מפעל מלט הר-טוב, המעסיק 120 עובדים הודיע שיאלץ לסגור את שעריו לאור ההחלטה, הכלולה בטיוטת חוק ההסדרים, להעלות משמעותית את מחיר חומר הגלם המרכזי שלו. קושי נוסף להמשך קיומו של המפעל, לטענת החברה, הוא העובדה שהמלט המיובא לארץ משווק במחירים נמוכים מעלות הייצור אך במשרד הכלכלה דחו עד כה את בקשתה לפעול בנושא.

טיוטת חוק ההסדרים, שאושרה בשבוע שעבר בממשלה, מבקשת להעלות את מס הבלו המוטל על חומר הבעירה "פטרוליום-קוק" (פטקוק) פי 4.7. הבלו הוא מס שתכליתו העיקרית היא צמצום השימוש במוצרים עליהם הוא מוטל. כך, לדוגמה, מוטל מס הבלו על דלקים במטרה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים, ועל מוצרי טבק במטרה לצמצם את תופעת העישון. כעת, מבקשת הממשלה להעלות את מס הבלו המוטל על הפטקוק, ש-300 אלף טון בשננה ממנו משמשים לייצור מלט,  מ-46 שקלים ל-216 שקלים לטון.

הסיבה להעלאת המס, כפי שמופיע בטיוטת החוק, היא בשל "אומדן ההשפעות החיצוניות השליליות הנגרמות מהשימוש בו". תהליך הייצור במפעל הר-טוב מבוצע בשיטה מיושנת יחסית, המכונה "חצי יבשה", בה תערובת חומרי הגלם מעורבבת במים טרם שרפתה בכבשנים בטמפרטורות של למעלה מ-1,400 מעלות צלזיוס, דבר המחייב שימוש באנרגיה רבה יותר לייבושם ומקשה עליה להתחרות הן בחברת נשר הגדולה והן ביבואנים.

לטענת המפעל, תעשיית המלט המקומית מתמודדת מול תנאי שוק לא הוגנים, הנגרמים מכך שמלט המיובא לישראל מיוון ומטורקיה נמכר במחירי היצף – כלומר במחירים זולים מאלו בהם הוא נמכר במדינות המקור, ואף זולים לעיתים מעלות הייצור.

במאי 2017, בעקבות תלונת המפעל, שנתמכה גם על ידי חברת נשר, פתח משרד הכלכלה  בחקירה נגד מספר יבואניות. בהודעה על פתיחת החקירה ציין הממונה על היטלי סחר במשרד, דני טל, כי "בהיעדר הגנה מפני יבוא במחירי היצף, ייתכן שהתעשייה המקומית תיאלץ בטווח הבינוני לסגור את מפעליה. צמצום כושר הייצור של התעשייה המקומית, עשוי להוביל להגדלת התלות באספקת המלט ממדינות זרות. לאורך זמן מחירי הייבוא לא צפויים להישמר, בהינתן שעת כושר, יעלו היצרנים הזרים את המחירים באופן ניכר על מנת למקסם את פעילותם העסקית, מה שייפגע בצרכנים הישראליים ובכללם הקבלנים וחברות הבטון".

עם זאת, ולמרות שחקירת המשרד העלתה ממצאים לקיומו של ייבוא במחירי היצף, ההחלטה המקדמית של הממונה מנובמבר 2017, דחתה את הבקשה להטיל קנסות על היבואנים. זאת בשל העובדה שהיצרניות הישראליות לא הציגו בפני החוקרים את מלוא הנתונים שנדרשו כדי לבחון את הנזק שנגרם להן לכאורה.

"היצרן שעומד מאחורי יבוא בהיצף מיוון הוא אחת מחברות מוצרי הבנייה הגדולות בעולם, לפארג'-הולסים" מסר סמנכ"ל הכספים של מלט הר-טוב, רונן יונה, "החברה ידועה בהתנהלות אגרסיבית, הואשמה לא פעם בגין התנהלות בעלת אופי קרטליסטי, ואף שילמה קנסות משמעותיים בשל כך. כמו כן, בימים אלה החברה נחקרת בצרפת על תשלום כופר לדאע"ש בסוריה".

בשנת 2015 מכרה חברת נשר, שהייתה עד אז היצרן היחיד של מלט בישראל, את מפעל הר טוב למשפחת וייל ולחברת שמשון, ומאז מייצר המפעל כ-10% מהמלט המיוצר בישראל, וכ-6% מכלל שוק המלט בארץ, ש-65% ממנו נשלטים על ידי נשר.

המכירה בוצעה לאור דרישת רשות ההגבלים העסקיים, וזאת כחלק מיישום דוח הוועדה הבין-משרדית לקידום התחרות בענף המלט בישראל, שהמליצה גם על הרחבת הייבוא לשיעור של כ-25% מהשוק, אולם הדגישה גם את חשיבות השמירה על יכולת הייצור המקומית של המלט המהווה מוצר אסטרטגי החיוני למשק הישראלי, שאינו יכול להסתכן בחוסרים בו.

מחברת לפארג'-הולסים נמסר בתגובה כי "לחברה אין נוכחות תפעולית בישראל, אך היא מייצאת סחורה מיוון ללקוחות הישראליים, בכך היא מסייעת לתהליך התחרותי ועוזרת למדינה לעמוד בדרישה לחומרי בנייה, זאת בתנאי שוק הפועל, בשורה התחתונה תחת דואופול מקומי. מדיניות התמחור של לפארג'-הולסים עומדים בשורה אחת עם קוד ההתנהלות של הקבוצה ומצייתים להוראות חוקי התחרות הרלוונטיים".

משרד האוצר בחר שלא להגיב לידיעה.