׁאוּכַל לִהְיוֹת.