ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף אתמול (חמישי) במלאת 27 שנה למלחמת המפרץ ו-70 שנה לארכיון, הקלטות נדירות של רמטכ"ל מלחמת המפרץ רב-אלוף דן שומרון ז"ל ושל הצמרת המדינית ביטחונית של מדינת ישראל בעת הדיונים בשאלת התגובה הישראלית.

הרמטכ"ל שומרון משתחרר (צילום: מיכאל וינדראוב)

בהקלטה משנת 1993 מתאר שומרון את הדילמות הקשות עמן התמודדה מערכת הביטחון בשאלה האם יש להגיב או להבליג על ירי הטילים לעבר ישראל במהלך השבוע השלישי לאחר תחילת המערכה הצבאית. במהלך המלחמה נוצר קונפליקט בין שומרון, שתמך בהבלגה, לשר הביטחון באותה עת, משה ארנס שהאמין כי יש להגיב על מנת לעצור את הטילים ו"לא לחכות לאסון". בחודש דצמבר האחרון, לקראת חשיפת ההקלטה, שמע שר הביטחון לשעבר משה ארנס את ההקלטה ובראיון מיוחד לארכיון צה"ל במשרד הביטחון אישר כי תמך בהתקפה ישראלית ואף אישר תכנית מידית לתקיפת מערב עירק.

לדברי שומרון, לאחר פגישתם וללא ידיעתו, התקשר ארנס לדיק צ'ייני, מזכיר המדינה האמריקאי תחת ממשל בוש האב ואמר לו, "תזיזו את המטוסים שלכם, אנחנו תוקפים במערב עירק"

"לפי דעתי אנחנו התכוננו לתקוף. לא היתה מעולם החלטה לא לתקוף" אמר שומרון בראיון והוסיף לדבריו כי לא הייתה שאלה אם לתקוף אלא מה יהיה העיתוי או הסיבה שבגינה ישראל תתקוף. "הקו האדום היה באיזו מידה נותקף. כעסו עלינו. הצורך להגיב הוא לא דבר שניתן להגדיר במספר הרוגים או בתים פגועים או מספר שרפות. אלא בתחושה הכוללת, הקולקטיבית שיותר אי אפשר לעמוד. חשבנו שאולי נתקוף. יכול היה להגיע הטיל הבא כל רגע ואיתו הרוגים ונפגעים. לא ידענו מתי זה יקרה".

 "הייתה טעות לארנס והייתה לי איתו בנקודה אחת איזו מתיחות קלה" אמר שומרון בהקלטה. "הצגתי לו את התכנית עם מפקד חיל האוויר לתקיפה. בשבת בבוקר אחרי תקיפת הטילים הראשונה. זה היה לפני פגישה עם ראש הממשלה לבד ואחרי זה ישיבת קבינט בתל אביב". לדברי שומרון לאחר פגישתם וללא ידיעתו, התקשר ארנס לדיק צ'ייני, מזכיר המדינה האמריקאי תחת ממשל בוש האב ואמר לו, "תזיזו את המטוסים שלכם, אנחנו תוקפים במערב עירק". שומרון מוסיף "את זה אפילו לא ידעתי. אנחנו הלכנו לראש הממשלה, הצגתי את התכנית ואמרתי לו שאני לא ממליץ לתקוף (…) למען שלום הקואליציה ושתשיג הישגים ואני ממליץ לאפשר להם לפעול בשלב זה ולא לתקוף".

ארנס הגיב לדברים ואמר כי שומרון לא אמר שלא אישר את הפעולה, "שומרון הציג את הפעולה, אני זוכר את זה כמו את היום, גם תמרי היה שם (המיועד לפקד על הפעולה תא"ל נחמיה תמרי ז"ל לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל), ואני לפני שאישרתי שאלתי את תמרי מה הוא אומר והוא אמר לי שזה בסדר, כן נעשה את זה. אמרתי בסדר אני מאשר. שומרון לא אמר לי שהוא לא מאשר". ארנס הוסיף: "והוסיף, "אם הוא בסוף מתנגד הוא צריך להגיד לי לפני שאני מאשר – אבל רגע אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שאני לא ממליץ".

האלופים מרדכי וברק ושר הביטחון ארנס (צילום: עופר לפלר, דו"צ)

חשוב לציין כי בישראל הייתה הערכות לתקיפה תחת שם קוד מבצע "עקרב". המבצע שאושר היה בשלבים אופרטיבים וכלל סדר כוחות של אוגדה צה"לית עליה פיקד תא"ל נחמיה תמרי ז"ל, כך על פי דברי ארנס בהקלטה. מטרת המבצע הייתה להשמיד את משגרי הטילים ובכך להפסיק את השיגורים לישראל. החשש מפעולה כזו הייתה בשל המרחק הרב בין ישראל ומערב עיראק וההשלכות בשל כך. "פעולה מאוד מסוכנת, רחוק מהבסיסים שלנו, חיילים עלולים להיפגע וליפול בשבי, לא דבר פשוט", אמר ארנס.

"יש פה רפלקס מותנה אצל רוב האנשים. ככה גדלנו כולנו וחונכנו" מתאר שומרון את האווירה, "לא ייתכן שמדינת ישראל לא תגיב". בקבינט הרווי אנשי ביטחון, בהם שר הבינוי והשיכון אריאל שרון ז"ל, שר בלי תיק רחבעם (גנדי) זאבי ז"ל, שר האנרגיה יובל נאמן ז"ל ושר החקלאות הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן ז"ל. שומרון שלא הסגיר "מי אמר מה" הדגיש בדבריו את המלצתו שלא לתקוף על אף שצה"ל ערוך ומוכן לפעולה. "אפשר לבצע הכל" אמר שומרון לחברי הקבינט והוסיף, "אבל אני ממליץ לא לבצע כיוון שזאת פגיעה בהרתעה. אם לבצע יש לבצע פעולה משמעותית".

"ארנס בהמשך כל הזמן רוצה לעשות משהו והוא מבקש פעולות קטנות. ואני כל הזמן לא רוצה את זה. כי לפי דעתי כשמדברים על הרתעה, כשאנחנו לא תוקפים, והסיבה נתפסת כנבונה על ידי כולנו זה טוב. מתי אתה מאבד את ההרתעה? כשאתה עושה משהו קטן. ועכשיו לכו תסבירו שעשינו ככה וקצת. זה לא נכון".

"ואז ארנס אומר לי שהוא לא מבין. הרי אני הצגתי לו תכנית. הסברתי לארנס שזה שני הצדדים של אותה מטבע. אני כרמטכ"ל מציג תכנית, אם הממשלה תחליט לתקוף, אני מוכן. אבל אני ממליץ לא לתקוף. זה לא אומר שאני לא עושה תכנית לתקוף. במיוחד שאני לא יודע אם בעוד שעה יפול טיל, אולי גז, ואז אולי כן אמליץ לתקוף. זה לא מעכשיו ועד עולם. ופה, נראה לי שהייתה אי הבנה אחת, אני חושב היחידה כי כל יתר העבודה בינינו הייתה מאוד מסונכרנת".

"זה אחד הדברים שלדעתי הביאו להפסד של שמיר בבחירות של שנת 92" 

"זה אחד הדברים שלדעתי הביאו להפסד של שמיר בבחירות של שנת 92" אמר ארנס על אופן ניהולו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר ז"ל את המשבר. שמיר ש"לא התלהב" מרעיון התקיפה הישראלית המקדימה בשל לחצם של האמריקאים, מחשש לפירוק הקואליציה ומתוך רצון לקדם אצלם נושאים אחרים שהיו מונחים על מדיניות הפנים הישראלית.

"שמיר חשב, לדעתי בטעות, שהוא בונה הרבה קרדיט אצל האמריקאים על ידי כך שהוא נענה לבקשה שלהם ושזה יעמוד לזכותו אחר כך בנושאים חשובים בעיניו – יהודה ושומרון, התנחלויות, פלסטינים וכדומה" אמר ארנס והוסיף, "הוא כנראה גם חשב שאם יפול פה טיל ויהרגו הרבה אנשים, כימי חס ושלום, אז יהיה לחץ ציבורי. הוא סחב את זה לראות מה יקרה".

ארנס ,שמיר ואמיר דרורי (צילום: משה עינב)

ארנס נסע לארה"ב לנסות ולשכנע את הממשל האמריקאי שיסכים לתאום מהלך ישראלי. הוא מתאר מציאות בה שמיר נתון ללחץ כבד של האמריקאים. "הוא קיבל טלפונים מבוש כל יום" אמר ארנס ומתאר את תוכן שיחת הטלפון: "אני מבקש ממך.. אני אומר לך.." אמר בוש האב לשמיר והוסיף, "אנחנו עושים את העבודה שלכם, אני יודע שאתה תחת לחץ כבד, אתה תחת פרובוקציות, אני מבין את מצבך אבל בכל זאת אני מבקש ממך לא לעשות שום דבר". ארנס הוסיף, "שמיר היה תחת כל הלחץ הזה".

"שמיר חשב, לדעתי בטעות, שהוא בונה הרבה קרדיט אצל האמריקאים על ידי כך שהוא נענה לבקשה שלהם ושזה יעמוד לזכותו אחר כך בנושאים חשובים בעיניו

"בשורה תחתונה הייתי אומר- שמיר סחב את זה, היה מהוסס, שם דגש גדול על הלחץ האמריקאי, וזאת למרות שבשבוע השלישי או הרביעי כבר לא הייתה שום סכנה שהקואליציה האמריקאית תתפורר. הניצחון שלהם בשלב זה היה מובן מאליו. אף אחד לא היה עוזב, אף אחד לא היה נוטש את זה. העניין של הקואליציה היה לו לכאורה משקל בהתחלה בגלל שהאמריקאים פעלו מסעודיה ואז נניח שהסעודים היו אומרים שהם לא בעסק אז כל המבצע האמריקאי היה ברגישות עם סוריה".

"שרטטתם איזה שהוא קו בשיחות ביניכם, כלומר מה יהיה הקו האדום שחייבים לתקוף כי ציבורית לא תוכלו לעמוד בזה, זאת אומרת אבדות בנפש, טיל בלתי קונבנציונלי"? נשאל ארנס בראיון של ארכיון צה"ל והשיב "אני לא חושב". ארנס הדגיש כי רצונו היה במכה ישראלית מקדימה שתמנע אסון אפשרי, וזאת בניגוד לקו של שמיר ושומרון 'המהססים'. "תראה, מי שהיסס כמו שמיר וגם שומרון (לי הוא אף פעם לא אמר שהוא מהסס) חשבו למשוך זמן ולראות מה יהיה – אם תהיה קטסטרופה אז נצא לדרך. בינתיים אנחנו חוטפים. אני אמרתי שאני רוצה למנוע את הקטסטרופה הזאת, שאני מרגיש מחויב לעשות מה שאני יכול כדי למעט את הקטסטרופה".

איך זה התחיל?

ב-2 באוגוסט 1990 צבא עירק תחת השליט הרודן סדאם חוסיין פלש וכבש את מדינת כווית במפרץ הפרסי. המהלך העירקי גרר באופן כמעט מיידי גינוי בינלאומי והטלת סנקציות כלכליות ע"י חברות מועצת הביטחון של האו"ם. נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב, במתואם עם ראשת ממשלת בריטניה מרגרט טאצ'ר, החלו לרכז כוחות צבא בערב הסעודית ודחפו מדינות נוספות לשלוח אות כוחותיהן לאזור. מספר רב של מדינות הצטרפו למערך והקימו את הקואליציה הצבאית הגדולה ביותר שהתגבשה מאז מלחמת העולם השנייה. רוב כוחות הצבא הגיעו מארה"ב ומערב הסעודית ואחריהן בריטניה ומצרים. ערב הסעודית וכווית השקיעו יותר ממחצית מעלויות המערכה שעמדו על 60 מליארד דולר.

המערכה החלה ב17 בינואר 1991 במתקפה אווירית שנמשכה למעלה מחודש ימים על מטרות עיראקיות וב-24 בפברואר החל המהלך הקרקעי שנמשך כ-100 שעות עד לכניעת עיראק. לפני שהחלה המערכה איים חוסיין, בין איומיו השונים, כי אם עירק תותקף אזי צבאו ישגר טילים כנגד מטרות ישראליות. איום זה התממש ו-39 טילי סקאד פגעו בעיקר בגוש דן וגרמו למותם של שני אנשים באופן ישיר, כשלאחר מכן הוכרו 93 הרוגים נוספים שנפגעו באופן עקיף כגון התקפי לב או מחנק עקב חבישה לא תקינה של מסכת הגז. חשוב לציין כי אחד התנאים להקמת קואליציית המדינות נגד עירק היה שישראל לא תהיה שותפה בה ולא תשתתף בלחימה נגד עיראק. ניתן לשער כי כוונותו של חוסיין הייתה לגרור את ישראל להגיב למתקפה עליה ובכך לשבור את הקואליציה.

ממשלת ישראל ומערכת הביטחון מצאו עצמם בדילמה קשה ביותר מאחר ותפישת הביטחון הישראלית אומרת כי על כל פעולה אלימה נגדה, ישראל תגיב ובעוצמה. אך הפעם, בשל לחצים אמריקאים עליה, ישראל נמנעה מלהגיב.