הורדת המיסים שנכנסה לתוקף ב-2003 היטיבה בעיקר עם העשירים – כך עולה ממחקר שפרסם היום (ראשון) הכלכלן הראשי במשרד האוצר. על פי הנתונים, בעוד שהעשירון העליון נהנה מירידה של 4.7% בשיעור המס ששילם מתוך הכנסתו, העשירון התחתון נהנה מירידה של 0.7% בלבד.
הניתוח שמבצע הכלכלן הראשי מסייע להבין את ההשפעה של הרפורמה שהשיק בנימין נתניהו, אז שר האוצר, ב-2003. רפורמה שבמרכזה עמדו הפחתת שיעור המס במדרגות המס הגבוהות והפחתת הקצבאות, וכאמור היטיבה בעיקר עם העשירים. רק בשבוע שעבר התפאר נתניהו באותה רפורמה, וטען בפני אנשי עסקים הודים וישראלים כי היא זו שהפכה את כלכלת ישראל למוצלחת כל כך.
כשמסתכלים על נטל המס הכולל על משקי הבית עולה כי דווקא העניים ביותר נושאים בנטל המס הכבד ביותר, וההפחתה בשיעורי המיסים הישירים רק הקצינה מגמה זו. ב-2003, שילמו משקי הבית בעשירון התחתון מס בשיעור של כ 52.7% מהכנסתם. נתון זה מורכב מ-10.7% מההכנסה ששולמה כמיסים ישירים ו-42% מההכנסה שולמה כמיסים עקיפים. משקי הבית בעשירון התחתון נהנו מההפחתה הקטנה ביותר בנטל המס בעקבות הרפורמה – 0.4%. שיעור המיסים הישירים עליהם ירד ב-0.7%, ושיעור המיסים הישירים עלה ב-0.3%. בסופו של דבר, עמד נטל המס על משקי הבית העשירון התחתון על 52.3% מהכנסתם.
מיקוד הרפורמה בהורדת המיסוי הישיר היטיבה במיוחד עם משקי הבית שבעשירון העליון. ערב הרפורמה, עמד נטל המס עליהם על 52.4% מהכנסתם. אחרי הרפורמה, ירד נטל המס הכולל על העשירון העליון ב-4.7% לרמה של 47.7%. בעוד ששיעור המיסים העקיפים מסך ההכנסות של משק בית בעשירון העליון ירד מרמה של 9.7% לרמה של 9.1%, שיעור המס הישיר על משקי הבית בעשירון העליון ירד מ-42.7% לרמה של 38.6%.
בעשירונים שבין התחתון לעליון נרשמה ירידה מדורגת בשיעורי המס, שנעה בין 0.8% בעשירון השני, ל-3.4% בעשירון השמיני.
ההסבר המרכזי שמספק הכלכלן הראשי לעובדה שנטל המס על העשירון התחתון ירד בשיעור כל כך נמוך לעומת יתר העשירונים הוא הגידול בשיעור ההכנסה מעבודה בעשירון התחתון. לטענתו, הורדת הקצבאות דחפה רבים לשוק העבודה והביאה לעלייה בשיעור ההכנסה מעבודה מרמה של 28.4% ב-2003, לרמה של 51.5% ב-2015. עלייה זו הביאה גם להגדלת שיעורי תשלום מס ההכנסה בקרב משקי הבית של העשירון התחתון.
הכלכלן הראשי סוקר את ההשפעה של הרפורמה במס על נטל המס של משקי הבית. עם זאת יש לציין כי העשירון התחתון לא רק היה העשירון שנהנה הכי פחות מהפחתת נטל המס. משקי הבית בעשירון התחתון, ככל הנראה, סבלו יותר מכל עשירון אחר כתוצאה מאובדן ההכנסות ממס של קופת המדינה, שכן התלות של השכבות הנמוכות בשירותים שמספקת המדינה הם גבוהים יותר לעומת השכבות הגבוהות.