אני הולך על האדמה
כי יש לי פחד גבהים
מפני השוכן במרומים.
וכשהאדמה פוערת פה
ולוחשת לי בקול רפה,
בלשון סגי נהור
זכור מאין באת
ואל תשכח לחזור,
אני קופא
ואידך זיל גמור.